גלעד ארדן, המועמד ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, מינוי שאושר בעבר, אבל נתקל בהתנגדות עזה של שר הביטחון ישראל כ"ץ מטעמים פוליטיים, הודיע בצהריים בישיבת הדירקטוריון כי הקפיא את מועמדותו לשלושה חודשים.
אחרי שארדן הודיע על החלטתו, הדירקטוריון בחר בפרופ' גבי סרוסי, נציגו של כ"ץ לתפקיד. יש לציין כי מינויו של סרוסי צריך לעבור את הוועדה לבדיקת מינויים וכן את אישורו של השר דודי אמסלם, שאחראי על החברות הממשלתיות, שתומך בארדן. מינויו של סרוסי עלול להיתקל בקשיים נוספים גם בשל העובדה כי בעוד כשלושה חודשים יסיים קדנציה שנייה כדירקטור. קדנציה שלישית מתאפשרת רק במקרים חריגים.
3 צפייה בגלריה
גלעד ארדן
גלעד ארדן
גלעד ארדן
(צילום: REUTERS/Eduardo Munoz)
הודעת ארדן על הקפאת מועמדותו הגיעה לאחר שהתברר כי לא יזכה ברוב קולות הדירקטורים בהצבעה היום: נציגי הוועד בדירקטוריון בראשות יאיר כץ (יו"ר הוועד), יישרו קו עם השר ולא יצביעו בעדו, יחד עם שתי חברות דירקטוריון שמונו בתקופת גנץ ומסיימות את תפקידן בעוד כשלושה חודשים.
ארדן אמר לדירקטוריון שהשיקולים בבחירת היו"ר אינם לטובת החברה, אלא משיקולים זרים ופוליטיים. הוא פירט לדירקטוריון את כישוריו והתאמתו לתפקיד ואמר שלאור התהליך המכוער והשיקולים הזרים הוא מקפיא מועמדותו. מיד לאחר סיום ישיבת הדירקטוריון צייץ ארדן ציוץ שמרמז מה הוא בדיוק חושב על שר הביטחון כ"ץ.
3 צפייה בגלריה
הציוץ של ארדן
הציוץ של ארדן
הציוץ של ארדן
(צילום מסך מתוך X, לשעבר טוויטר)
כ"ץ עיכב את מינויו בגלל חשש שהתפקיד יחזק את ארדן בקרב חברי המרכז לקראת התמודדות, בבוא היום, על ראשות המפלגה. לעומתו, השר אמסלם, הממונה על רשות החברות, תומך בארדן, שהיה לשעבר שגריר ישראל באו"ם ושקיבל בזמנו אישור מוקדם למינוי מראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט.
ארדן מקווה כי פקיעת הכהונה של סרוסי והדירקטוריות בעוד שלושה חודשים תסלול לו את הדרך להיבחר על ידי הדירקטוריון, אם כי יש לציין כי בחירת יו"ר על ידי דירקטוריון החברה הוא רק שלב אחד בתהליך המינוי ולא השלב הקובע - המחליט הסופי הוא שר הביטחון.
3 צפייה בגלריה
טקס נטיעות חגיגי לכבוד הקמת השכונה החדשה "מצפה יונתן" בערד
טקס נטיעות חגיגי לכבוד הקמת השכונה החדשה "מצפה יונתן" בערד
ישראל כ"ץ
(צילום: הרצל יוסף)
ארדן בנאומו לפני חברי הדירקטוריון במהלך הישיבה אמר כי כ"ץ חתך עמו קשר ברגע שמונה לשר הביטחון, למרות שעד אז עבדו השניים בשיתוף פעולה.
המאבק הפוליטי על חשבון מינוי יו"ר קבוע לתע"א מעורר ביקורת רבה. מדובר בחברה הביטחונית הגדולה בישראל עם מחזור מכירות בסך 5.3 מיליארד דולר, שמייצרת מערכות נשק מהחשובות לצה"ל ובראשן החץ, שיירט את הטילים מחוץ לאטמוספרה ששלחו האיראנים והחות'ים. החברה נותרת חודשים מאז עזב את תפקידו עמיר פרץ, ללא יו"ר ועם מאבקים פוליטיים שאינם קשורים לליבת העיסוקים של החברה ומזיקים לה ולתדמיתה.
כ"ץ אמר כי "סרוסי הוא מועמד מקצועי וראוי בעל קורות חיים מרשימים והשכלה רחבה, שיוכל לייצב את החברה ולהמשיך ולהצעיד אותה להישגים חשובים בעתיד".

השנה הרווחית ביותר בתולדות התעשייה האווירית

הרווח הנקי של התעשייה האווירית ב-2024 זינק ב-55% ל-493 מיליון דולר - כך עולה מדוחות שהחברה פרסמה היום. הכנסות המימון של החברה הסתכמו ב-129 מיליון שקל לעומת 29 מיליון שקל בלבד בשנה שלפני כן, והרווח הגלמי גדל ב-174 מיליון דולר לעומת 2023.
כ-15 אלף עובדי החברה צפויים לקבל מענק של 49 מיליון דולר. כל שנה מחלקת התעשייה האווירית10% מהרווח הנקי מענק לעובדים (מהחברה נמסר כי הדיונים בנושא עוד לא החלו). המכירות גדלו ב-15% והסתכמו ב-6.11 מיליארד דולר לעומת כ-5.3 מיליארד דולר ב-2023. הרווח התפעולי השנתי גדל ב-32% ל-498 מיליון דולר.
נתח המכירות של החטיבות הצבאיות עלה ב-15.5% ל-5.2 מיליארד דולר. מהדוחות עולה כי ישראל היא הלקוח הגדול ביותר של תע"א: ישראל תופסת 34% מסך כל המכירות. שני השליש הנותרים מיועדים ליצוא: הודו מובילה עם 29% מהמכירות, אחריה, אירופה עם 19%, ארה"ב עם 14% ומדינות באפריקה עם 5%.
צבר ההזמנות הסתכם בכ-25 מיליארד דולר, לעומת 18 מיליארד דולר בסוף 2023. 75% מצבר ההזמנות הם למערכות טילים ונשק (מערכת הגנה אווירית מסוג ברק). ענף החלל (לווינים) תופס 19% מההזמנות.
ברבעון הרביעי הסתכמו מכירות החברה ב-1.8 מיליארד דולר, עלייה של 18%. הרווח הנקי ברבעון רביעי ירד והסתכם ב-77 מיליון דולר – 4.5% מהמכירות, לעומת 79 מיליון דולר - כ-5.4% מהמכירות בתקופה מקבילה אשתקד. הירידה, בין השאר, בגלל גידול בהוצאות מו"פ ברבעון הרביעי - שהסתכמו ב-100 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי: "אנו גאים להציג את התוצאות הפיננסיות המרשימות ביותר שידעה התעשייה האווירית לישראל מיום הקמתה. הדו"חות מדגישים את אמון לקוחותינו בחברה ובמערכות המתקדמות שהיא מפתחת בראי שדה הקרב העתידי. הדאגה לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה היא נר לרגלינו. נמשיך להוביל את הפיתוחים הטכנולוגיים עבור שדה הקרב העתידי".