חברת טי.אי.אר.אי השקעות הגישה לבית המשפט תביעה בסך של כ-920 אלף שקל נגד אלכסנדר קוגן, בנו של המיליארדר ואיש העסקים הרוסי יהודי ולרי קוגן, ששמו עלה בעבר לכותרות בישראל בשל אחוזת הענק המפוארת שבנה בקיסריה, אשר הוערכה במאות מיליוני שקלים ולאחרונה אף הוצעה למכירה תמורת יותר מ-600 מיליון שקל.
אלכסנדר קוגן עצמו מוכר כזמר ידוע ומוזיקאי בחו"ל, ובשנת 2013 אף הופיע בישראל באמפי קיסריה כאמן אורח לצידו של הזמר הבינלאומי חוליו איגלסיאס. במסגרת התביעה נטען כי לקוגן שהינו איש עסקים וזמר ידוע בחו"ל ולמשפחתו "עסקים חובקי עולם וחשיפה בינלאומית גדולה".
אלכסנדר קוגן. ארכיון
(צילום: רונן אקרמן)
חברת טי.אי.אר.אי טוענת בתביעה נגד קוגן כי הפר הסכם שכירות לנכס יוקרתי שהיא מחזיקה בבעלותה, עם בריכה צמודה הממוקם בהרצליה פיתוח שנחתם מולה באפריל האחרון, כשנציג התובעת והנתבע נפגשו במלון ריץ קרלטון הרצליה.
מהסכם השכירות שצורף לתביעה עולה כי הנכס נמצא ברחוב מרכזי ומוגדר כבית המגורים המרכזי הכולל גינות מעוצבות, בריכת שחייה פרטית, מערכות בית חכם ואקלים מתקדמות, וכן מתקנים קבועים, ריהוט וציוד. על פי ההסכם, בריכת השחייה דורשת תחזוקה מקצועית ונכתב בו כי השוכר מסכים להעסיק נותן שירות מוסמך פעם בשבוע כדי להבטיח את האיזון הכימי ותקינות התשתיות. כמו כן נכתב בהסכם כי במקרה שהשוכר לא מפנה את הנכס בתום התקופה, הוא ייקנס בפיצוי מוסכם של 4,500 דולר לכל יום עיכוב.
על פי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד אלמוג ביתן, קוגן התחייב לשלם מראש דמי שכירות עבור חצי שנה בסך כולל של 270 אלף דולר (לפי 45 אלף דולר בחודש).
החברה טוענת כי קוגן התנער מהתחייבויותיו ולא העביר את התשלום. בתביעה נטען כי קוגן "החליט באופן חד צדדי עוד בטרם תחילת תשלום דמי השכירות ותפיסת החזקה במושכר להתנער כליל מהתחייבויותיו ובכלל זה להוליך את התובעת שולל. במועד חתימת ההסכם נאותה התובעת להסכים שהות בביצוע התשלום וזאת על רקע הכרות קודמת הקיימת לבעלי התובעת אל מול אביו של אלכסנדר. בסופו של יום הנתבע על אף מצג לכאורי לפיו במהלך חודש מאי זמין לבצע העברת התשלום, עד היום הוא לא ביצע כל תשלום של דמי השכירות כפי שהתחייב בהסכם".
"הבית לא נמסר"
מנגד, גרסתו של קוגן שונה בתכלית. כעולה מנספח התשובה של בא כוחו של אלכסנדר קוגן, עו"ד אנדריי נזרצקי מיולי האחרון, שצורף לתביעה, קוגן דוחה מכל וכל את הטענות והדרישות הכספיות נגדו. הוא טוען כי החברה היא זו שסיכלה בפועל את ביצוע הסכם השכירות. עוד צוין במכתב כי "מכתבך מבקש להציג את המקרה כהפרה מצד שוכר שחתם על הסכם, לא שילם את דמי השכירות ונמנע מלהיכנס לבית. תיאור זה אינו נכון, ומתעלם לחלוטין מהתנהלות מרשך לפני חתימת ההסכם ולאחריה".
בנוסף, טען קוגן כי הבית לא היה מוכן לאכלוס ולא הותאם למגורי משפחתו, והחזקה בנכס מעולם לא נמסרה לו. "לשני הצדדים היה ברור כי במועד חתימת ההסכם הבית טרם הוכן באופן מלא לצורך כניסת מרשי ומשפחתו וכי לאחר החתימה נדרש מרשך להשלים את ההכנות וההתאמות שסוכמו בין הצדדים".
עוד נטען כי "בד בבד, מרשך ידע היטב כי דמי השכירות אמורים היו להיות משולמים מתוך כספים שמקורם במכירת נכס בחו"ל, כי הכספים טרם התקבלו במועד החתימה וכי התשלום יבוצע לאחר השלמת עסקת המכר וקבלת התמורה. עובדות אלה לא הוסתרו ממרשך, להפך, מרשי עדכן אותו באופן מלא ושוטף בדבר מקור הכספים, המועד הצפוי לקבלתם והתקדמות עסקת המכר. מרשך לא רק שלא הביע כל התנגדות לכך, אלא הסכים בפועל להמתין, הרי ממילא הבית לא היה מוכן לאכלוס".
עוד נטען במכתב כי כאשר הכספים היו זמינים וקוגן פנה להעביר את התשלום, התובעת הודיעה לו כי חשבון הבנק האמריקני אליו יועד הכסף נסגר, ולא סיפקה חשבון חלופי פעיל. "לא היה זה מרשך שרדף אחר מרשי (קוגן, ל.ד) בדרישה לקבל את הכספים, אלא היה זה דווקא מרשי שרדף פעם אחר פעם אחר מרשך".
בא כוח קוגן אף גורס כי הדרישה הכספית נועדה להפעיל על אלכסנדר קוגן ועל משפחתו לחץ פסול, על רקע סכסוך עסקי נפרד שהחריף באותה עת בין נציג התובעת לבין הוריו סביב עסקת רכישת דירה.
לבסוף נטען כי "בנסיבות אלה, דרישת התשלום בסך 270 אלף דולר היא חסרת כל בסיס ונדחית. אין לדרוש דמי שכירות בגין בית שלא נמסר למרשי, שלא היה מוכן למגורי משפחתו, שמרשי לא עשה בו כל שימוש ושמרשך עצמו תפס והשתמש בו".
מנגד, בתביעה טוענת החברה כי הטענה כי הנכס לא היה מוכן היא הזויה. עוד נטען כי "נוכח התנהלות חסר תום הלב מצד הנתבע וההפרה הגסה מצדו, התובעת פעלה בשקידה להקטנת הנזק וניסתה למצוא שוכרים חלופיים לצורך מזעור הנזק". עוד טענה כי מאמציה לא צלחו ומשנואשה מתיקון ההפרה על ידי הנתבע, נאלץ נציג התובעת בעצמו ובחוסר ברירה לתפוס חזקה בנכס ולעבור להתגורר בו".
עו"ד אנדריי נזרצקי, בא כוח אלכסנדר קוגן, מסר בתגובה: "מרשי טרם קיבל את כתב התביעה. עם קבלתו, נלמד אותו ונגיב בהתאם במסגרת ההליך המשפטי. אציין כי מכתבי הקודם, אשר למיטב הבנתי צורף לכתב התביעה, מפרט ומבהיר היטב את עמדתו של מר קוגן".
עו"ד אלמוג ביתן , בא כוח התובעת מסר בתגובה: " מרשתי העמידה לרשות הנתבע נכס ייחודי ויוקרתי המיועד לעשירון העליון. הנכס התאים במדויק לכל דירושתיו של הנתבע ובהתאם נחתם הסכם השכירות. עיקרון משפטי ידוע הוא כי הסכמים יש לכבד, כך שייחוס משפחתי או מעמד כלכלי אינם עומדים מעל החוק.
"טענת הנתבע, כאילו מרשתי היא זאת שסיכלה את ההסכם וכי לא מסרה את החזקה בנכס, הינה טענה מוכחשת לחלוטין ואנו בטוחים כי בית המשפט ייבחן את מלוא הראיות ובהתאם לכך יורה על פיצוי מלא בגין הנזקים הכבדים שנגרמו למרשתי".
