האו״ם פרסם אמש (שישי) עדכון מקיף לרשימה השחורה שלו של עסקים הפועלים בהתנחלויות בגדה המערבית, שבו נוספו 68 חברות חדשות והוסרו שבע אחרות. לאחר העדכון, כוללת הרשימה 158 חברות מ-11 מדינות, בהן ישראל, ארה״ב, קנדה, סין, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד, פורטוגל, הולנד ולוקסמבורג. מדובר בעדכון הראשון לרשימה מאז 2023 שאמורה להתרענן מדי שנה, אך בפועל נעשה אחת לכמה שנים עקב מחסור במשאבים.
בין החברות החדשות נמצאות yes, דן, שיכון ובינוי סולל בונה, אהבה ים המלח, אקרשטיין תעשיות, אמות השקעות, חברת הבנייה הגרמנית Heidelberg Materials וחברת הבת שלה Hanson Israel, לצד Steconfer הפורטוגלית ו-Ineco הספרדית. ברשימה נותרו חברות כמו בזק, שופרסל, רמי לוי, אגד, פז, הוט מובייל, בנק לאומי, בנק הפועלים, קפה קפה וענקיות עולמיות כמו מוטורולה ורי/מקס, וכן ענקיות תיירות כמו Expedia, Booking, TripAdvisor ו-Airbnb. מנגד, הורדו מהרשימה Alstom הצרפתית, אחת מספקיות התשתית הרכבתית הגדולות באירופה, eDreams הספרדית ו-Opodo הבריטית – שתיהן חברות בינלאומיות בתחום שירותי הנסיעות. הסרת החברות מצביעה על כך שהאו״ם נענה לטענות שהן כבר אינן מעורבות בפעילות בשטחים או הפסיקו פרויקטים מסוימים.
הרשימה נולדה מהחלטת מועצת זכויות האדם של האו״ם ב-2016 והוצגה לראשונה ב-2020 עם 112 חברות. ב-2023 עודכנה והצטמצמה ל-97 חברות בעקבות הסרות, וכעת הורחבה שוב. הדוח הנוכחי מבוסס על בחינה של 215 עסקים, מהם נמצאו 158 מעורבים בפעילות שמזוהה עם ההתנחלויות, ובהמשך צפויות בחינות נוספות של מאות עסקים נוספים.
לפי הדוח, הרשימה כוללת עסקים הפועלים בעשר קטגוריות כמו אספקת ציוד וחומרים לבנייה והרחבת התנחלויות, מתן שירותי אבטחה, הפעלת תחבורה ושירותים, מימון ובנקאות, שימוש במשאבי טבע או סילוק פסולת באזורים פלסטיניים. ההכללה ברשימה אינה תהליך משפטי ואינה מהווה קביעה פלילית, אלא כלי לחשיפת מעורבות וללחץ ציבורי על החברות לפעול בהתאם לעקרונות זכויות האדם הבינלאומיים.
במשרד זכויות האדם של האו״ם הדגישו כי לכל חברה ניתנה זכות תגובה לפני פרסום שמה, וכי האחריות התאגידית מחייבת נקיטת צעדים במטרה למנוע תרומה להפרות זכויות אדם. ממשלת ישראל גינתה את העדכון וכינתה אותו "ניסיון מכוער להחרים חברות ישראליות", וקראה למדינות העולם לא לשתף פעולה עם המהלך.
המשמעות של ההופעה ברשימה היא ציבורית בעיקרה, אך היא עלולה להשפיע על תדמית החברות ועל החלטות של גופים מוסדיים, משקיעים וקרנות, משום שהיא מתפרסמת על ידי גוף רשמי של האו״ם ומעניקה לגיטימציה ללחץ על עסקים הפועלים בהתנחלויות. מומחים מזהירים שחלק מהחברות הבינלאומיות עלולות להעדיף להפסיק פעילות בשטחים ואף בישראל עצמה, מחשש לסיכון משפטי או תדמיתי. אחרים סבורים שהשפעת הרשימה מוגבלת משום שרוב השמות כבר מוכרים ברשימות של ארגוני חרם.
לפי הדוח, מאות חברות נוספות ממתינות לבדיקה, כאשר תקציב המשרד מספיק לעובד אחד בלבד המטפל בנושא.
החברות הישראליות הבולטות ברשימה
- אגד
- אהבה – מוצרי ים המלח
- אלון הריבוע הכחול
- אלקו
- אלקטרה אפיקים
- אמות השקעות
- אמישראגז
- אקרשטיין תעשיות
- בזק
- בנק דיסקונט
- בנק הפועלים
- בנק ירושלים
- בנק לאומי
- בנק מזרחי טפחות
- הבנק הבינלאומי
- הוט טלקום
- הוט מובייל
- דור אלון
- דלתא ישראל
- דניה סיבוס
- יס
- מודיעין אזרחי
- מטריקס
- מקורות
- סונול
- סופרבוס
- סלקום
- פז
- פלאפון
- פרטנר
- קבוצת אלקטרה
- קבוצת אשטרום
- קבוצת דלק
- קבוצת חמת
- קפה קפה
- רכבת ישראל
- רמי לוי
- שופרסל
- שיכון בינוי
