"העיכוב בהגשת התקציב נבע מרצון לבצע את סדרי העדיפויות הטובים ביותר לכלל האוכלוסייה בישראל". כך אמר היום (ב') שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון הראשון בוועדת הכספים של הכנסת, לקראת אישור הוועדה לקריאה שנייה ושלישית של תקציב המדינה החדש לשנת 2024. את תגובת חברי כנסת מהאופוזיציה אפשר לסכם במילה אחת, שנשמעה לא פעם במהלך הדיון לעבר סמוטריץ': "תתפטר".
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני פתחה היום את דיוני התקציב הנוסף לשנת 2024. בהצעת התקציב המעודכנת שהוגשה לאישור הכנסת מוצע כי מגבלת ההוצאה הממשלתית לשנת 2024 תהיה 584.1 מיליארד שקל. על פי ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בעקבות ההוצאות המלחמה, תקציב מגבלת ההוצאה גבוהה מהתקציב שאושר במאי 2023 ב-70.4 מיליארד שקל (14%), ובהתאמה בהצעת התקציב הנוסף מוצע להגדיל את יעד הגירעון בשנת 2024 ל-6.6%.
1 צפייה בגלריה
סמוטריץ' בוועדת הכספים חרבות ברזל
סמוטריץ' בוועדת הכספים חרבות ברזל
סמוטריץ' בוועדת הכספים
(צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת)
בהשוואה לתקציב שאושר במאי 2023, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה בהצעת התקציב גבוה ב-59.9 מיליארד שקל (124%), ומסגרת ההרשאה להתחייב בהצעת התקציב גבוהה ב-52.7 מיליארד שקל (35%).
שר האוצר סמוטריץ' אמר בפתח הדיון: "אירוע שחרור שני החטופים הבוקר מביא אותנו לתקציב שבו אנחנו שמים את המילואימניקים במרכז, עם הסדירים, עם העורף והגב שהם מקבלים מהמשפחות, זה משהו חשוב עבור כולנו - הרוח הישראלית. זה נמצא גם בתקציב הזה. בכל מה שנוגע למילואימניקים לא נחסוך, תקענו בתקציב הזה תשעה מיליארד שקל, ואם זה יעלה יותר, יעלה יותר".
עוד אמר השר, כי "זה בסדר שיש אופוזיציה וקואליציה, אבל חשוב לי מאוד שגם פה הדיונים יהיו דיונים של אחדות. אפשר גם לשנות, אני לא חושב שכל השכל אצלנו באוצר ובממשלה, אם יהיו הערות טובות נקשיב להם וניישם כמה שאפשר. גם מול לחצים מול העולם, הרבה תלוי ביחד שלנו. מותר שיהיו ויכוחים אבל שנעשה את זה אחרת".
השר פירט את עיקרי התקציב: "היו לי שלושה אתגרים בהנחת התקציב הזה, הראשון זה לספק את כל צרכי המלחמה, בחזית ובעורף עד לניצחון, גם כשהנחנו את התקציב המתוקן ל-23, אמרתי שאני הולך על מדיניות מרחיבה. המלחמה הזו התחילה בצורה קשה מאוד, אנחנו צריכים לבנות את המדיניות הכלכלית כדי לבשר לתושבי הדרום, למילואימניקים ולכולם שיש פה מדינה, ושיש מי שמחזיק אותך בתקופת משבר".
עוד אמר כי "אני מתעקש על הקמת ועדה ציבורית לעניין תפיסת הביטחון, אבל בשלב הראשון מזרימים כסף למכונת המלחמה כי על זה בנוי הקיום שלנו, ויש תקציבים לביטחון האישי, לרווחה, לבריאות, לשיקום, גם של חבל התקומה, של העוטף, זה חלק מהניצחון שלנו. החבלים האלה יצטרכו להגדיל את עצמם בשנים הקרובות, לכן התקציב גדל גדל מאוד גם בענייני הבנייה, התעסוקה ועוד.
"עם זאת במציאות פיסקלית אין מתנות חינם, ותראו שביצענו צעדי התכנסות גם בתקציב הנוכחי לשנת 2024, ויותר חשוב צעדים לתקציבים של 25 והלאה, זה מסמל לשווקים ולציבור אחריות, ולהבנה שנכון יש מלחמה ויש צרכים ואנחנו עושים את זה, אבל אנחנו צריכים לעשות זאת באיזונים פיסקליים.
"הדבר השלישי, ויש שצחקו עלי שאמרתי את זה - יש לעשות את זה באחדות, אני מאמין בזה לא באמירה מהפנים לחוץ. בתקציב תמיד יש מחלוקת, כי זה משקף סדרי עדיפויות. זה בסדר ויש תפיסות שונות בצדדים שונים של הפוליטיקה, ואם הייתי נותן למחנה שלי או למחנה השני לקצץ איפה שמבחינתו פחות חשוב, זה קל, אבל אמרתי שאני לא עושה את זה בזמן מלחמה".
סמוטריץ הוסיף: "יש מלחמה, זה יותר קשה וזה לקח יותר זמן, ולכן גם אחרנו בהגשת התקציב. האיחור נבע מכך שלא רציתי לעשות חיים קלים וזה לקח יותר זמן. התיקון הזה נותן את הרוח הגבית למלחמה על כל צרכיה והוא אחראי. נשתדל לשמור על האחדות הלאומית שלנו ולהימנע מלדרוך על מוקשים שיפוצצו כאן את כולנו, אנחנו לוחמים יחד נגד הנאצים של חמאס-דאעש בעזה. כלכלה חזקה יודעת לתמוך את צרכי הביטחון, וביטחון חזק הוא מנוע לכלכלה, אני מבקש ומתחנן שנעשה את המלחמה הזו יחד".
השר בישר במהלך הדיון כי לא יהיה קיצוץ בתנועות הנוער, אולם התברר שבאגף התקציבים כלל לא ידעו על זה ואין מקור להבטחת השר שעלותה 20 מיליון שקל.

"מעולם לא היה פער גדול כ"כ בין דיבורים למעשים"

לאחר דברי הפתיחה של שר האוצר בוועדת הכספים, חלק מחברי הכנסת מתחו ביקורת על התקציב המוצע ועל מדיניות השר:
ח"כ אורית פרקש הכהן: "בעיני לא היה מעולם פער כ"כ גדול בין הדיבורים למעשים במדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. בעיני התקציב הזה הוא לא 'יחד ננצח'. שבוע אחרי הטבח אמרת נכשלנו, נשנה את סדרי העדיפויות, ב-2024 לא נעבור 5% גרעון, והנה אנחנו צפויים לאשר תקציב מלא גזרות בלי מסר של ערבות הדדית. לא בכדי חברות הדירוג הביעו אי אמון ואחרי 36 שנה החליטו החלטה כבדה".
ח"כ ולדימיר בליאק: "הייתי פה בשנה האחרונה ובאופן אישי לאור השנה האחרונה מאוד קשה לי לסמוך עליך ועל המדיניות שלך, כי מי שקיבל כלכלה צומחת והפך אותה בתוך שנה לכלכלה בגירעון זה אתה, מי שפגע בתעשיית ההייטק היית אתה, וביולי 2023 אתה כינית את האזהרות של מודי'ס כתגובה רגעית, והנה האבק התפזר ולראשונה בהיסטוריה דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד וזה רשום על שמך.
"התקציב הזה שאתה מגיש הוא תקציב מופרע. דיברת על אחריות פיסיקלית, הבטחת שהגירעון הזה לא יעבור, בסוף אנחנו רואים בתקציב הזה 6.6% וזה לא כולל את מה שקורה בצפון. בכל הקדנציה שלך עד עכשיו יש רצף מפחיד של כישלונות, יכולת למנוע את עליית הגירעון ולא עשית את זה מטעמים פוליטיים".
ח״כ נעמה לזימי, שאלה את שר האוצר: "מדוע לא הגשתם את הספר המספרי של התקציב (הספר הירוק), כדי שנוכל לעשות עבודתנו נאמנה? חתמנו על עתירה כדי לדעת איפה סעיפי התקציב, והייעוץ המשפטי של הכנסת קיבל את העתירה שלנו". ‏השר סמוטריץ' השיב: "מה זה, משהו שמוגש כל תקציב?". לזימי: "אתה שר אוצר, ה׳ ישמור. אני לא מבינה מה קורה כאן".
ח"כ נאור שיר: "ברמה האישית אני חווה ממך, כח"כ חדש, בעיקר המון יהירות, זה בא לידי ביטוי גם במודי'ס. אני יודע שיו"ר הוועדה לא כל כך סופר את חברות דירוג האשראי, אבל אני חושב שהדוח של מודיס היה הזדמנות בשבילך כי אתה קיבלת אסמכתא לעשות שינויים קשים".
ח"כ מירב כהן: "האם אתה אדוני השר לא רואה קשר בין התקציב לבין הורדת הדירוג, הרי היא לא קרתה בזמן המלחמה אלא רק אחרי שהנחתם את הצעת התקציב לשנת 2024. אנחנו רואים גירעון גדול, כספים שהולכים לעידוד השתמטות, עידוד עוני ועידוד לימודים שהם ללא לימודי ליבה".
ח"כ אחמד טיבי: "טבעי שאחרי כל מלחמה יש קיצוץ רוחבי, אבל כאן מדובר על החלטה פוגענית שפוגעת בהרבה סקטורים ואוכלוסיות והכי הרבה באוכלוסייה הערבית".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין, הוסיף: "כאשר מקצצים בחברה הערבית לשלוש שנים וביתר הסקטורים רק לשנת 24, זה אומר הכל".
ח"כ סימון דוידסון: "התקנה בתקציב הספורט שהיו בה 14 מיליון שקל ונוגעת להתאחדות בתי הספר קוצצה ונותרה על 0, כאילו לקחו תקנה חשובה ומחקו אותה. זה הולך לפגוע בילדים יוצאי אתיופיה, הסגירה של התאחדות בתי הספר הולכת לפגוע בעשרות אלפי ילדים, בעיקר בפריפריה, באוכלוסייה הערבית, כי לאותם ילדים לא יהיה לאן ללכת אחרי בית הספר".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אני מודה לשר על השקיפות, שהוא אומר 'זה מי שאני, זה מה שאני אומר ואלה סדרי העדיפויות'. אבל לצערי זה לא מה שצריכים תושבי מדינת ישראל, לא את האידיאולוגיה הזו ולא את סדרי העדיפויות האלה".
ח"כ חמד עמאר: "שמעתי את שר האוצר מדבר על האחדות והתקציב שמהווה ערכים וסדר עדיפויות, הייתי מקבל את מה שאתה אומר אם זה לא היה אחרי ה-7 לאוקטובר, אחרי התאריך הזה סדרי העדיפויות צריכים להשתנות, כולם צריכים להיות שווים. סדרי העדיפויות שאתה לקחת הם לא במקום ולא בזמן הזה. את התקציב הזה יכולת להציג אם לא היינו במלחמה ואני כן מאשים אותך בהורדת דירוג האשראי. לא הכנת תקציב אחראי שמשדר לכל העולם שאתה סוגר משרדים מיותרים ועוצר כספים קואליציוניים, והיית מתייחס לחוק היסוד, היית הולך למנועי צמיחה, ומשלב חרדים בעבודה ונשים חרדיות בעבודה".
ח"כ מיכל וולדיגר, סגנית שר האוצר לשעבר: "אני מבקשת לברך את השר ואנשי המשרד שהגישו תקציב מאוזן, תקציב טוב וחברתי. אני מצאתי תוספת של 3 מיליארד שקל לחינוך, 1 מיליארד שקל לרווחה ועוד 4 מיליארד שקלים לבריאות".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "ביקשתי מהעוזרים שלנו שיעברו על כל שנאמר פה, אני מבקש לבדוק את הדברים שנאמרו ע"י החברים, יש דברים שאפשר לתקן".