כאשר חברות מציגות רווחים גבוהים וכאשר בית עסק משגשג עם רווח נאה – הכל מרוצים, מבעלי המניות ועד מקבלי השירות והקונים. ואולם, יש תחום אחד שבו רווחי ענק של חברות וגופים פיננסיים זוכים לביקורת, לכעס ולניסיונות להפחיתם בעתיד – רווחי הבנקים.
הנתונים שהציגו בשבועיים האחרונים כל הבנקים בישראל היו פשוט מדהימים. הבוקר (רביעי) הציג גם הבנק הבינלאומי את דוחותיו, שעל פיהם החגיגה לא פסחה עליו והוא הרוויח 2.371 מיליארד שקל ב-2024. בסך הכל, הבנקים הציגו במצטבר רווח עצום של כ-30 מיליארד שקל – הרבה מעל לתחזיות המוקדמות ושיא של כל הזמנים – דווקא בשנה לכל אורכה הייתה ישראל נתונה במלחמה קשה בכמה חזיתות.
בתקופה זו נקלעו לקשיים אלפי חברות ובתי עסק, בעיקר בשל גיוסם של הבעלים לתקופות ארוכות של שירות מילואים, ולא מעט חברות ועסקים הגיעו עד לפשיטת רגל. רק תחום אחד שגשג באופן חסר תקדים ממש: ענף הבנקאות. הבנקים הגדילו לעשות כשחילקו לבעלי המניות שלהם דיווידנדים שחלקם בשיעור השיא שמתיר בנק ישראל, 40%, וחלקם "רק" 30%. "בבנקים הייתה פשוט חגיגה גדולה", התבטאו גם בכירים במשרד האוצר, שהגו בשנה שעברה את הרעיון להטיל על הבנקים מיסים נוספים בסכום בטל בשישים כמעט של 2.5 מיליארד שקל לשנתיים.
לפני שנציג כאן חלק מהנתונים העיקריים של רווחי הבנקים וביצועיהם בשנה האחרונה – חלקם מדהימים ממש – ראוי להבין מדוע בעצם נסקו רווחי הבנקים באופן כה משמעותי.
הבוננזה של פערי הריבית
אין כל ספק בכך שרווחי העתק נובעים בעיקר מפערי הריביות. דווקא בשנה כה קשה, ואף שרוב הבנקים יצאו במבצעים ונקטו מהלכים לטובת הלקוחות, הפערים בין הריבית שהבנקים שילמו ללקוחות על יתרת זכות לבין הריבית שגבו על הלוואות ועל האוברדרפט של הלקוחות היו גבוהים במיוחד.
אמנם בבנק ישראל ובאיגוד הבנקים הסבירו כי פערים כאלה קיימים גם בענף הבנקאות במדינות אחרות, והוסיפו כי ישראל אפילו מפגרת אחרי בנקים גדולים רבים בעולם מבחינת התשואה על ההון הבנקים בישראל, אולם העוול שבפערי הריביות גלוי לכל. בשנה החולפת, שבה האינפלציה עמדה על 3.2% (מעט מעל היעד העליון של בנק ישראל (3.0%)), הריבית נותרה גבוהה לאורך כל השנה, לאחר שרק בינואר 2024 הפחית בנק ישראל את הריבית הבסיסית ברבע נקודת אחוז לשיעור של 4.5%, שמהווה ריבית פריים של 6.0%. מאז, ריבית בנק ישראל לא ירדה, אולם הבנקים הורידו בעקביות את שיעורי הריביות שהם משלמים ללקוחות על פיקדונותיהם, בתירוץ מוזר שלפיו בקרוב יתחיל הבנק המרכזי להוריד את הריבית.
וזאת צריך להפנים: כאשר הריבית במשק כה גבוהה, הבנקים תמיד מרוויחים הרבה יותר. הם גובים ריביות גבוהות במיוחד על הלוואות ומשכנתאות, ובו בזמן משלמים ריבית נמוכה בהרבה על פיקדונות שקליים וכמעט שלא משלמים כלל – או "מעניקים" ריביות נמוכות עד כדי גיחוך (אפילו רק 0.15% לשנה) – על יתרות הלקוחות בחשבון העו"ש.
גם עמלות הבנקים עדיין גבוהות בחלקן. אמנם הן ירדו מאוד בשנים האחרונות ונפתחה האפשרות לקביעת מסלולים נוחים לחלק מהלקוחות, אולם כמו שהגדיר זאת פעם פרופסור לכלכלה, "ברגע שכף רגלך דרכה בבנק – כבר שילמת עמלה". החוכמה העתיקה הזו תמוהה במיוחד כשמדובר בנטילת עמלות לא מבוטלות כלל גם על מי שנכנס רק לאתר האינטרנט או לאפליקציה של הבנק – ללא שום סיוע, התערבות או פעולה שמבצע פקיד.
סיבה נוספת לגידול ברווחים קשורה בהתייעלות: הבנקים נקטו אולי יותר מכל ענף אחר צעדי צמצום, כשפיטרו אלפי פקידים ששירתו בעבר לקוחות בסניפים הפיזיים שלהם שפוטרו ואינם מצויים עוד בסניפים.
עיון בסעיפים העיקריים והחשובים ביותר בדוחות של חמשת הבנקים הגדולים בישראל שופך אור על חגיגת הרווחים הגדולה של מערכת הבנקאות בישראל בשנה החולפת.
הרווח הכולל של הפועלים, שנצבר בהשתתפותם הפעילה של אחד מכל ארבעה משקי בית בישראל (אם כי הבנק נקט גם בתוכנית התייעלות בהיקף של כ-400 מיליון שקל ב-2024), היה 7.6 מיליארד שקל. חלק ניכר מהרווח העצום הזה נזקף לעובדה שכרבע מפיקדונות הציבור בבנק לא נשאו כלל ריבית. תיק האשראי של הפועלים זינק ב-8.9%, והוא הסתכם בסכום עתק של 443 מיליארד שקל. הבנק גם דיווח על ירידה של 63% בהפרשות להפסדי אשראי – נתון שמעיד בין היתר על כך שבפועלים בודקים היטב היטב למי להעניק הלוואות.
שיאן הרווחים ב-2024, בנק לאומי, הציג זינוק של 40% ברווח הנקי, ל-9.8 מיליארד שקל – הסכום הגבוה אי פעם של בנק בישראל. גיוס הפיקדונות ומתן האשראי עלו ב-9%, וגם בלאומי ירדו ההפרשות להפסדי אשראי, כאשר תיק האשראי כולו גדל ב-8.6% ל-455 מיליארד שקל (כמעט חצי טריליון!).
בנק דיסקונט הצטיין גם הוא ברווחיו – 4.3 מיליארד שקל ב-2024 ותשואה להון של 14.2%. גם בדיסקונט צמח האשראי - ב-8% לציבור וב-11.9% לעסקים הגדולים. ההוצאות להפסדי אשראי הגיעו ל-702 מיליון שקל בלבד, לעומת 1.5 מיליארד שקל ב-2023. הבנק הסביר זאת, אגב, ב"התאוששות מצב המשק בהשוואה ל-2023" - הסבר מקומם למדי כשמדובר בשנת מלחמה, כאשר מאות אלפים במילואים ו-100 אלף אזרחים שוהים שלא מרצונם מחוץ לבתיהם בצפון ובדרום הארץ.
בנק מזרחי טפחות הרוויח 5.455 מיליארד שקל ב-2024, והתשואה להון זינקה ל-18.5%. האשראי לציבור של בנק המשכנתאות הגדול במדינה הסתכם ב-358 מיליארד שקל – גידול של 10% לעומת 2023. ואולם, ההסבר העיקרי לעלייה הנאה ברווחיות הבנק השלישי בגודלו בישראל הוא זינוק של 9.7% בפיקדונות הציבור, שהסתכמו ב-393 מיליארד שקל - זינוק שהביא לכך שגם במזרחי טפחות לא יחסכו בהטבות לבעלי המניות, ויחלקו את הדיבידנד המקסימלי של 40%.
הבנק הבינלאומי דיווח היום על רווח נקי של 2.371 מיליארד שקל, גידול של 9.2%. ואולם, הנתון המרשים הוא התשואה של הבינלאומי להון - נתון פנטסטי ממש של 19% (!). האשראי לציבור, כמו בבנקים האחרים, זינק ב-10%, ואילו תיק נכסי הלקוחות (פיקדונות ונייירות ערך) רשם עלייה של 25% והסתכם ב-839 מיליארד שקל.
ואולם, את התשובה הטובה ביותר לרווחי הענק של הבנקים מצאנו בנתוני בנק ישראל העדכניים בנוגע לשיעורי הריביות על פיקדונות, עלחשבונות העו"ש ועל האשראי שהעניקו הבנקים.
רק 8% מיתרות העו"ש נהנו מריבית
יתרות העו"ש בזכות בכל הבנקים גם יחד נכון לינואר 2025 הסתכמו ב-228 מיליארד שקל, מתוכם רק 8% נשאו ריבית – 8% בלבד, זאת לא טעות – והריבית הממוצעת על העו"ש בזכות נשאה ריבית מגוחכת של 0.7%. בחלק מהבנקים כלל לא משלמים עוד ריבית כזאת, ובוודאי לא על סכומים קטנים למשך זמן קצר יחסית שבו הכסף "שוכב" בחשבון.
לעומת זאת, בינואר 2025 הסתכמה יתרת העו"ש בחובה (אוברדראפט) ב-9.9 מיליארד שקל, והריבית הממוצעת שנגבתה על המינוס הייתה 12.7% - בערך 1,700% יותר מהריבית ששולמה.
בנק ישראל מציג נתון מעניין נוסף, ולפיו רוב הפיקדונות היומיים ניתנים בריבית משתנה. מנעד הריביות על פיקדונות יומיים בריבית משתנה נע בין שיעור אפסי שאפשר לכנותו חצוף של 0.7%, לבין ריבית מרבית של 2.17%. גם פיקדונות שבועיים ניתנים לרוב בריבית משתנה, וכאן מנעד הריביות היה בין 0.05% (שיעור מעליב, שמוטב אולי שלא היה משולם) ל-4%. עם זאת, הריבית הממוצעת בפיקדונות הללו הגיעה ל-3.42%.
בפיקדונות לתקופות של 12-6 חודשים, כולל פיקדונות שנתיים, הגיעה הריבית הקבועה לממוצע של 4.06%.
אולם המפתח לפתרון תעלומת רווחי העתק מצוי בפער בין הריביות ששילמו הלקוחות לבנקים על הלוואות לבין הריביות ששולמו להם על פיקדונות: על הלוואות ממוצעות בריבית פריים שילמו הלקוחות 9.32% - יותר מפי 2 מהריבית הגבוהה ביותר שיכולים היו לקבל בינואר השנה על פיקדון כלשהו. טווחי הריביות על הלוואות נעו בין 4.9% ל-17.02% (זו אינה טעות הקלדה). עכשיו הכל ברור, לא?
המתווה של בנק ישראל: מחט בערימת שחת
בחודשים האחרונים, בעוד המפקח על הבנקים דני חחיאשווילי תהה מה בעצם אפשר עוד לעשות, ניסו חברי כנסת להידרש לתופעה, אולם הצלחתם הייתה מועטה. ניסיונות לחייב את הבנקים לשלם ריבית מינימום או לקבוע פערים מרביים בין ריבית חובה לריבית זכות לא צלחו, בינתיים לפחות, ובבנק ישראל אף ראו בכך התערבות חמורה בסמכויותיו בועצמאותו של הבנק המרכזי.
בעניין אחד נרשמה הצלחה חלקית, כאשר הכנסת אישרה שבנקים ייאלצו להודיע ללקוחותיהם פעם בשלושה חודשים בכתב ובמסרים על מצב שבו "שוכבים" בחשבון העו"ש לפחות 15 אלף שקל ללא תנועה. עוד חוק שאושר קובע כי הבנקים יחויבו לפתוח חשבון לפיקדונות גם ללקוחות של בנקים אחרים. ביג דיל.
כמו כן, הצעת חוק של ח"כ ינון אזולאי מש"ס, ולפיה הבנקים יחויבו לשלם ללקוחותיהם ריבית סבירה על היתרה בעו"ש, עברה בקריאה טרומית. על פי הצעת החוק, נגיד בנק ישראל יקבע את שיעורה המינימלי של הריבית, בכפוף לאישור שר האוצר. בנק ישראל מתנגד בתקיפות רבה להצעת החוק, שמשמעותה היא בעצם התערבות בתמחור הריביות של הכנסת ומשרד האוצר.
עוד קודם לכן חייב בנק ישראל את הבנקים לדווח לכל הלקוחות כמה עמלות וריביות הם שילמו בכל חודש. ואולם, כאן אין אלא דיווח לאחר מעשה, והלקוחות המבוהלים יכלו לכל היותר לבדוק בבנק שממול אם העמלות והריביות נמוכות במעט.
בימים האחרונים, ובאיחור רב, פרסם בנק ישראל מתווה הקורא לבנקים לשפר את הריביות ללקוחות בעו"ש, בפיקדונות ועל המינוסים, בהיקף של 1.5 מיליארד שקל בשנה. ממש מחט בערימה של שחת.
בתגובה רשמית שניתנה היום על ידי בנק ישראל ל-ynet בהקשר לרווחי הענק של הבנקים נאמר: "דרך המלך להגדלת הרווחה של הצרכן היא באמצעות טיפוח מנגנוני השוק ועידוד התחרות. על כן, בנק ישראל קידם וממשיך לקדם שורה ארוכה של צעדים להגברת התחרות במערכת הבנקאית. עם הצעדים הללו נמנים הכנסת שחקנים חדשים לענף, רפורמת המשכנתאות, מאגר נתוני אשראי קמעונאי, אתר 'קו המשווה' המנגיש נתונים, ריביות על אשראי מסוגים שונים ופיקדונות, מעבר מבנק לבנק בקליק וקידום הנגשה של מכשירי חיסכון נושאי תשואה באתרי הבנקים, ובהם פיקדונות, קרנות כספיות ומק"מ.
"במקביל פועל הבנק לגיבוש הקלות במתן רישיונות בנק לגופים קטנים, בקידום של מאגר נתוני אשראי עסקי ושל חובת מערכת פיקדונות סגורה ובעידוד הסטת כספים מהעו"ש למסלולים מניבי תשואה. חלק מהצעדים הרבים שקידם בנק ישראל כבר משפיעים על רווחת הלקוחות: מרווח הריבית על המשכנתאות ירד לאחר רפורמת המשכנתאות, מספר המעברים עלה לאחר רפורמת מעבר בקליק, פרמיית 'הלקוח השבוי' ירדה מאז הקמת מאגר נתוני האשראי והסטת הכספים בעו"ש לטובת מסלולים מניבי תשואה עלתה.
"עד להבשלת כלל הצעדים להגברת התחרות הציג בנק ישראל מתווה שבמסגרתו תקצה המערכת הבנקאית סכום של 3 מיליארד שקל למימון הקלות שונות ללקוחותיה מהמגזר הקמעונאי, למשך שנתיים. ההקלות יתרכזו במתן ריבית או הטבות בתחום יתרות הזכות בחשבון העו"ש, הפחתת שיעורי הריבית על יתרות החובה, הסטת כספים אוטומטית מעל ליתרה מינימלית שהוגדרה מהעו"ש למסלולים מניבי תשואה ומתן פטור או הנחה משמעותית מעמלות לקבוצות אוכלוסייה מובחנות.
"לעמדת בנק ישראל, התערבות במנגנוני השוק ובתמחור עלולה להזיק יותר מאשר להועיל לקידום רווחת הלקוחות. לפיכך, בנק ישראל מתנגד לצעדים ברוח זו שעולים במסגרת הצעות חקיקה שונות. חשוב לציין כי הרוב המוחלט של מניות הבנקים מוחזק על ידי הציבור הרחב, דרך קרנות הפנסיה וקופות הגמל. לכן, הרווחיות הגבוהה של הבנקים חוזרת ברובה הגדול לידי הציבור. בנק ישראל ימשיך לשקוד על צעדים ופעולות נוספים לעידוד התחרות במערכת הבנקאית".
