19 שנים לאחר שסגר את המכולת שלו, גילה תושב הצפון כי חשבונו עוקל בשל חוב ארנונה ישן על העסק שהפעיל בעבר הרחוק. בעקבות עתירה שהגיש נגד המועצה אזורית גלבוע שהטילה את העיקול, בית המשפט ביטל אותו לאחרונה וקבע כי המועצה אינה רשאית לפעול לגבייתו.
עתירתו של בעל העסק, שיוצג על ידי עוה"ד ויסאם מוקטרן ואמיר אטרש, הוגשה ביוני 2025 ונטען בה כי בין השנים 2000 ל-2006 שכר נכס וניהל בו חנות. בשנת 2006 סגר את העסק וחדל להחזיק בנכס. אולם, לתדהמתו, במהלך חודש מאי 2025 קיבל הודעה מהבנק שבו מתנהל חשבונו כי המועצה האזורית הטילה עיקול על החשבון על סך כ-163 אלף שקל. זאת, לפי הנטען, בגין חובות ארנונה על הנכס לאותן שנים.
אילוסטרציה: חשבונות
(צילום: shutterstock)
לפי טענתו של בעל העסק, החוב שבגינו נפתחו נגדו הליכי הגבייה התיישן, ומשכך יש להורות על ביטולם של הליכי הגבייה. עוד טען כי מאז סיום תקופת החזקתו בנכס, שבגינה נטען לחוב ארנונה, הוא לא קיבל כל דרישת תשלום או הודעה אחרת הנוגעת לחוב הנטען. רק באמצע חודש מאי 2025 נודע לו לטענתו על קיומו של החוב בעקבות העיקול שהוטל על חשבונו. משכך, מדובר בחוב נטען מלפני כ-19 שנים, אשר המועצה לא פעלה במשך שנים לגבייתו.
המועצה טענה מנגד כי במהלך השנים ננקטו על ידה הליכי גבייה רבים, אשר איפסו את מרוץ ההתיישנות, ומשכך לא עומדת לעותר טענה זו. עוד טענה כי הליכי הגבייה שננקטו בוצעו כדין, בתום לב ובמסגרת חובתה הציבורית לגבות מיסים ולהבטיח שוויון בנטל התשלומים. לטענתה, לא נפל כל פגם בהחלטותיה המצדיק התערבות שיפוטית. המועצה טענה כי לאורך השנים נשלחו לעותר התראות רבות בגין החוב, הוצאו ונשלחו צווי עיקול לבנקים ונעשה ניסיון לעיקול ברישום של מטלטלין בשנת 2021, אולם העותר סירב לחתום על טופס העיקול.
עו"ד ויסאם מוקטרן השופטת עינב גולומב החליטה לקבל את עתירתו של בעל המכולת לשעבר וקבעה כי "המסקנה העולה מבחינת מכלול החומר שהונח בפניי היא כי חוב הארנונה בגין העסק שניהל העותר בעבר – התיישן, ומשכך אין המועצה רשאית לנקוט בצעדי גבייה מכוח הפקודה לגביו... מהמועד האחרון הרלוונטי לתקופת החוב... (2006) ועד לעיקול החשבון בסמוך להגשת העתירה, חלפו כ-19 שנים".
השופטת קבעה כי במהלך תקופה העולה על שבע שנים, החל מחודש אוגוסט 2013 ועד פברואר 2021, לא ננקטו פעולות גבייה כלשהן על ידי המועצה בקשר לחוב. "למעט רישום בודד משנת 2018 אודות שיחה עם העותר, אין המועצה מצביעה בכתב התשובה על פעולת גבייה כלשהי שנקטה לאורך אותן שנים, שבהן, כך נראה, זנחה כליל את החוב האמור". בנוגע לאותו רישום בדבר שיחה עם העותר בשנת 2018, קבעה השופטת כי אין בו כדי לעמוד ברף הנדרש לאיפוס מרוץ ההתיישנות, ולו בקירוב.
לפיכך, השופטת קבעה כי חוב הארנונה בגין הנכס שבו הופעלה המכולת התיישן, והמועצה אינה רשאית לפעול לגבייתו, ולכן ביטלה את העיקול שהטילה המועצה על חשבון העותר באשר לחוב הארנונה שהתיישן והורתה כי המועצה תישא בהוצאות העותר בסך 10,000 שקל.
עו"ד ויסאם מוקטרן מסר בתגובה: "לפי פסק הדין זה, עולה כי על הרשות המקומית לפעול בתוך תקופה הקבועה בחוק ההתיישנות - דהיינו עד 7 שנים מיום יצירת החוב לצורך גביית תשלומים והיטלים המגיעים לה מתושביה. אם הרשות המקומית מתעכבת בנקיטת הליכי גביה מעבר ל-7 שנים כנגד התושב ולא נוקטת בפעולות גבייה ממשיות כגון עיקולים מוכחים, התושב יכול לעתור לביהמ״ש בעניין כדי לאלץ את הרשות למחוק את החוב ולבטל הליכי הגבייה שהרשות נוקטת נגדו לאחר חלוף תקופת ההתיישנות". לדבריו, "הנקודה הקריטית ביותר היא רציפות פעולות האכיפה".
