מניית ננוקס, חברה ישראלית שמפתחת מכשירי רנטגן דיגיטליים במחיר מוזל, עברה בשבוע האחרון רכבת הרים חדה בוול סטריט. ביום חמישי האחרון צנחה המניה ב-50%, ביום שישי זינקה ב-25%, וביום שני עם חידוש המסחר הוסיפה ועלתה ב-20%. אלא שגם התנודות החדות הללו מתגמדות לנוכח התמונה הרחבה: מאז ההנפקה מחקה החברה למעלה מ-90% משוויה.
בשיאה, בסוף 2020 ותחילת 2021, זינק שווייה ל-3.5 מיליארד דולר, בעקבות הציפיות סביב טכנולוגיית הרנטגן והסי-טי החדשנית שפיתחה, שנחשבה אז להבטחה גדולה שעונה על צורך אמיתי בשוק. בשפל, עם פרסום הדוחות הכספיים בשבוע שעבר, שכלל הערת עסק חי וללא תחזית הכנסות לעתיד, לצד הודעה כי החברה לא תעמוד בתחזית ההכנסות הקודמת והפסד רבעוני של 14.3 מיליון דולר (לעומת 13.2 מיליון ברבעון המקביל אשתקד; את כל שנת 2025 סיימה החברה בהפסד של 75 מיליון דולר), צנח שווי החברה עד ל-60 מיליון דולר בלבד. כיום עומד שווי השוק שלה על כ-76 מיליון דולר.
מה גורם לטלטלה שעוברת החברה? ננוקס הוקמה בידי ערן פוליקין ז"ל, ומנוהלת כיום בידי ארז מלצר, לשעבר מנכ"ל נטפים ואפריקה ישראל. החברה פרצה לשוק עם הבטחה גדולה בתחום מכשירי הרנטגן, אך נתקלה במציאות שלפיה לוקח זמן ממושך לשנות שוק שמרני, להטמיע מכשירים חדשים, להתגבר על מכשולי רגולציה ולשנות את האופן שבו רופאים מבצעים את הדימות. כל אלה הביאו אותה בסופו של דבר לבטל את תחזיותיה הקודמות.
ננוקס הציגה גרסה דיגיטלית של מכשירי הרנטגן, בעלות נמוכה יותר ועם קרינה מופחתת. המהפך הטכנולוגי המרכזי היה החלפת שפופרת הרנטגן המסורתית, הפועלת על בסיס חימום חוט להט לטמפרטורה של אלפי מעלות, בשבב סיליקון דיגיטלי המסוגל להפיק קרני רנטגן באמצעות מתח חשמלי נמוך. מערכת ההדמיה של החברה מתחברת לענן ומשלבת כלי בינה מלאכותית, ללא צורך בחימום ובמנגנוני קירור כבדים ויקרים, כפי שמצויים בסורקי סי-טי רגילים.
מכשירי ננוקס קומפקטיים וזולים משמעותית: בעוד סורק רגיל עולה מיליוני דולרים, הסורק של ננוקס שוקל עד 350 ק"ג, עלות הייצור שלו הוערכה בכ-10,000 דולר בלבד, והוא מופעל באמצעות חיבור חשמלי רגיל, ללא צורך בתשתית חשמל תעשייתית. בכך נתנה החברה מענה לצורך אמיתי של מוסדות רפואיים, בתי חולים וקליניקות, הסובלים ממחסור במכשירי הדמיה בשל עלותם הגבוהה.
אין מספיק כסף בקופה
הבעיה המרכזית הייתה בביצוע, ובהחלטות ניהוליות שגויות. בראשן עמד המודל העסקי שלפיו נחדרה החברה לשוק: אספקת המכשירים ללקוחות ללא תשלום מראש, תוך גביית תשלום רק עבור כל סריקה שמתבצעת בפועל. הבעיה הייתה שעד שהגיעו ההכנסות בפועל, נאלצה החברה לממן בעצמה את כל עלויות ייצור המכשירים, מה ששרף את קופת המזומנים בקצב מהיר.
במקביל חוותה החברה עיכובים ממושכים מהצפוי בפריסת המכשירים בקרב לקוחותיה, בין היתר בשל קשיי רגולציה במדינות שונות והזמן שנדרש להקמת תשתיות מתאימות והתאמת השוק. בנוסף, הקימה החברה מפעל בקוריאה לייצור הלב הדיגיטלי של המכשירים, מפעל שגרם לה להפסדים כבדים בשל עודף כושר ייצור ועלויות תפעול גבוהות, וכעת ככל הנראה ייסגר או יימכר כדי לחתוך הפסדים. החברה ניצבת גם מול מספר תביעות ייצוגיות מצד משקיעים, בטענה להטעיה בנוגע למצבה הפיננסי ולקצב שריפת המזומנים במפעל בקוריאה.
גורמים המקורבים לחברה מצביעים על תקדימים בענף: חברות טכנולוגיה אחרות הונפקו, ירדו למחירי מניה נמוכים מאוד, ורק לאחר מכן צמחו בהיקפי המכירות שלהן וזינקו בשווי. כך, לדוגמה, נסחרה מניית נובה במשך כעשור סביב 2 דולר למניה, ואילו כיום נסחרת החברה בשווי של כ-12 מיליארד דולר
מה גרם, ככל הנראה, למשקיעים לחזור ולקנות את מניית החברה? המחיר הנמוך מאוד של המניה, המגלם סיכון נמוך יחסית לעומת הסיכוי שבסופו של דבר תנצח הטכנולוגיה של החברה. בנוסף, הכריזה החברה בשיחת המשקיעים שערך מלצר ביום פרסום הדוחות, על כוונה לגייס הון כבר בחודש הקרוב, גיוס שאם יצלח יבטל את הערת העסק חי (לחברה נותרו כיום כ-40 מיליון דולר בקופה, והחשש בקרב המשקיעים הוא שבקצב שריפת המזומנים הנוכחי, סכום זה לא יספיק ל-12 החודשים הקרובים). החברה הודיעה גם כי היא משנה את מודל הפעילות שלה, ועוברת ממכירת סריקות בלבד למכירת המכונות עצמן. כמו כן הוצג בפני המשקיעים שיפור בקצב פריסת המערכות וחתימה על הסכמי הפצה, שעשויים להוביל למכירת מאות מכשירים בשנים הקרובות.
הדילמה של המשקיעים
מלצר אמר כי "הרבעון השני יהיה טוב יותר מהרבעון הראשון", והוסיף כי רק ברבעונים השלישי והרביעי, לאחר השלמת הכשרת המפיצים החדשים, ניתן יהיה לראות האצה משמעותית בהכנסות החברה. אנליסט בנק ההשקעות קנטור פיצג'רלד קבע למניה מחיר יעד של 5 דולר, וכתב כי קיימים אינדיקטורים מובילים המחזקים את האופטימיות שלפיה החברה תוכל לבנות בטווח הקרוב רמת ודאות מספקת באשר להכנסותיה.
מנכ"ל החברה ארז מלצר
(צילום: עמית שעל)
לדבריו, המודל המסחרי בארה"ב אורגן מחדש כך שיישען על שותפויות בשוק היעד, כדוגמת מערכת היחסים עם רדנט, רשת מרכזי ההדמיה הגדולה בארה"ב, שהתקינה כבר מערכת אחת ושוקלת פריסת מערכות נוספות. בכוונת החברה לפנות גם למגזרים נוספים, ובהם שירות בתי הסוהר, ספקי רפואה פרטית וחברות ביטוח.
במקביל נמצאת החברה בתהליכי התייעלות, הכוללים צמצום הפעילות בקוריאה והפחתה של 14% בכוח האדם, שהחלה כבר השנה בישראל, ושצפויה לתרום לשיפור בהוצאות התפעול. לדברי החברה, פוטנציאל הצמיחה של היוזמה החדשה אינו משתקף במלואו במחיר המניה כיום. מלצר עצמו הביע אופטימיות, ואמר כי הובלת שינוי בסטנדרט הטיפול בתחום ההדמיה הרפואית היא משימה ארוכת טווח: "אנחנו מאמינים כי ההתאמות שביצענו והלקחים שהפקנו יאפשרו לנו להקצות משאבים בצורה טובה יותר ולמצב את החברה כך שתוכל למצות את הפוטנציאל שלה. אנו מצפים להכריז בקרוב על שותפויות נוספות שירחיבו את הדריסה שלנו בשוק".
גורמים המקורבים לחברה מצביעים על תקדימים בענף: חברות טכנולוגיה אחרות הונפקו, ירדו למחירי מניה נמוכים מאוד, ורק לאחר מכן צמחו בהיקפי המכירות שלהן וזינקו בשווי. כך, לדוגמה, נסחרה מניית נובה במשך כעשור סביב 2 דולר למניה, ואילו כיום נסחרת החברה בשווי של כ-12 מיליארד דולר, מגמה דומה ניתן לראות גם בחברות קמטק ובאטרפליי. כעת, כך נראה, עומדים המשקיעים בננוקס בפני אותה דילמה: להמר על הפוטנציאל לפריצת דרך, או לוותר ולזנוח את המניה.
