יו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל, חזי חאלאויה, לא מבזבז שנייה בראיון ומציג תפיסת עולם שמטרתה לנער את האדישת המערכתית: "החדשנות הישראלית היא מנוע הצמיחה שלנו, אך אנו ניצבים בפני פרדיגמה חדשה. כלי הבינה המלאכותית משנים את פני התחרות העולמית ודורשים מאיתנו להבין שהמאבק כבר אינו מתנהל רק בין מוחות אנושיים. כדי להבטיח שה’סטארט-אפ ניישן’ תמשיך להוביל, אנחנו מוכרחים לגבות את היצירתיות שלנו בעורף תשתיתי ואסטרטגי איתן. הדרך להבטיח את העצמאות הכלכלית שלנו עוברת בניצול חלון ההזדמנויות הגיאופוליטי הקיים. עלינו ליישם בדחיפות אסטרטגיית סחר לאומית רחבה שתהפוך את ישראל לצומת סחר גלובלי, ותייצר תלות בינלאומית בחוסן שלנו".
חזי חאלאויה
(צילום: אלעד גוטמן)
חאלאויה לא מסתפק רק באמירה המהדהדת אלא גם מציג את הפתרון והחזון: הפיכת ישראל לצומת סחר בינלאומי - מדינה שמייצרת תלות בינלאומית בה דרך היותה נקודה קריטית בנתיבי הסחר המקשרים בין הודו, ארצות ערב ממזרח לנו - למדינות אירופה. "העולם עבר לעידן של מלחמות סחר, שבו מדינות נאבקות על השליטה בנתיבי הובלה ועל יצירת אלטרנטיבות למיצרים מאוימים. השכנות שלנו כמו סעודיה, מצרים, ירדן, טורקיה וסוריה, אינן קופאות על השמרים ומייצרות דרכי סחר שעוקפות את תעלת סואץ ואת הים האדום. דוגמא לכך היא, למשל, איחוד האמירויות שרכשו נמל בלטקיה שבסוריה תמורת 900 מיליון דולר כדי לייצר דריסת רגל אסטרטגית, ושיתוף פעולה מתוקשר בין טורקיה לסוריה אליו הצטרפה סעודיה לאחרונה".
המענה שאותו מציע חאלאויה, טמון בפרויקט ה-IMEC: מסדרון הסחר המקשר בין הודו, האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל, ומשם לאירופה, כאשר חברת נמלי ישראל בהובלתו הפכה לשחקן מרכזי במימוש הציר הזה. "אנחנו רוצים להיות הצומת שדרכו עוברות סחורות לאירופה וחזרה למזרח. התשתיות שלנו צריכות לתת מענה לא רק למה שישראל צריכה, אלא למה שאירופה והמדינות ממזרח לנו צריכות. מודל לדוגמא הוא נמל פיראוס ביוון, שם 80% מהסחורות הן לטובת שטעון (Transshipment) למדינות אחרות. זה מייצר תלות אירופית אדירה ביציבות הנמלים היווניים".
ניסיון מכל המגזרים
חאלאויה מכהן כיו"ר דירקטוריון נמלי ישראל, אחד התפקידים הקריטיים במשק, זה כשנה וחצי. דרכו המקצועית החלה בשירות צבאי משמעותי במערך הלוגיסטיקה, שם הגיע לדרגת סגן אלוף במילואים, פיקד על גדוד וניהל שולחנות לחימה. בגיל 29 ביצע תפנית חדה ועבר לעולם ההייטק, שם בילה למעלה משני עשורים בחברות שהיוו את עמוד השדרה של התעשייה הישראלית. הוא החל ב’קומברס’, שהייתה אז ספינת הדגל של ההייטק המקומי, המשיך ל’אלביט’ וחתם עשור משמעותי ב’נייס’ כסמנכ"ל תפעול גלובלי.
במהלך "חרבות ברזל" כיהן כמנכ"ל עיריית אשקלון, תפקיד שהעניק לו היכרות מעמיקה עם המגזר הציבורי והיכולת להניע תהליכים בתוך מערכות שלטוניות. "כששואלים אותי מה הניסיון שלי, אני אומר שכמעט ואין מגזר שלא עבדתי בו אם זה ביטחוני, הייטק, שלטון מקומי וציבורי. גם מיזם עצמאי פרטי הספקתי להרים. הפרספקטיבה הזו מעניקה לי ארגז כלים ייחודי".
חברת נמלי ישראל (חנ"י) מופקדת על התשתיות הנמליות בחיפה, אשדוד ואילת. מדובר באחריות כוללת על התשתיות הנמליות, החל בנמלים עצמם, דרך העורף הלוגיסטי ועד דרכי הגישה המובילות אליהם. חנ"י היא הריבון בשטח, זו שמתכננת עשורים קדימה ובודקת כיצד הגידול הדמוגרפי וצרכי הצריכה של מדינת ישראל יקבלו מענה, בהתחשב בכך ש-99% מהסחורות המגיעות למדינה עוברות דרך הים. "כדי להבין את עוצמת המודל, צריך להסתכל על בריכת נמל אחת כמו חיפה. המורכבות שם היא לא רק אתגר אופרטיבי, אלא מנוע של תחרות אמיתית: פועלים בה במקביל שבעה מפעילים שונים - מנמל חיפה הוותיק, דרך מספנות ישראל ועד למסופים כימיקליים. התפקיד שלנו בחנ"י הוא לפתח ולתחזק את התשתיות הקריטיות שמאפשרות לכל השחקנים האלה להתחרות זה בזה באותו מרחב ולייעל את השירות למשק. וזהו רק מוקד אחד מני רבים של פעילותנו".
החברה אינה עוסקת רק בבנייה חדשה, אלא גם בתחזוקה אדירה של הקיים, כמו פרויקט שיקום שובר הגלים בעלות של כ-800 מיליון שקלים, שנועד להבטיח את חוסנו של הנמל אל מול פגעי הטבע והזמן. לכך מתווסף אחד האתגרים המרכזיים של חברת נמלי ישראל - המרוץ נגד הזמן והצריכה הגוברת. "המטרה המרכזית שלנו היא לוודא שאין פער בתשתיות", מסביר חאלאויה. "אנחנו מתכננים 20 ו-30 שנה קדימה. אנחנו יודעים, למשל, שבאזור שנת 2030 נצטרך להיות מוכנים עם רציף משמעותי נוסף כדי לספק את הביקוש".
שיפור המעמד הכלכלי של ישראל
עם כניסתו לתפקיד, הבין חאלאויה כי בעידן של תמורות גלובליות וגיאופוליטיות מהירות, התפקיד ההיסטורי של חנ"י חייב לעבור טרנספורמציה. הוא החל להוביל שינוי פרדיגמה עמוק שמעביר את המיקוד של החברה מניהול אופרטיבי של תשתיות פיזיות - שהן רק הפלטפורמה והאמצעי - לאחריות אסטרטגית על הובלת הסחר הלאומי. התפיסה החדשה הזו ממצבת את חנ"י כגורם המרכזי שדרכו ישראל מעצבת את מעמדה הכלכלי והבינלאומי. כחלק ממימוש החזון, חנ"י קיבלה אחריות ממשלתית להקמת "נמלים יבשתיים" בגבול עם ירדן. "אלו יהיו מסופי ענק שיקלטו סחורות מהמזרח ויעבירו אותן ברשת רכבות וכבישים ישירות לנמלי הים התיכון", הוא מספר. "מדובר במהלך אסטרטגי רחב שבו משרד התחבורה מרכז תחתיו את כלל הגופים, מרשות המעברים והמכס דרך לרכבת ישראל ועד הנמלים", הוא מציין. "אחד המרכיבים הקריטיים במהלך הוא החיבור הרכבתי, ואני שמח לבשר שישנה התקדמות בתוכניות לחיבור המסילתי בין גשר חוסיין לחיפה".
הקשר שלכם עם משרד התחבורה חיוני להצלחת המהלכים, כיצד היית מתאר אותו?
"אכן, העבודה מול הדרג המדיני והבינלאומי קריטית להצלחת המיזם. תמיכתה והובלתה של שרת התחבורה מירי רגב ראויים להערכה גדולה, היא מבינה את חשיבות הנושא ודוחפת אותו גם בזירה הגלובלית, מפגישות באמירויות ועד לדיונים עם הממשל האמריקאי. זה נדיר לראות שר שמתעסק באסטרטגיה ל-20-30 שנה קדימה ולא רק במה יקרה מחר בבחירות".
תיארת מקודם כיצד מדינות אחרות באזור בוחשות בקלחת. מי שחקן המפתח כאן?
"השחקנית החשובה ביותר היא ארה"ב, ואני מאמין שישראל נמצאת כיום בהזדמנות היסטורית לשכנע את ארה"ב בחשיבותה כעוגן היציב היחיד במזרח התיכון, כזה שיכול להוות משקל נגד לניסיונות של מדינות אחרות להשתלט על נתיבי הסחר. אוסיף ואומר שגם להודו תפקיד מרכזי במערך האסטרטגי הזה".
למרות התוכניות רחבות ההיקף והמעמד הבכיר, חאלאויה נשאר נאמן לערכי הצניעות והענווה שלמד לאורך השנים. "אני רואה את תפקידי כ’צינור’ שמטרתו לשמור על נכסי המדינה לזמן קצוב של קדנציה בת שלוש עד שש שנים", הוא מציין. "אני מאמין שצניעות וענווה בניהול הם הבסיס לניהול אפקטיבי. היכולת להיות פתוח ולשמוע את אחרון העובדים מובילה להחלטות הנכונות ביותר. אין לאף אחד מונופול על החוכמה. עבורי האחריות היא כלפי המדינה והדורות הבאים, שכן רוב הפרויקטים שחנ"י מתכננת היום יבשילו רק בעוד עשור או שניים, כשכבר לא אהיה בתפקיד".
קדנציית היו"ר מוגבלת בזמן. כיצד היית שואף לראות חנ"י כשתסיים את הקדנציה?
"אני מקווה להשאיר אחריי חברה עם DNA מקצועי יצוק, כזו שרואה את טובת המדינה כערך עליון, בדיוק כמו היום. שאיפתי היא שחנ"י תמשיך להיות הגורם המוביל והאחראי על אסטרטגיית הסחר הכוללת של ישראל, ושפרויקט ה-IMEC יהפוך ממזכר הבנות למציאות חיה בשטח. הייתי רוצה לראות את ישראל מקבלת את הגושפנקה להיות הצומת הבינלאומי הזה, כשכל התוכניות מסונכרנות סביב ההחלטה הזאת".
