גורמים כלכליים בכירים מתנגדים להגדלת הגירעון בשל אימוץ המלצות "ועדת נגל", ודורשים שיימצאו מקורות להוספת 6 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון. גורמים באוצר מתנגדים גם לעצם התוספת, ומציינים שההמלצה של הוועדה ניתנה בטרם הופסקה המלחמה בעזה, לפחות זמנית ואולי לאורך זמן.
השבוע התרעם יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, על כך שנציגי משרד האוצר הציגו לוועדת הכספים את עיקרי תקציב המדינה לשנת 2025, תוך שציינו שהגירעון של 4.4% המוצג במצגת איננו סופי וכי הוא צפוי לגדול ל-4.9%, אך עדיין לא הובא בפני חברי הוועדה שאמורים לאשר את התקציב לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת פירוט על כך.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון
תיעוד מפעילות כוחות צה"ל בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל )
גפני התרגז והצהיר בדיון כי "אני לא זוכר תקדים לזה שמביאים לנו לאישור תקציב שהנתונים בו אינם מעודכנים עדיין סופית". חברי כנסת שתמהו על פשר הדבר הסיקו שבאוצר עדיין קיימים חילוקי דעות בעניין המקורות למימון התוספת לתקציב,
בו בזמן שבלשכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקשים להגדיל את הגירעון בתקציב שנת 2025 ב-10 מיליארד שקלים, בשל המלצות "ועדת נגל" והוצאות צפויות נוספות, שכוללות גם את התוכנית לחזרת תושבי הצפון לבתיהם והמשך תשלומים למפונים ולפיצויים, בכירים במשרד האוצר אומרים, כאמור, כי יש למצוא מקורות לתוספת ולא להגדיל עוד את הגירעון, שבהצעה המקורית מלפני חודשים אחדים היה בכלל אמור להגיע רק ל-4%. מאז הוא הוגדל ל-4.3% ול-4.4%. ל-ynet נודע שגם בבנק ישראל תומכים במציאת מקורות לתוספת ומעדיפים זאת על פני הגדלת הגירעון בתקציב פעם נוספת.

"עלות יום לחימה בעת הקרובה - 200 מיליון שקל"

מציאת מקורות פירושה יכול להיות רק באחד מהאמצעים האלה: הטלת מיסים חדשים (קשה להניח שהצעה כזאת תאושר בכנסת), קיצוץ גדול נוסף בתקציבי משרדי הממשלה, צמצום בכספים הקואליציוניים (השר סמוטריץ' מתנגד) או העלאה מחדש של ההצעה לסגור חמישה משרדי ממשלה, מצב שיכול בחלקו להתבצע אם יוחלט לסגור שניים משלושה משרדי השרים של עוצמה יהודית שפרשו מהממשלה ולהותיר רק את המשרד לביטחון לאומי.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי אין כלל מקום במצב הנוכחי להגדיל עוד את תקציב הביטחון, מעבר ל-25 מיליארד שקל של הגדלה שכבר אושרה לפני פרסום המלצות "ועדת נגל", מה עוד שהסיוע האמריקני של 18 מיליארד שקל, שנדחה מ-2024, יועבר עכשיו לישראל. "נראה שמלחמת חרבות ברזל קרובה לסיום. עלות יום לחימה שהיה 400-300 מיליון שקל יקטן לכ-200 מיליון שקל בעת הקרובה. במצב הזה אין סיבה להגדלה חריגה נוספת של תקציב הביטחון כבר עכשיו", אמר גורם באוצר.
כמו כן, גורמים ממשלתיים חוששים גם שלאחר הודעות חברות דירוג האשראי המעודדות מהשיפור הביטחוני בגבולות ישראל, גידול חריג נוסף בגירעון הממשלה עלול לקזז את האופטימיות הזהירה שהשתקפה מהודעתן ביחס לניהול הממשלה את תקציב המדינה בעת הזאת.