בלב הנוף הביטחוני המשתנה של מדינת ישראל, ניצבת רפאל לא רק כחברה ביטחונית, אלא כמעבדה לאומית חיה ותוססת. המהות שלה, כפי שמסביר המנכ"ל יואב תורג’מן, היא להביא יתרון איכותי לשדה הקרב דרך עומק מדעי, ובהתאם לכך החברה משקיעה במחקר ופיתוח עצמי סכומים השווים לכל הרווח השנתי שלה, ולפעמים אף יותר. "האג’נדה הזו מתכתבת עם ההיסטוריה של רפאל שהוקמה כ’חיל המדע’ (חמ"ד), כמעבדה לאומית. הקשר שלנו עם האקדמיה, ובמיוחד עם הטכניון, הוא הדוק. יש לנו מאות סטודנטים שעובדים כאן, ואחוז הדוקטורים אצלנו הוא הגבוה ביותר בתעשייה. אנחנו מאמינים שמדע חייב להתבסס על מחקר טהור ולא רק על טכנולוגיה יישומית. זה מה שמאפשר לנו להמשיך להפתיע את האויבים שלנו פעם אחר פעם".
יואב תורג’מן
(צילום: סיון פרג’)
תורג’מן בן ה-64 עומד בראש רפאל זה כשנתיים וחצי, והביא עמו לתפקיד לא רק ניסיון ניהולי עשיר, אלא גם תפיסת עולם פטריוטית עמוקה. "רפאל היא חברה ורטיקלית. אנחנו עוסקים בכל שכבות המידע, החל מחומרי המוצא האנרגטיים ועד למערכות בחלל. בסיס הידע כאן רחב יותר מכל מקום אחר. רפאל היא לא רק חברת הייטק וביטחון, היא סוג של מכון מחקר עם רוח חופשית שבולטת הרבה יותר מאשר בתעשיות ביטחוניות רגילות".
אחת המערכות המדוברות ביותר שלכם היא "אור איתן" (מערכת הלייזר רב העוצמה). הציבור שומע עליה רבות, אך היא עדיין לא נתפסת כגורם דומיננטי בשדה הקרב. מתי זה יקרה?
"צריך להפריד בין הטכנולוגיה לשדה הקרב. בהיבט הטכנולוגי, מדובר בפריצת דרך עולמית. הצלחנו ‘לא להתכופף’ בפני חוקי הטבע - כולנו מכירים את עמודי החשמל שנראים כרוקדים ביום חם. האוויר החם והפחות צפוף שליד הקרקע גורם לקרני האור להישבר (Refract) כלפי מעלה. תנועת האוויר גורמת למסלול האור להשתנות ללא הרף, וזה מה שמנע מחברות אחרות בעולם להיות אפקטיביות ביירוט לייזר מעבר למרחק של מאות מטרים בודדים. לעומת זאת, ברפאל הצלחנו לפתח "אופטיקה אדפטיבית" ששומרת על הקרן מרוכזת ויציבה על המטרה, גם כשהיא נעה במהירות עצומה. בשניות בודדות אנחנו גורמים למטרה להתפוצץ או ליפול".
תורג’מן חושף בזהירות המתבקשת כי המערכת כבר הוכיחה את עצמה: "יירטנו עם מערכות אב-טיפוס של אור איתן עשרות כטב"מים במלחמת "חרבות ברזל". התוצאות הותרו לפרסום שנה וחצי אחרי שהתרחשו, ויותר מכך אני לא יכול להוסיף. צריך סבלנות לתהליך המורכב ופורץ הדרך שכן המערכת הראשונה סופקה רק בסוף השנה שעברה לחיל האוויר אחרי סדרת מבחנים בתנאי קיצון".
הוא מדגיש כי מדובר בממד חדש של לוחמה שמציב אתגרי בטיחות חסרי תקדים: "קרן לייזר לא נעצרת במטרה כמו טיל. היא ממשיכה למרחקים ועלולה לפגוע בגופים אחרים. לכן, נדרשים נהלים קפדניים ביותר ותמונת שמיים מדויקת לחלוטין. וכמובן שגם במערכת הזו אנחנו בשלבים של הוספת יכולות כל הזמן".
שורת תפקידים מרשימה
תורג’מן, נשוי פלוס חמישה ילדים, מתגורר בעמק יזרעאל, והוא סבא גאה לשלושה נכדים. הוא בוגר קורס חובלים ושירת בחיל הים במשך 25 שנה בתפקידים מבצעיים וטכנולוגיים. לאחר שירות צבאי ממושך, עבר לצמתי הכרעה מרכזיים בתעשייה האווירית ושימש כראש מנהלת החץ, לאחר מכן ניהל את מפעל מלמ, ובתפקידו האחרון לפני רפאל כיהן כמנכ"ל חברת אלתא. לצד הניסיון המעשי, תורג’מן מחזיק ברקע אקדמי רחב הכולל חמישה תארים אקדמיים בהנדסת חשמל, ניהול, משפטים ומדעי המדינה, והוא גם בוגר המכללה לביטחון לאומי.
"גדלתי במשפחה מסורתית וברוכת ילדים. הוריי יוצאי מרוקו, ואצל ספרדים אין ממש ‘חילוניים’ במובן המקובל. גם מי שלא דתי הוא שומר מסורת. מכל אחיי, בחרתי ללכת לעולם הדתי ולמדתי בישיבה תיכונית בירושלים במגמת אלקטרוניקה. שם גם המשכתי ללימודי הנדסאים במסגרת העתודה. היום אני שומר על אורח מסורתי בלבד, ואני חייב לציין שעל רקע המחלוקת הפוליטית-חברתית בנוגע לחוקי הפטור לחרדים, אני מאוכזב מאוד מהציבור החרדי שהיה אמור להיות מוסרי יותר מאשר הוא מתגלה. זה מאוד מפריע לי ולא מתאים ליהדות כמו שרציתי להכיר אותה. חינכתי את ילדיי לתרום למדינה מתוך אהבת הארץ הזו, ושלושה מהם משרתים בימים אלה בצה"ל".
עברת לרפאל אחרי שנים ארוכות בתעשייה האווירית. האם חווית "הלם תרבות" במעבר בין שתי הענקיות הללו?
"לא הייתי קורא לזה הלם תרבות, אבל בהחלט יש הבדלים בולטים. בתעשייה האווירית ניהלתי את הגופים הכי טכנולוגיים, כמו מלמ ואלתא, אבל ברפאל מצאתי עומק מקצועי ייחודי. מה שבולט כאן יותר מכל הוא המחוברות לביטחון הלאומי. זה בא לפני שיקולים עסקיים, אישיים ואפילו תחת אש, האנשים כאן פטריוטים ומגויסים באופן מובהק".
כיצד רפאל מתמודדת עם הביקוש האדיר למיירטי "טמי"ר" של כיפת ברזל, במיוחד תחת מגבלות ייצוא וקשיים מול שווקים זרים?
"מערכת הביטחון מעולם לא נאלצה לשנות את מדיניות ההגנה שלה בשל מחסור במיירטים", מצהיר תורג’מן בביטחון. "אנחנו יודעים לעמוד בקצבי ייצור גדולים ביותר מסדר גודל משאר הגופים בעולם. בנינו את עצמנו כך שנדע לספק כמויות גדולות בזמן אמת, ויש לנו מלאים משמעותיים".
היתרון בעצמאות
הוא מודה כי הלחץ העולמי על שרשראות האספקה גדל, אך היתרון של רפאל טמון בעצמאותה: "מכיוון שאנחנו חברה ורטיקלית, אנחנו יודעים לייצר הרבה דברים בכוחות עצמנו. אנחנו פחות חשופים לבעיות אספקה חיצוניות או להגבלות ייצוא של מדינות מסוימות. עד היום הצלחנו לספק את הביקושים בצורה טובה".
בדומה לתעשייה האווירית גם ברפאל אחת הסוגיות המשמעותיות הינה תוכנית ההנפקה בבורסה, תוכנית שנתקלת בקשיים בירוקרטיים ביחס לכך סבור תורג’מן כי ההנפקה חיונית להמשך הצלחתה של החברה. "העולם משתנה במהירות, והרגולציה הנוכחית מכבידה עלינו והופכת אותנו לפחות זריזים", הוא טוען. "מדינות בעולם דורשות היום שנעבוד אינהאוס, וזה מצריך גמישות עסקית שחברה ממשלתית מתקשה לספק. הנפקה או הפרטה הן קריטיות להמשך ההצלחה של רפאל".
עם זאת, בניגוד לתעשייה האווירית, ברפאל טרם התקבלה החלטה רשמית על הנפקה, "אך אני מקווה שכך יקרה", מחדד תורג’מן. "רפאל צומחת ב-30% ויותר מדי שנה במונחים דולריים. כדי להמשיך כך, אנחנו זקוקים לגמישות גם ביכולת לתגמל עובדים. יתרה מכך, רפאל נחשבת ל’שיא’ של היכולת וההמצאה הישראלית. אם המדינה לא תדחוף לתהליך ההנפקה, יהיה לנו קשה לשמר את מגמת ההצלחה הזו לאורך שנים".
בתוך התחרות העזה על כוח אדם, איך אתם עוצרים את "בריחת המוחות" לחברות ענק כמו אנבידיה?
"אנחנו קולטים כ-2,000 עובדים חדשים בכל שנה. כל מומחה שעוזב זה כואב, אבל רבים חוזרים אלינו אחרי שהם מבינים שכסף הוא לא הדבר היחיד. הפטריוטיות והמשמעות של העבודה כאן הן גורם מכריע. עם זאת אנחנו רואים בדאגה את ההגעה של אנבידיה ושל חברות אחרות שממנפות כספים בינלאומיים כדי למשוך עובדים על ידי תנאי שכר מיטביים. המדינה צריכה לגבש מדיניות ולהחליט האם האינטרס שלנו הוא להעשיר קופות של אחרים או לשמר את היכולות והעושר בתוך ישראל".
איך אתה מחלק את הקשב הניהולי שלך בין הדרישות הדחופות של צה"ל לבין לקוחות בינלאומיים?
"החזון שלנו מתחיל בזה שרפאל תהיה נדבך משמעותי בביטחון ישראל. הפעילות שלי ושל כל עובדי רפאל מול צה"ל היא בעדיפות העליונה. יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות הכפלנו את כמות האספקות שלנו, ובשנתיים הבאות נכפיל אותה שוב. אנחנו מצליחים לעמוד בכל ההתחייבויות הבינלאומיות, והלקוחות בעולם סומכים עלינו מאוד".
