בשיתוף ארגון פתחון לב
משפחות רבות נכנסו בשנים האחרונות למעגל העוני בשל העלייה החדה ביוקר המחיה ובשל המלחמה, שגרמה לסגירתם של עסקים ולאובדן מקומות עבודה. אולם מתברר שישנם גם מסלולים שיכולים לעזור לנו לצאת מהמצב הקשה. פרויקט "להיטיב" של ארגון "פתחון לב" מחלץ משפחות מעוני ונותן להם כלים לצאת לעצמאות כלכלית. העמותה מוציאה אחת מתוך ארבע משפחות שמשתתפות בפרויקט ממעגל העוני באמצעות סיוע כלכלי ותעסוקתי מובנה. מודל העבודה מבוסס על פירמידת הצרכים של מאסלו: ראשית דואגים לביטחון תזונתי, לאחר מכן מגייסים עבור המשפחה את כלל השירותים העירוניים הרלוונטיים ומענים משלימים, ולצד זה מוסיפים טיפולים רגשיים, ליווי כלכלי נכון, מיצוי זכויות, הסדרת חובות – ובקיצור, כל מה שצריך.
3 צפייה בגלריה
ר' עם המלווה שלה מטעם פרויקט "להיטיב", אילן ברסלר. "הוא לא עזב אותי לרגע"
(צילום: פתחון לב)
כשר', אמא חד־הורית לשלושה ילדים ממגדל־העמק, הגיעה ל"להיטיב", היא עמדה בפני אתגרים לא מעטים. היא התקשתה במציאת פרנסה, לא ידעה שמגיעים לה אחוזי נכות והייתה חסרת ביטחון לגבי העתיד. בזכות הפרויקט המצב השתנה. "אילן, שמלווה אותי מטעם 'פתחון לב', עזר לי לקבל הכרה מביטוח לאומי", היא מספרת, "אחרי שסיפרתי לו על עצמי הוא אמר מיד שיש לי סיכוי גדול לקבל אחוזי נכות – ובאמת עזר לי לממש אותם. זו הייתה הקלה משמעותית בשבילי. הם גם עזרו לי להגיע למצב שהילד חוזר לבית הספר, ואז עזרו לי למצוא פרנסה".
כיצד הידרדרה לעוני? "כל החיים שלי עבדתי, אבל לא הצלחתי להמשיך בעבודה פיזית קשה", מספרת ר', "אילן דאג לטפסים שהייתי צריכה על כל המצב הבריאותי שלי, כל מיני בעיות שלא ידעתי שביטוח לאומי עוזר איתן. הוא נתן לי הרגשה של כל כך הרבה ביטחון. אני רגילה להיות כל חיי בהישרדות, מגדלת את ילדיי לבד מגיל קטן. 'להיטיב' נתנו לי הרגשה שאני לא לבד".
ר' מודה שהיה לה קשה להגיע לבקש עזרה, "אבל כבר הייתי בחרדה מהמצב הכלכלי, לא ידעתי מה אעשה ואיך אסתדר. ב'להיטיב' קיבלו אותי מדהים, עטפו אותי בחיבוק, לא רק במילים. הדבר שהכי שימח לי את הלב זו ההרגשה שפעם ראשונה בחיים אני מקבלת תמיכה. בכיתי מרוב התרגשות בפעם הראשונה שיצאתי משם. אילן לא עזב אותי לרגע. הוא שלח את הטפסים, לקח אותי לפגישות. גם דיברו איתי שם על המטרות שלי. מי חשב על זה עד אז? זה פתח לי את הראש ועורר בי מודעות והערכה עצמית".
לצאת מהמבוך
ש', אמא לתאומים, הגיעה ל"להיטיב" אחרי שהילדה שלה עברה אירוע מוחי. בוקר אחד, בגיל 14, הילדה התמוטטה ונזקקה לניתוח מציל חיים. כרגע היא סיעודית. באותו זמן בדיוק, אביה של ש', שהיה המשענת שלה, נפטר במפתיע. השילוב של שני האירועים האלה ביחד הוביל גם לקריסה כלכלית.
ש' מדגישה שלכל אחד מאיתנו זה יכול לקרות. רגע שבו כל העולם הבטוח שבנינו לעצמנו בעמל רב, מתפרק. "הרבה פעמים אנחנו מחזיקים, ולא זקוקים לאף אחד, ופתאום קורה משהו, כמו רעם ביום בהיר, ואי אפשר יותר לעבוד ולפרנס", מסבירה ש', "זה יוצר פחדים, חרדות ולחץ. כל מה שהיה רגיל מתפרק בן רגע, ואי אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך. החיים שלי נעצרו בבום. אבל הייתה לי מטרה: להחזיר את הילדה שלי לעמוד על הרגליים".
בתקופה הראשונה, חבילות המזון של "פתחון לב" אפשרו לה "לצוף". לאחר מכן היא התחילה לקבל סיוע גם במישורים נוספים. בנה של ש', התאום של בתה, התקשה מאוד להתמודד עם מחלתה של אחותו. הוא הגיע ל'להיטיב' לקבלת טיפול נפשי, וכרגע מצבו השתפר. "הוא היה נסגר, בחרדות, לא רצה לדבר. אנחנו היינו כל הזמן בבתי חולים וזה היה קשה. זו הייתה מעמסה כבדה עליו. עכשיו הוא חזר לעצמו. המטפלת ממש החזירה את הילד למצב הרגיל", היא מספרת בהתרגשות.
אחרי שנה במוסדות שיקומיים וטיפולים רבים, הבת של ש' חזרה הביתה ומצבה השתפר. זה היה גם הזמן שבו ש' עצמה התפנתה לקבל טיפול רגשי ב"להיטיב". "לפעמים את בכלל לא שמה לב באיזה מבוך את נמצאת, עד שאת מדברת עם מישהו. אדם שעובר משבר קשה, נסגר. כשהילדה שלי הייתה במצב הזה, לא יכלתי לדבר עם אף אחד. עכשיו, אני מרגישה שינוי ענק", היא מספרת.
במקביל, היא קיבלה סיוע גם במישור המקצועי. ש' היא מטפלת סיעודית, והארגון הצליח לעזור לה לחזור לעבודה. "חבילות המזון עזרו לי, הסיוע במציאת עבודה עזר לי. אני עדיין בטיפולים רגשיים ב'להיטיב', עושה עם המטפלת שיחת זום שבועית, והיא מאד עוזרת לי", מספרת ש', "פגשתי את האנשים של 'להיטיב' בתקופה הכי קשה שהייתה לי, והם הצליחו לעזור לי בכל כך הרבה מישורים. חזרתי לעצמי, ואני אסירת תודה".
"כוח אדיר"
אלי כהן, מנכ"ל "פתחון לב", מסביר את הרציונל של הפרויקט. "אם אני רק מחלק למשפחה סלי מזון במשך עשור, אני אצטרך להמשיך לחלק אותם לעד. אנחנו יוצרים תלות בנו", הוא מבהיר, "אנחנו רוצים לשנות את מציאות החיים של אנשים, לגרום לכך שהם לא יצטרכו יותר את הסלים האלה".
לדבריו, "אין בישראל אף ארגון אחר שזו התפיסה שלו – להעביר את הנושא של רווחה מנטל כלכלי למפתח לצמיחה. בסוף, יש הרבה עמותות שמחלקות אוכל, אבל לא כאלו שגורמות לכך שהמשפחות לא יצטרכו יותר עזרה. הרוב לא פותרים את הבעיה".
מדובר כמובן בתהליך שמצריך הרבה מאמצים מכל הצדדים. "חשוב להדגיש את הכוח של אנשים שמצליחים לצאת מהעוני, וגם לצאת מתודעת העוני", אומר כהן, "בעיניי הם כבר מנצחים, כי הם קמו ועשו משהו. הם מנסים להיות בתוך הפתרון וזו הצלחה ענקית וכוח אדיר. קשה לבקש עזרה. כל כך הרבה אנשים מתקשים להגיד שהם צריכים. קשה גם לייצר תנופה של שינוי. אלו אנשים מוחלשים, ללא ביטחון תזונתי, שנדרשים למלא הרבה טפסים ולהתמודד מול הרבה בירוקרטיה. זו התמודדות בלתי אפשרית. אצלנו התפיסה הפוכה: מגיעים למקום אחד, מדברים עם אדם אחד – לא עם עשרה גורמים. אנחנו עושים את זה איתם ביחד".
- למה בעצם יש הרבה ארגונים שמחלקים חבילות מזון, אבל לא הרבה שמחנכים כיצד לצאת מעוני?
"כי זה מאוד מאתגר. כשהתחלנו, אמרו לנו שהשתגענו. מאוד קשה להוציא מעוני ואמרו לנו שלא יהיה כאן סיפורי הצלחה, שלא יהיה לנו מה לומר לתורמים. הוכחנו שזה אפשרי. אבל תחשבי מה היה קורה אם הפרויקט הזה היה מאומץ ברמה הלאומית. זה היה הופך מצדקה להשפעה. פחות אנשים היו מגיעים למחלקות הרווחה. בינתיים זה קורה רק אצלנו, ואנחנו מצליחים. לא משנה מה הבעיה, אנחנו נפתור אותה".
