המלחמה הקרה בין יפן לסין, שתי הכלכלות הגדולות ביותר באסיה, פותחת מבערים גם בפן הכלכלי, כאשר מספר שיא של חברות יפניות עזבו או מאיימות לעזוב את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. אחרות אמנם לא הכריזו על עזיבה או על תכנון לעזוב, אבל הן כיווצו את התלות שלהן בשוק הסיני כמעט למינימום.
לפי דוח של "טאיקוקו דאטה-בנק", חברת מחקרי קרדיט התאגידים הגדולה ביותר ביפן, העזיבה החלה כבר לפני עשור. ב-2012 היו בסין מספר שיא של חברות יפניות, 14,454. לפני שנתיים המספר ירד ל-12,972 ואילו לפי מחקר אחרון, המספר צנח ל-10,118 חברות, 30% פחות מאשר השיא, והמספר הנמוך ביותר מאז שנתונים על מספר החברות היפניות בסין התחיל להיאסף על ידי חברת המחקרים ב-2010.
עד לשנה שעברה הסיבות היו די טריוויאליות: הכלכלה הסינית במשבר, תחרות על כל מאית סנט מאת היצרנים המקומיים, מלחמות סחר גלובליות, העלייה במחירי הייצור והעבודה, גרמו לרמות הרווח של החברות היפניות להתכווץ עוד ועוד.
אבל עכשיו היחסים בין המדינות והנוכחות של חברות יפניות בסין קיבלו תבלון גאו-פוליטי. באוקטובר 2025 נבחרה סנאה טאקאיצ'י לראשות ממשלת יפן. חודש לאחר מכן, בנאום תקיף בפרלמנט, איימה טאקאיצ'י כי אם סין תפלוש לטאיוואן, וארה"ב תגיב, "יפן תראה זו כסיטואציה שמאיימת על הישרדותה, ותהיה מחויבת לחבור לבעלת בריתה". הקונסול הראשי של סין ביפן הגיב כי "אנחנו חייבים לערוף את הצוואר המלוכלך שדוחף את עצמו לכל מקום".
סין לא הסתפקה במילים: היא הגבילה את הייצוא של מינרלים חיוניים לחברות יפניות והודיעה לאזרחיה כי עדיף שיימנעו מלטייל ביפן. חשוב להדגיש כי תיירים סינים היו הקבוצה הגדולה ביותר של תיירים זרים לבקר את יפן ב-2025, כשהם מהווים 23% מכלל התיירים למדינה.
האזהרה הסינית לאזרחיה היא מכה גדולה עבור כלכלת יפן השבירה: כלכלת התיירות היא אחד ממנועי הצמיחה היותר חשובים של יפן. באוגוסט השנה כבר צנח מספר התיירים מסין ב-59% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, ובפעם הראשונה לא הוזמנו נציגים ודוכנים יפנים ליריד התיירות השנתי הענק בסין. המשבר הזה מזכיר את הירידה בביקוש והחרם הלא רשמי של צרכנים סיניים כלפי סחורות וחברות יפניות מסביב לעימותים בין שתי המדינות בנושא איי סאנקוקו ב-2010 ו-2012.
טאקאיצ'י וטראמפ. האיום שלה הרגיז את הסינים
(צילום: AP Photo/Julia Demaree Nikhinson)
תוסיפו לכל אלה את משבר מיסי הסחר בין ארצות הברית לסין, כש-60% מהיצרניות היפניות בסין מעידות כי מלחמת הסחר השפיעה ישירות על ייקור מוצריהן, התנגדות ומיאוס בציבור היפני לקניית מוצרים שיוצרו בסין, והתעניינות גדלה והולכת של חברות יפניות בשוק ההודי המתעצם, ותקבלו את התמונה הנוכחית לגבי האקסודוס של חברות יפניות מסין.
בתוך כך, עובדים יפנים בסין, ביניהם מנהלים בכירים בחברות יפניות, הודיעו לראשי החברה שלהן ביפן כי הם אינם מרגישים רצויים ובעיקר אינם מרגישים בטוחים יותר בסין. זה קרה לאחר שבשנה האחרונה חוקרי משטרה ומכס סיניים פשטו על מטות של חברות יפניות, וחקרו בכירים בהן בחשד כי עברו על חוקי והגבלות הייצוא של מוצרים שיכולים לשמש הן את השוק האזרחי והן את השוק הצבאי, כמו שבבים ומינרלים חיוניים שבלעדיהם אי אפשר לבנות כטב"מים. באוגוסט אף נעצרו מספר עובדים על ידי השלטונות בסין בגלל החשדות הללו.
חברות יפניות רבות הגיבו על פרסום הדוח באמירה לפיה הן אינן חותכות לגמרי את הקשרים עם סין ונוטשות את השוק הזה, אלא מורידות הילוך במטרה לבנות מחדש את האסטרטגיה שלהן במטרה להישען פחות על השוק הסיני. המספרים הללו בכל אופן מסבירים באופן ברור כי לאחר שנים של צמיחה והתרחבות, החברות היפניות פונות עכשיו לארגון מחדש של עסקיהן בסין, כשפניהן הן לתקיעת יתד והתרחבות בהודו, וייטנאם, תאילנד ומדינות נוספות בדרום מזרח אסיה. "האכלנו את הדרקון במשך שנים רבות", אמר לפייננשל טיימס, סאטורו נאגאו, עמית במכון המחקר "הדסון", לגבי התחרות סינית, "ועכשיו הדרקון יורק עלינו אש".
נשיא סין, שי ג'ינפינג
(צילום: shutterstock)
הצניחה במספר החברות היפניות מהווה מכה קשה לכלכלה הסינית שנמצאת במיתון מתמשך מאז משבר הנדל"ן במדינה. חברות יפניות, בעיקר יצרניות ורשתות קמעונאיות כמו "יוניקלו" או רשתות אוכל, השקיעו בסין 2.1 מיליארד דולר, ויפן נחשבת למדינה הרביעית בגודל השקעותיה בסין.
הרשויות בסין, אם כן, מוצאות את עצמן במצב מפותל: מצד אחד, עם הסטגנציה בכלכלה המקומית, חוסר הבהירות, והחשש של האזרחים המקומיים לגבי ביטחון העבודה שלהם וההשפעה של זה על כוח הקניה שלהם, סין אינה יכולה להרשות לעצמה זליגה של השקעות יפניות והפנייתן למדינות מתחרות כמו הודו. מצד שני, מדובר כאן במערכה כלכלית שהיא חלק ממלחמה דיפלומטית בין שתי המדינות, וזו לא מלחמה שסין עומדת להוריד בה את ראשה בהכנעה.
