יש מקומות שפשוט כיף לבקר בהם אבל עוד יותר כיף לחיות. בנגב ובגליל למשל, ההחלטות של הצעירים הופכות קלות יותר, בין היתר, בזכות 200 מרכזי צעירים שהקים משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי בפריפריה, הנותנים מענה לצעירים בגילאי 18-40 בתחום ההשכלה, התעסוקה, הכוונה לחיילים משוחררים, התנהלות כלכלית נכונה, הורות צעירה, הרצאות על הבר ותרבות ופנאי. המטרה היא לחזק באמצעות הצעירים הללו את החוסן הלאומי בישובים מכל הבחינות,להביא למיצוי הפוטנציאל שלהם בתחום ההשכלה, התעסוקה וחיזוק הקהילה ולהצמיח מתוכם את המנהיגות המקומית הבאה.
במשרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי רואים בצעירים מנוע צמיחה מרכזי למדינת ישראל ומשאב בעל פוטנציאל מהותי לקידום החברה והמשק. זאת הפעם הראשונה שהמדינה מרכזת תחת קורת גג אחת את הטיפול בהם באמצעות אותם מרכזים. אלו מספקים מעטפת ליווי ותמיכה בפיתוח קריירה, יזמות עסקית, מנהיגות קהילתית לצד חיי תרבות עשירים ומעניקים לצעירים שירותים רבים ללא עלות החל מאירועי תרבות, הכוונה תעסוקתית, קורסי העשרה, קורסי הכנה ללידה ופעילויות נוספות בתחום חיי הקהילה והפנאי.
קחו למשל את אוכלוסייה הסטודנטים בה האמרה: "משנה מקום משנה מזל" מקבלת משמעות יתרה, כשמדובר במאות סטודנטים וסטודנטיות שעוברים במיוחד לגור בנגב ובגליל, כדי ליהנות מהמלגות הגבוהות שניתנות שם ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה, לעומת עמיתיהם במרכז הארץ. שלא לדבר על ציבור הסטודנטים שכבר חיים שם.
כל זה קורה בזכות 200 מרכזי צעירים שהקים משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. מדובר במרכזים הנותנים מענה לצעירים גילאי 40-18 בתחום ההשכלה, התעסוקה, הכוונה לחיילים משוחררים, אבל גם ובעיקר למעל 700 סטודנטים וסטודנטיות הלומדים במוסדות האקדמיים השונים.
קחו למשל את הסטודנטים והסטודנטיות שמתגוררים בעיר עכו. למה דווקא שם? כי מתברר שבעשור האחרון גדל מספרם ב־30% וכשליש מהם לומדים את מקצועות המדעים המדויקים, כמו: רפואה, פיזיקה, הנדסה ועוד.
איך ולמה זה קרה? אלי חביב, מנהל מרכז הצעירים בעיר, מסביר: "סטודנט בעכו יכול לקבל מאיתנו מענה הוליסטי בכל הנוגע לתחום ההשכלה הגבוהה, החל משלב השלמת הבגרויות והמכינות, דרך ייעוץ והכוונה על ידי יועצי השכלה גבוהה, ועד לסיוע מקיף במלגות לימודים".
למה הכוונה בסיוע מקיף במלגות?
"בדרך כלל אנחנו מעניקים רק 450 מלגות לסטודנטים בשנה. זאת המכסה הקבועה. אבל השנה הצלחנו להכפיל את סכום המלגות הניתנות לכל סטודנט מ־5,000 שקל ל־10,000 שקל, בזכות המלגות שמעניק לנו משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. כך למעשה, אנחנו מעודדים את הסטודנטים והסטודנטיות שלנו להירשם ללימודים האקדמיים".
יש לסטודנטים הטבות נוספות?
"לקראת תקופת הבחינות אנחנו פותחים במרכז הצעירים את 'החרשניה': מרתונים להכנת סטודנטים לקראת הבחינות בקורסים שונים: סטטיסטיקה (SPSS), אנגלית ומקצועות ריאליים נוספים. בנוסף לכך לאורך הסמסטר כולו הסטודנטים יכולים להיעזר בחונכות פדגוגית ובשיעורים פרטיים, באמצעות סטודנט שמקבל מלגה בעצמו לצורך סיוע להם".
מה מאפיין את הסטודנטים בעכו לעומת הסטודנטים במרכז?
"אפשר לומר שהם החלוצים. רבים מהסטודנטים כאן מהווים למעשה דור ראשון לרוכשי השכלה גבוהה בעיר. רובם לא צמחו ממשפחות שיש להן נגישות או מודעות לחשיבות של לימודים גבוהים. הקושי הזה מגביר את הצורך שלנו ללוות את המשפחות עצמן בתהליך החשיפה להשכלה הגבוהה. אנחנו לא מוותרים על אף אחד. כל אחד מקבל אצלנו מענה, בין שמדובר בקושי חברתי, כלכלי או פדגוגי".
איך זה מתבצע בפועל?
"אנחנו מתאימים תוכנית ייחודית לכל סטודנט, מתוך אמונה כי השכלה היא המנוף המשמעותי המייצר מוביליות חברתיות ומסייע לצמצום פערים".
10 מיליון שקלים למלגות
הענקת המלגות לסטודנטים והסטודנטיות שחיים בנגב ובגליל, מתאפשרת בין היתר בזכות מהלך בהיקף של 10 מיליון שקל, שמוביל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. במסגרת זאת, המשרד מעניק לרשויות המקומיות תקציב ייעודי עבור הסטודנטים.
מי זכאי למלגה?
"כל מי שמתגורר באחד היישובים שנכללים באזור ולומד לתואר אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, זכאי לקבל מלגה בהתאם לחלוקה של הרשות המקומית שבה הוא גר", אומר חביב. "המלגות הפרטניות מיועדות לסטודנטים בתחום הרפואה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, סיעוד, עבודה סוציאלית, חינוך, הוראה, מדעי המחשב, מתמטיקה, הנדסה, מערכות מידע, ביו־רפואה, נתונים ומידע, חשמל, אווירונאוטיקה וחלל, ביוטכנולוגיה ומזון.
עבור כל סטודנט מלגה בסך 5,000 שקל היא דבר משמעותי", אומר דרור סורוקה, סמנכ"ל בכיר תכנון תקצוב ואסטרטגיה במשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. "המלגות מנותבות ישירות לסטודנטים דרך הרשויות המקומיות בשלושה מסלולים: המסלול הראשון מיועד לסטודנטים הלומדים במסלול כללי. כלומר כל הסטודנט יכול לקבל את המלגה עבור כל תואר אקדמי המוענק על ידי מוסד להשכלה גבוהה.
"המסלול השני מיועד עבור מי שלומד במקצועות המצויים במחסור באזורי הנגב והגליל. וזאת על מנת לתמרץ את הסטודנטים לרכוש השכלה בתחום ולאחר מכן לעבוד בו. והמסלול השלישי כולל מלגות עבור מקצועות בתחום החקלאות. זאת מתוך רצון לחזק את החקלאות הארץ־ישראלית, ולהחזיר את הצעירים לענף".
צמצום פערי רפואה ובריאות
באמצעות משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי - המעודד את הלומדים בתחום ומעניק להם הטבות מתוך מטרה ברורה לחזק את המקצועות האלה בנגב ובגליל, בתום הלימודים וקבלת התואר, התמיכה באותם סטודנטים מתחילה משלב הלימודים וממשיכה גם לשלבים המתקדמים יותר, כמו שלב ההתמחות.
אחת התוכניות שיצאו איתה לעידוד הלימודים נקראת: "כוכבים לרפואה". מדובר בפרויקט גדול המשותף למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, משרד הבריאות, מפעל הפיס, הפקולטה לרפואה בצפת והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון. היקף התוכנית נאמד ב־13 מיליון שקל, ובמסגרתה עשרות מתמחות ומתמחים מצטיינים, מגויסים ל־11 מרכזים רפואיים בנגב ובגליל ומשתלבים בעבודה שם. המהלך זה נועד לצמצם את הפערים באיכות שירותי הרפואה הקיימים לעומת המרכז, בדגש על פערי כוח אדם במקצועות הנדרשים בבתי חולים בנגב ובגליל. יוזמי המהלך שמים את הדגש בקידום מחקר רפואי במסגרת ההתמחויות הנבחרות לתוכנית, ובשילובם של הסטודנטים בפעילות מחקרית, אקדמית וחינוכית בפקולטות אשר משתתפות בתוכנית.
ומה לגבי גובה המלגות? - מתברר שהמתמחים בתוכנית זוכים לקבל מלגת מחקר משמעותית לאורך תקופת ההתמחות, וכן זוכים לליווי אישי ומקצועי על ידי רופא מומחה לאורך התקופה. כמו כן יש להם אפשרות ל־fellowship, כלומר יציאה להתמחות בארץ או בחו"ל, ולהשתלב בתוכנית עתידית של מומחים־חוקרים.
השתולים לחקלאות
אזור הגליל העליון מושך אליו גם סטודנטים מכל הארץ, שמחפשים לחוות לצד הלימודים חיים אחרים. הקירבה לטבע, הנופים והקהילות הקטנות והקיבוציות מאפשרים להם חוויית לימודים עם ערכים נוספים.
מנהלת מרכז הצעירים גליל עליון דנה מורן, מסבירה: "כאזור בעל צביון חקלאי מבוקש, הקמנו לפני כעשר שנים מסלול מלגות למי שבוחר להיות דור ההמשך לחקלאים. כלומר להתמקצע בתחום וליישם בו קידמה וחדשנות".
אנא הסבירי
"המועצה האזורית, בשותפות עם גופים שונים, מעניקה לסטודנטים שלנו כ־170 מלגות בהיקף של כשני מיליון שקל רק בתחום החקלאות. המלגות ניתנות לסטודנטים שמשתלבים בעבודה חקלאית עוד בזמן לימודיהם. המועצה בשיתוף עם החברה לפיתוח הגליל של קיבוצי האזור מעניקה בכל שנה כ־20 מלגות ללימודי חקלאות בגובה של עד 7,000 שקל לשנה לכל סטודנט. בזכות תמיכת משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, הכפלנו השנה את התמיכה הניתנת לסטודנטים לחקלאות".
מה עומד מאחורי ההחלטה הזאת?
"לאורך השנים למדנו שהמלגות והשירות שאנחנו מעניקים לסטודנטים ולצעירים תושבי האזור במרכזי הצעירים, עושות את ההבדל. מעבר לעזרה הכספית הממשית, הצעירים שלנו חוזרים לגליל העליון, משתקעים בו ורואים את הפוטנציאל להמשך הקידום המקצועי שלהם כאן. זכינו לראות דוקטורנטים לחקלאות שאחרי שסיימו מסלול ארוך, שכלל סיבוב במוסדות יוקרתיים בעולם כמו נאס"א, השתלבו במכוני המחקר בגליל, כי תמיד ידעו שהתוכנית לטווח הארוך היא לחזור הביתה, לגליל העליון".
סיוע בצמתים הקריטיים
הסטודנט דורון כהן הוא אחד מאותם מאות סטודנטים שעברו במיוחד מהמרכז - במקרה שלו לגור בנגב, בין היתר, כדי להינות מההטבות שניתנות שם לסטודנטים. "עברתי לפה השנה משתי סיבות: מצד אחד, כי רציתי ללמוד משהו משמעותי בתחום מערכות המידע, שייתן לי מקצוע לחיים, ומצד שני כדי לזכות במלגה שמאפשרת לי הן כדי לשלם את שכר הדירה והן לממן את שכר הלימוד".
איזו עזרה קיבלת פה שלא יכולת לקבל במרכז הארץ?
"מרכז הצעירים בנגב עזר לי המון. על אף שלא גדלתי פה, ועברתי לכאן מאזור אחר בארץ, קיבלו אותי בחום ומיד הרגשתי בבית. אנחנו נפגשים במרכז הצעירים לפעילויות פנאי וגם כדי ללמוד למבחנים".
הדס לרנר, משמשת בתור רכזת לחיילים משוחררים במרכז הצעירים בעמק המעיינות.
"עברתי לכאן מירושלים יחד עם המשפחה שלי לפני כשלוש שנים, כי החיים בעמק הם בדיוק מה שרצינו וחלמנו. נופים ירוקים, מעיינות בשפע, קהילה עוטפת ובעיקר מגוון מרתק של אנשים מדהימים".
ואיך את מסייעת לסטודנטים במרכז?
"הן חיילים משוחררים שרוצים להירשם ללימודים אקדמיים, והן סטודנטים שכבר התחילו ללמוד, מגיעים למרכז הצעירים כדי לקבל הכוונה וסיוע במציאת תחום הלימודים. אני עוזרת להם בחיפוש אחר המלגה מתאימה, בהגשת הבקשה למלגה ובעמידה בתנאיה ועד לקבלתה. הסטודנטים הם אוכלוסייה משמעותית במרכז הצעירים. גיליתי כמה כיף לסייע להם בצמתים קריטיים, שבהם הם מעצבים את הקריירה שלהם. סטודנטים יוצרים איתנו קשר כדי לקבל מידע על מלגות רלוונטיות עבורם. ההרשמה למלגות המועצה נעשית דרכנו. המלגות ניתנות בתחומים מגוונים וביניהם: מדעי המחשב, מתמטיקה, מערכות מידע, נתונים, חשמל, אווירונאוטיקה וחלל, ביוטכנולוגיה ומזון.
אנחנו שמחים על האפשרות שניתנה לנו לסייע להם לצלוח את השנים המורכבות של התואר, לתת להם עורף כלכלי ותומך ככל הניתן".
חסם כלכלי בחברה הערבית
אחת הבעיות המרכזיות שנתקלים בהם בחלק ממרכזי הצעירים, היא החסם הכלכלי שיש למי שרוצים לרכוש השכלה גבוהה בחברה הערבית. אלה לא היו יכולים ללמוד ללא המלגות שהמרכז מעניק.
יעקב גנאיים, מנהל מרכז הצעירים בבאקה אל־גרביה, משמש גם נציג מנהלי מרכזי הצעירים של החברה הערבית: "ישנם הרבה סטודנטים בחברה הערבית, אשר יודעים בדיוק מה הם רוצים ללמוד, יחד עם זאת ישנם צעירים רבים שזקוקים להכוונה צמודה בכל הקשור לעולם האקדמי", הוא אומר ומפרט: "אנחנו מנסים להגיע לצעירים עוד בשלב בתי הספר התיכוניים על מנת לסייע להם להיחשף לתחום התעסוקה ולתחום ההשכלה הגבוהה. במסגרת זאת, אנחנו מסבסדים להם את הקורס הפסיכומטרי ואת קורסי ההכנה למבחן יע"ל- שזה מבחן לשליטה בשפה העברית".
"המלגות לצורך העניין", הוא מסביר, "הן משאב מאוד יקר וחשוב. לצעירים רבים אין יכולת כלכלית ללמוד, ורק בזכות המלגות הם נרשמים ללימודים". גנאיים מוסיף, כי המלגות גם מחזקות את המעורבות החברתית של הסטודנטים. "השנה בבאקה אל־גרביה עשינו 24 מיזמים ותוכניות, שבהם הצעירים עוזרים לתלמידים צעירים יותר וכך הם גם תורמים לקהילה וגם מתחזקת אצלם הנתינה ותחושת השייכות. אנחנו עובדים עם תוכנית 'רוואד' להנגשת ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית. אנחנו במרכז הצעירים מנסים להגיע לכל צעירה וצעיר בשביל לתת להם את המענה המלא בכל תחומי החיים. מרכזי הצעירים בחברה הערבית מעניקים לסטודנטים הרצאות וסדנאות לאורך השנה, לחיזוק והעצמה של הצעירים ואפילו בנושא הורות צעירה וזוגיות. אנחנו משקיעים מאמצים רבים בצמצום תופעת האלימות ועל ידי חיזוק הצעירים ויצירת פעילויות אנו מעניקים להם חממה".
המלגות כמנוף לצמיחה
חיילים משוחררים וסטודנטים, הפונים למרכז צעירים, מקבלים הכוונה וסיוע הן למציאת תחום הלימודים והן לקבלת סיוע והכוונה בתחום המלגות. מרגע חיפוש המלגה המתאימה עבורם ועד הגשת הבקשה וקבלתה.
