בית המשפט המחוזי מרכז אישר את בקשת מנהלי ההסדר של קבוצת אבנון, עורכי הדין אופיר נאור, ישראל בכר ואמיר דולב, לפסיקת שכר טרחתם בסך כולל של 16.5 מיליון שקל, בתוספת מע"מ. מההחלטה עולה כי סכום זה משקף שכר מופחת בשיעור של כ-50% משכר החלוקה המגיע לפי התקנות. על פי ההחלטה, מסכום זה יופחת שכר הביניים שקיבלו מנהלי ההסדר.
קבוצת אבנון מונה כ-12 חברות תפעוליות, תעשייתיות, חברות סחר וחברות זרות, העוסקות בייצור, ייבוא ושיווק ציוד בתחום הביטחוני. ביוני 2023 ניתן צו עיכוב הליכים לקבוצת אבנון לבקשתה ולבקשת בעל השליטה תומר אבנון לאחר שצברה חוב של כ-200 מיליון שקל. במרץ האחרון אישר בית המשפט את הסדר הנושים של הקבוצה. במסגרת ההליך המשפטי מינה בית משפט את עורכי הדין נאור, בכר ודולב כמנהלי ההסדר. מי שהתנגד לשלם לשלושת מנהלי ההסדר סכום כולל של 16.5 מיליון שקל בתוספת מע"מ היה הממונה על חדלות פירעון שהגיש באמצעות עו"ד הדר נאות את עמדתו באפריל 2025.
"תקופת עבודה קצרה"
הממונה הציע להעמיד את שכר הטרחה על סך של 9.3 מיליון שקל (לא כולל מע"מ). הממונה טען כי מדובר בשכר טרחה גבוה ביותר אשר מתבקש בגין תקופת עבודה קצרה יחסית וכי המנגנון הקבוע בתקנות מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב להפחתת שכר טרחה. הממונה הוסיף וטען כי אין חולק כי מנהלי ההסדר עשו עבודתם נאמנה ועל הצד המקצועי ביותר. עם זאת, טען הממונה כי לא ניתן להתעלם מכך שמדובר בשכר טרחה גבוה ביותר אשר מתבקש בגין תקופת עבודה קצרה יחסית, המשקף תשלום חודשי בסך של כ-230 אלף שקל לחודש לכל משרד, כלומר תשלום חודשי בסך כ-700 אלף שקל המשתלם ל-3 משרדים, מדי חודש בחודשו, במשך כשנתיים ימים.
עוד נטען כי אף בהשוואה לשכר מנכ"לים בתעשיות הביטחוניות, מדובר בסכום גבוה. כך למשל, בשנת 2024 השתכר מנכ"ל אלביט מערכות, שהינה החברה הרביעית בגודלה בבורסה, אשר מעסיקה כ- 21 אלף עובדים בארץ ובחו"ל ואשר הכנסותיה לאותה תקופה עמדו של 6.8 מיליארד שקל, כ- 300 אלף שקל לחודש (לפני בונוסים). בנסיבות אלה, הממונה הציע להעמיד את שכר הטרחה על סך של 9.3 מיליון שקל (לא כולל מע"מ).
מנגד טענו מנהלי ההסדר כי התיק חריג בכל מובן שהוא וכי מדובר בקבוצת חברות גדולה, הכוללת חברות תפעוליות, תעשייתיות, חברות סחר, חברות זרות, אשר עוסקות בתחום רגיש של ייצור ושיווק ציוד בתחום הבטחוני. עוד טענו כי הסמכויות שניתנו להם רחבות מהסמכויות הניתנות למנהל הסדר על פי החוק ודומות לסמכויות הניתנות לנאמן וכי הגיע להם על פי התקנות שכר טירחה כולל בסך כ-33 מיליון שקל והם ויתרו מיוזמתם על מחצית. עוד טענו כי הניסיון להשוות את פועלם של מנהלי ההסדר לשכר בכירים בתעשייה הביטחונית, אינו ברור. שכרם של אותם מנהלים אינו כפוף לתקנות.
"עבודה נאמנה"
בית המשפט קבע כי אין חולק שמנהלי ההסדר עשו עבודתם נאמנה ועל הצד המקצועי ביותר, וכי שכר הטרחה המבוקש נמוך משכר הטרחה המתאפשר על פי התקנות. בית המשפט הדגיש כי נסיבות התיק חריגות, וכי פועלם של מנהלי ההסדר חרג מפעילות שגרתית ודמה לזה של נאמנים וכי הם פעלו לשימור פעילות החברות והשאת שיעורי ההחזר לנושים. עוד נקבע כי "שכר הטרחה המבוקש אינו פוגע בדיבידנד אותו זכאים הנושים לקבל, שכן הוא ישולם על ידי החברות בנוסף לדיבידנד שישולם לנושים. מסיבה זו, לא הייתה התנגדות מטעם מי מהנושים לשכר הטרחה המבוקש. כמו כן, החברות ובעל השליטה, האמורים לשאת בתשלום שכר הטרחה למנהלי ההסדר, הסכימו לשיעור שכר הטרחה המבוקש. אמנם, בדיון ניסה בעל השליטה להמעיט מפועלם של מנהלי ההסדר, אך בפועל, כאשר נשאל במפורש על ידי בית המשפט האם הוא חוזר בו מההסכמה, הוא לא שינה מעמדתו המקורית בעניין זה", קבעה השופטת.
לפיכך, קבעה השופטת עירית וינברג-נוטוביץ כי לא קיימת פגיעה באינטרס הציבורי, ואין מקום להפחתה נוספת בשכר הטרחה מעבר להפחתה של כ-50% שבוצעה על ידי מנהלי ההסדר מיוזמתם. "רצונו של הממונה להגן על האינטרס הציבורי הוא מובן ולגיטימי. אולם, מנגד, עומד גם הרצון לעודד וליצור תמריץ לבעלי תפקיד שיש להם מומחיות וניסיון ליטול על עצמם את הטיפול בתיקי חדלות פירעון סבוכים ומורכבים.... לא שוכנעתי כי יש באישור שכר הטרחה המבוקש משום פגיעה באינטרס הציבורי ". לפיכך, השופטת פסקה למנהלי ההסדר שכר טרחה בסך 16.5 מיליון שקל בתוספת מע"מ. את קבוצת אבנון ובעל השליטה תומר אבנון מייצגת עו"ד ליזה חדש.
ממנהלי ההסדר נמסר בתגובה: "מדובר באחד המקרים המובהקים של קבוצת חברות חדלות פרעון שנקלעו לקשיים קיומייים ובזכות פעולות יוצאות דופן של מנהלי ההסדר, החברות שוקמו.בתחילת הדרך, מצאנו קבוצת חברות במצב קשה ללא לקוחות או ספקים שמוכנים לעבוד איתן, עם כאוס ארגוני ומאות עובדים שמצויים בסכנה תעסוקתית. לאחר פעולות נמרצות של ניהול, השבחה ומימוש, עלה בידינו להביא לכך שבסופו של דבר שכל הנושים יקבלו 100 אחוז נטו מהחוב בערכים ריאליים תוך ששכר הטרחה ישולם על ידי החברות בלבד והכל בהסכמה. המהלך המשמעותי ביותר היה מיזוג של שתי חברות לתוך חברה ציבורית כנגד 60 מיליון שקל וכ-58 אחוז ממניות החברה הממוזגת. הפכנו את תומר אבנון מפושט רגל לבעל שליטה בחברה ציבורית.
"זה כמעט ולא קורה בהליכי חדלות פרעון ולמרות זאת הסכמנו להפחתת שכר של 50 אחוז לעומת מה שמאפשרות לנו התקנות. בית המשפט פסק בהתאם להסכמות הנושים, הסכמת בעל השליטה והיעדר כל התנגדות של מי מהנושים למעט, של הממונה על הליכי חדלות פרעון נוכח הפעולות החריגות שבוצעו בתיק והתוצאות המצוינות שהושגו לטובת הנושים, ועל כך מבקשים מנהלי ההסדר להודות לבית המשפט".
