בשורה טובה, כנראה היחידה בחוק ההסדרים לטובת ציבור העובדים: יוזמת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לריווח מדרגות מס ההכנסה, שעשויות להגדיל את שכר הנטו של העובדים המשתכרים עד 25 אלף שקל, אושרה הערב (ראשון) בוועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
אישור ועדת הכספים ניתן אף שהמקור לעלות הפסד המיסים של המדינה – כ-5 מיליארד שקל – בוטל, כאשר הרפורמה להטלת מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות הוצאה בהוראת ראש הממשלה מחוק ההסדרים.
ההצעה לריווח מדרגות מס ההכנסה מעגנת שינוי בטווח ההכנסות של שתי מדרגות מס: 20% ו-31%, לעומת טווח ההכנסות כיום, כאשר הקלת המס לעובד תוכל להגיע עד 5,000 שקל בשנה.
על פי הצעת החוק יבוצע שינוי בטווח ההכנסות של שתי מדרגות מס, 20% ו-31%, לעומת המצב הקיים בחוק. מדרגת המס של 20% תורחב, כך שבמקום שהטווח שלה יהיה בין הכנסה של 10,061 ל-16,150 שקל לחודש (193,800-120,271 שקל בשנה), היא תורחב עד 19,000 שקל לחודש (228,000 שקל בשנה). כך שעבור השכר שבין 16,151 ל-19,000 שקל לחודש ישולמו 20% מס, ולא 31% כיום.
בהמשך לכך, מדרגת המס הבאה, 31%, תחל מ-19,001 שקל לחודש (228,000 שקל בשנה), ובמקום שתהיה עד 22,440 שקל לחודש (269,280 שקל בשנה) היא תורחב עד 25,100 שקל לחודש (301,200 שקל בשנה). לפיכך, עבור השכר שבין 22,441 ל-25,100 שקל לחודש ישולמו 31% מס, ולא 35% כיום. בהתאם, מדרגת המס הבאה, 35%, תחל ב-25,101 שקל לחודש (301,201 שקל בשנה).
במהלך הדיונים תהו יו"ר הוועדה ח"כ מילביצקי וחלק מחבריה על בחירת מדרגת ההתחלה שבה יחול החוק, המותירה מדרגות נמוכות יותר מחוץ למעגל הזכאות להטבה.
באוצר השיבו כי השיקול היה מדרג התועלת הכלכלית בהורדת מיסים, ולפיו ההמלצה היא קודם להוריד מיסי עבודה. כך הסבירו כי ההצעה מתמקדת בשינוי המס השולי מתוך תפיסה שזהו הפרמטר המשפיע ביותר על החלטת העובד אם להגדיל את היקף עבודתו, בניגוד למס האפקטיבי. עוד ציינו כי הרציונל העומד בבסיס המהלך הוא שבעוד עדכון נקודות זיכוי או ביטול הקפאות משפיעים בעיקר על המס האפקטיבי, התמקדות במס השולי מייצרת תמריץ ישיר להגברת התעסוקה. לדברי האוצר, החלופות האחרות עלולות להוביל לצמצום שעות עבודה ולפגיעה בצמיחת המשק.
עוד ציינו באוצר כי נוצרה הזדמנות לתקן את מבנה מדרגות המס בישראל, הנחשב תלול בהשוואה בינלאומית לעומת מדינות ה-OECD. לאחר העלאות המיסים בצל המלחמה, הממשלה רוצה כעת להקל את הנטל, בעיקר כשמדובר בשנת בחירות. עוד נמסר כי שלושת עשירוני ההכנסה העליונים אחראים ליותר מ-90% מנטל מס ההכנסה, וכי למעלה ממחצית מהאוכלוסייה אינה מגיעה לחבות המס בשל נקודות זיכוי והטבות אחרות.
לצד השאלה על אופן מיקוד הטבת המס תהו חלק מחברי הוועדה אם לנוכח המלחמה והעיתוי הכלכלי המורכב, זו העת הנכונה לקדם הצעת חוק בעלויות כה גבוהות. באוצר העריכו כי הצעת החוק תביא לאובדן של 4.5 מיליארד שקל ב-2026 ו-5.5 מיליארד שקל בשנים הבאות, וכי היא צפויה להשפיע על כ-30% מציבור העובדים, בעשירונים 8 עד 10, כאשר הקלת המס לעובד תעמוד על עד כ-5,000 שקל בשנה.
לאחר אישור סופי במליאת הכנסת תחול החקיקה על הכנסה שהופקה רטרואקטיבית החל מ-1 בינואר 2026. הסכומים שנקבעו בחוק מבוססים על מדד ינואר 2024, ולפיכך צפוי שבמשכורת שתשולם בתחילת מאי יזכו רבים מהשכירים בתוספת נטו של כ-2,000-1,000 שקל.
