ניהול בית חולים ציבורי בישראל מחייב לקבל הרבה מאוד החלטות ולהפעיל מערכת מורכבת מאוד. אך בעיני פרופ’ אבי גולדברג, מנהל כרמל מאז 2015, זהו רק חלק מהתפקיד. "האתגרים המשמעותיים הם לעיתים כאלה שאין להם פתרון מוכן, והם מחייבים את הארגון ללמוד, לבחון הנחות, להשתנות ולפתח יכולות חדשות לאורך זמן", הוא אומר.
פרופ’ גולדברג הוא מומחה ברפואת משפחה ובמינהל רפואי, ובעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד. קודם לניהול כרמל ניהל את המרכז הרפואי יוספטל, ומילא תפקידי ניהול בצה"ל ובכללית. הוא מבקש להדגיש כי לתפיסתו, האחריות הניהולית מתבטאת ביצירת תנאים שבהם אנשים טובים יכולים להתפתח, ליזום ולהוביל, ולבנות סביבם צוותים חזקים.
לדבריו, המבחן האמיתי של מנהל הוא לא כמה החלטות טובות הוא מקבל בעצמו, אלא האם הוא בונה סביבו אנשים שמסוגלים לחשוב באופן עצמאי, ליזום, להתפתח ולקבל החלטות טובות גם כשהוא לא נמצא. "בית חולים הוא קודם כול קהילה של כ-2,600 עובדות ועובדים. ההישגים של כרמל הם ההישגים שלהם", הוא אומר.
פרופ’ אבי גולדברג
(צילום: ליאת מנדל)
למידה מתמדת כתנאי להנהגה
לדברי פרופ’ גולדברג, מנהל בית חולים שרוצה להנהיג אינו יכול להסתפק בהתמקצעות בתחום הניהולי שבו הוא עוסק - עליו להמשיך ללמוד, להתעדכן ולהתפתח במגוון תחומים: מגמות בטכנולוגיה ובינה מלאכותית, חידושים בארץ ובעולם, והאתגרים המקומיים, הלאומיים והגלובליים שמעצבים את עולמם של השותפים שאיתם הוא עובד. "מערכת הבריאות אינה פועלת בחלל ריק", הוא אומר. "שינויים חברתיים, מלחמות, משבר האקלים, התפתחויות טכנולוגיות ומגמות תרבותיות משפיעים על העובדים ועל המטופלים. סקרנות ולמידה מתמשכת מאפשרות למנהל לראות את התמונה הרחבה, לשאול שאלות טובות יותר, ולא להיצמד לפתרונות שהצליחו בעבר אך אינם מתאימים עוד למציאות".
הלמידה הזו, הוא מדגיש, כוללת גם נכונות לשנות דעה: "דיאלוג פתוח מתחיל בהכרה שאין לאדם אחד את כל התשובות. אני משתדל להקשיב לאנשים שרואים את הדברים אחרת ממני, ולדבר בצורה ישירה וגלויה ככל האפשר. בעיות אינן נעלמות כשעוקפים אותן; בדרך כלל הן רק נעשות מורכבות יותר". הגישה הזו, הוא מוסיף, היא גם הבסיס לתרבות ארגונית שבה אפשר להציף קושי, לשאול שאלות וללמוד מכל אירוע - בלי חשש מהאשמה, ובלי טשטוש טעויות. "איכות ובטיחות משתפרות כשאפשר לדבר בגלוי. מטופל יכול לקבל טיפול מצוין ועדיין לצאת בתחושה שלא הקשיבו לו - איכות כוללת מקצועיות, בטיחות ואנושיות גם יחד".
מנהיגות של חיים משותפים
אחד האתגרים החברתיים המרכזיים שפרופ’ גולדברג בחר להציב בלב העשייה הניהולית הוא חיזוק החיים המשותפים במקום העבודה. בכרמל עובדים יהודים וערבים, מוסלמים ונוצרים, דרוזים, עולים וישראלים ותיקים, בני דורות שונים ובעלי תפיסות עולם מגוונות. "דווקא בתקופות של מתח חברתי וביטחוני, אסור להסתפק בכך שאנשים רק עובדים זה לצד זה", הוא אומר. "צריך ליצור מרחב שמאפשר שיח, היכרות, כבוד הדדי ותחושת ביטחון. הזהויות אינן נעלמות בבית החולים, אבל האחריות המשותפת לחיי אדם יוצרת בסיס עמוק לשותפות".
בכרמל מקדמים את פרויקט החיים המשותפים מתוך תפיסה שהחוסן הרב-תרבותי הוא תנאי לכך שהארגון ישגשג. "נעזרנו בכמה ארגונים שמתמחים בהנחיה של פעילויות כאלה. הקמנו צוות מוביל מחויב ומגוון, ונעזרנו בו גם בפעילויות בשגרה כמו החג של החגים והצגה דו לשונית לילדי העובדים - גם בזמן המלחמה כשהמתיחות גברה. כשעובדים מרגישים שרואים אותם ושמכבדים את זהותם, הם מוכנים יותר לשתף פעולה, ללמוד ולתת מעצמם. זו מנהיגות חברתית, שהיא חלק מהמנהיגות המקצועית שלנו".
אחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות הוא גיוס ושימור עובדים מצוינים. בכרמל משקיעים במסלולי קריירה, בהכשרה, בקידום ובהרחבת תחומי אחריות, מתוך הבנה שעובדים נשארים גם בזכות תחושת המשמעות והאפשרות להתפתח - לא רק בגלל התפקיד או השכר. "תפקידנו להביא אנשים טובים ולשמור עליהם", אומר פרופ’ גולדברג. "צריך לזהות כישרון, לפתוח הזדמנויות ולעודד יוזמה בכל הדרגים ובכל המקצועות. אכפתיות ואמפתיה הן תנאי לחוסן אישי וארגוני".
גם לפרגון יש בעיניו תפקיד מרכזי: "בתחילת דרכי חשבתי שעבודה טובה מדברת בעד עצמה. עם השנים הבנתי עד כמה חשוב לעצור, לומר מילה טובה ולהכיר במאמץ ובהישג. זה מחזק תחושת ערך, שייכות ורצון להמשיך להתפתח".
היציבות במקום העבודה נשענת גם על איכות היחסים בתוך הארגון. הנהלת כרמל משקיעה בחיזוק עבודת הצוות בתוך ההנהלה, בשיתופי פעולה בין מחלקות ובדיאלוג רציף עם הוועדים. "ארגון יציב הוא לא ארגון שאין בו מחלוקות, אלא ארגון שיודע לנהל אותן בהגינות ובכבוד", אומר פרופ’ גולדברג.
"גם הוראה וחינוך הם חלק מרכזי מטיפוח ההון האנושי. לכרמל שיתוף פעולה ארוך שנים עם הפקולטה לרפואה של הטכניון, ולפני שנה, יצרנו שותפות אמיצה עם אוניברסיטת חיפה להקמת בית הספר החדש לרפואה. בבית החולים מכשירים סטודנטים, סטאז’רים ומתמחים ברפואה, לצד סטודנטים ואנשי מקצוע בסיעוד, רוקחות ומקצועות בריאות נוספים. "הכשרת דור העתיד היא הזדמנות לחנך לערכים כמו צניעות, אחריות, סקרנות ועבודת צוות ובנוסף, מי שמלמד נדרש גם הוא ללמוד ולהתחדש".
חדשנות ככלי למימוש הפוטנציאל
לצד ההשקעה באנשים, כרמל חיזק בשנים האחרונות את יכולותיו הטכנולוגיות. בבית החולים בוצעו כבר מעל 1,000 ניתוחים מורכבים באמצעות רובוט - מספר מרשים בהתחשב בכך שהמערכת הוכנסה לפעילות לפני כשלוש שנים בלבד. באותן שנים נרכשו גם מכשיר MRI ומכשיר PET-CT, ונוספו ושודרגו מערכות אנגיוגרפיה וחדרי צנתור מתקדמים. במקביל מתפתח מרכז החדשנות של כרמל, בשיתוף מערך החדשנות של כללית, חברות טכנולוגיה ומוסדות אקדמיים.
"חדשנות מתחילה מצורך אמיתי", אומר פרופ’ גולדברג. "מאחות שמזהה תהליך שאפשר לשפר, מרופא שמבקש לדייק אבחון, או מעובד שמציע דרך בטוחה ויעילה יותר לעבוד. התפקיד שלנו הוא להקשיב לרעיון, לתת לו מסגרת, ולחבר אותו לידע, לטכנולוגיה ולמשאבים".
בכרמל מקודמים שימושים בבינה מלאכותית בדימות, ומחקר בתחום הבינה המלאכותית בפתולוגיה. המטרה היא לחזק את יכולתם של אנשי המקצוע - לשפר דיוק, מהירות ובטיחות, תוך שמירה על שיקול הדעת והאחריות האנושית. כרמל פועל בשטח מצומצם מאוד, בלב שכונת מגורים וכמעט ללא עתודות קרקע. הצפיפות מגבילה את האפשרות להרחיב מחלקות, להוסיף תשתיות ולפתח שירותים חדשים. לכך מצטרף מחסור קשה בשטחים ממוגנים - מחסור שבמהלך המלחמה חייב העברת חלק משמעותי מהפעילות למתחם התת-קרקעי הממוגן ברמב"ם. "אסור להשלים עם המצב הזה", אומר פרופ’ גולדברג. "צריך לפעול ולמגן הרבה יותר, כדי שבית החולים יוכל להמשיך לאשפז, לנתח ולטפל בחולים בתנאים בטוחים גם בזמני חירום. יש לנו פתרונות טובים שיכולים לקדם מאוד את בית החולים בשגרה ולאפשר לו המשכיות תפקודית טובה גם בחירום".
בית החולים נערך לפתוח שירותים חדשים - ובהם אשפוז המטו-אונקולוגי, צנתורי מוח ושיקום - ופועל לחדש גם בתחום אשפוז הבית, תוך היעזרות בחיבור המיוחד של כרמל לקהילה ובחוזקה שלו בתחום החדשנות.
"הפוטנציאל של כרמל גדול מהשטח הפיזי שלו, ונמשיך לפעול כדי לממש אותו", מסכם פרופ’ גולדברג. "מנהיגות היא היכולת לראות את האפשרות שמעבר למגבלה, לרתום אנשים לדרך, ולבנות בהדרגה את התנאים למימושה. בית החולים של העתיד יהיה טכנולוגי יותר אך עם כל החדשנות, הטכנולוגית והבינה המלאכותית שתשולב בעבודה, הוא חייב להיות מחובר לקהילה ולהישאר מקום של מפגש אנושי שמתקיימת בו חמלה".
