"נשים נדרשות להיות חדות, ישירות ואסרטיביות יותר כדי לתפוס את מקומן סביב שולחן מקבלי ההחלטות"
ד"ר טל בן ארי סקל (נשואה+3), מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים ומתבגרים, מספרת שהדרך לרפואה עבורה לא הייתה מובנת מאליה: "בילדותי ובנעוריי המוזיקה הייתה כל עולמי. אפילו שקלתי קריירה מוזיקלית לאחר שירותי בתזמורת צה"ל. יחד עם זאת תמיד נמשכתי למדעים ובמיוחד – לאנשים. הרגשתי שאני רוצה להיות שם עבורם, לתמוך ולפתור בעיות", משחזרת ד"ר בן ארי. היא מספרת שאימה היא המודל לחיקוי עבורה: "אימי הייתה מנהלת במגזר הציבורי במשרד התחבורה. מגיל צעיר נחשפתי למה זה להיות אישה בסביבה ניהולית גברית. אני לא חוששת לומר שנשים נדרשות להיות חדות יותר, ישירות יותר ואסרטיביות יותר כדי לתפוס את מקומן סביב שולחן מקבלי ההחלטות. אני מקווה שיום אחד הדרך לניהול תהיה שוויונית באמת".
"אבי עיוור מילדות בעין אחת, החוויה הזו השפיעה עמוקות על תפיסת עולמי"
פרופ' ריטה ארליך, מנהלת מחלקת העיניים, ידעה שהרפואה היא הייעוד שלה כבר מגיל צעיר: "אבי עיוור מילדות בעין אחת בעקבות טראומה שעבר. החוויה הזו השפיעה עמוקות על תפיסת עולמי וחיזקה את הרצון שלי לעזור לאנשים. כיום, לאחר שטיפלתי בפצועים במלחמה, אני מרגישה את עוצמת השליחות הזו ביתר שאת".
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" פרופ' ארליך התמודדה עם מקרים מורכבים: "לאחרונה טיפלתי בקצין צעיר, שנפצע קשה בשתי עיניו ובזרועו. הצלחנו להציל עין אחת ולצערי, לא הצלחנו להציל את העין השנייה. למרות זאת הוא לא ויתר והמשיך להיאבק בתהליך השיקום. זה היה מרגש מאוד לראות אותו".
כשנשאלה על החזון שלה, ציינה פרופ' ארליך: "אני מתכוונת להמשיך להוביל את התחום ולטפח את דור הרופאים הבא, תוך שילוב בין קידום המחקר והטכנולוגיה ובין השמירה על הפן האנושי והטיפולי ברפואה".
"למדתי שאפשר לעשות הכול, אם יש לך מספיק נחישות ותמיכה"
ד"ר אורית טויטו (50, נשואה+5), מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, היא מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, אך מספרת שחלמה בתחילה על קריירה במחקר גנטי: "ידיד המשפחה המליץ לי ללמוד רפואה, ומשם התגלגלתי לעולם הקליני. התאהבתי בפענוח 'החידה הבלשית' של אבחון המטופלים ובקשר הבינאישי, והבנתי שהמקום המתאים לי, הוא העולם הקליני".
האתגר הגדול ביותר שלה היה תכנון המשפחה לצד קריירה רפואית: "התחתנתי בתחילת ההתמחות בפנימית, וילדיי נולדו תוך כדי ההתמחויות. תורנויות, לימודים אינטנסיביים והחיים האישיים דרשו ממני כוחות רבים, אבל למדתי שאפשר לעשות הכול, אם יש לך מספיק נחישות ותמיכה".
על ה"אני מאמין" שלה כמנהלת היחידה היא מספרת: "חשוב לי מאוד הקשר עם המטופל לצד טיפול רפואי איכותי. כאישה וכמנהלת, אני חושבת שכניסת נשים לתפקידי ניהול סוללת דרך לנשים נוספות".
"אני רוצה להמשיך ולהוביל שינוי ולהראות לנשים שאפשר להיות גם מנהלת וגם אימא"
ד"ר ענת אורון (52, נשואה+3), מנהלת המחלקה לטיפול מיוחד ביילוד (פגייה), חלמה להיות רופאה כבר בגיל 8: "כשהייתי ילדה, כתבתי שיר לעיתון ילדים בשם 'להיות רופאה'. מאז ומתמיד ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות", היא מספרת בחיוך.
עבור ד"ר אורון, הבחירה ברפואת ילדים הייתה טבעית: "העבודה בפגייה היא דינמית עם אחריות עצומה, משום שכל החלטה משפיעה על חיים של תינוקות ומשפחות שלמות".
עם זאת, כאישה, היא מספרת שנאלצה להתמודד עם ביקורת חברתית על כך שלא הייתה "אימא מספיק מעורבת": "שמעתי לא פעם הערות על כך שמעולם לא הייתי בוועד הורים או בטיולים שנתיים. היו רגעים שבהם הרגשתי רגשות אשמה, למשל כשאחד הילדים חלה ונאלצתי לבחור בין האחריות המקצועית לזו ההורית. הפער הזה, בין הציפיות החברתיות לשאיפות האישיות והמקצועיות, גורם לכך שנשים רבות נמנעות מראש ממסלולים תובעניים, מחשש שלא יוכלו לעמוד בכל הדרישות".
לדברי ד"ר אורון, הסוד הוא למצוא את האיזון, ובכלל "להבין שלא צריכים להיות מושלמים בכל התחומים, אלא פשוט לעשות את הטוב ביותר שאפשר". על החזון היא מספרת :"אני רוצה להמשיך ולקדם את רפואת הנשים והפגים בישראל ולהראות לנשים שהכל אפשרי".
"בעולם שוויוני יותר, שבו חופשת הלידה הייתה מחולקת בין גברים לנשים, הדברים היו נראים אחרת"
ד"ר מאשה בן צבי (41, נשואה+3), מומחית באורוגינקולוגיה, גדלה בבית של רופאים, כך שעולם הרפואה תמיד היה חלק מחייה: "אפילו הריח הייחודי של בתי החולים עורר בי תחושה מוכרת ונעימה", היא נזכרת.
"כשבני הבכור נולד, נאלצתי להפסיק את הסטאז' לחופשת לידה, בעוד בעלי, שגם הוא רופא המשיך במסלולו. להיות אימא זה הדבר המשמעותי ביותר עבורי. יחד עם זאת, לו חופשת הלידה הייתה מחולקת באופן מאוזן בין גברים לנשים, זה היה מקל על נשים בקריירה, מסייע בהתמודדות עם דיכאון אחרי לידה ואף מקל על האבות, שגם עבורם החזרה לשגרה אחרי לידה אינה פשוטה".
ד"ר בן צבי מקווה, שבעתיד נראה יותר נשים בעמדות ניהול בתחום רפואת הנשים, ושמערכת הבריאות תלמד כיצד להתאים עצמה לצרכים של רופאות עם משפחות.
פורסם לראשונה: 10:00, 06.03.25
