ת מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת לב ארי מראשל"צ.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: רתם (44), אדם (17), איתמר ודניאלה (10 וחצי)
הדירה? דירת גג. עלתה לפני כמה שנים 2.5 מיליון שקל.
ראשל"צ? "נולדתי וגדלתי בראשון ובגיל עשרים וקצת עברתי לת"א ל-11 שנים. זאת אומרת שאני פה כבר איזה 12 שנה. מתקשה להאמין אבל כן. זה היה ממש מטעמים כלכליים. הייתי נשואה אז וחיפשנו לקנות דירה. השכירות בת"א רק הלכה ועלתה וזה היה ממש לזרוק כסף לפח. היינו עם ילד בן 4 והחלטנו שדי. אז חזרתי למקום שקרוב לת"א וכי ההורים שלי פה. ראשון-לציון לא פשוטה לי. אני אוהבת את השכונה ולילדים טוב פה, אבל בסוף אתה יוצא מהבית ואתה בראשון. אין את הוייב של ת"א. אני לא איזה בליינית שצריכה את ת"א אבל חסר לה אופי ואולי זה גם מה שאני מנסה להביא בבר היין שפתחתי".
בר יין? "פתחתי פה ברחוב קטן ליד הבית. זה היה בעבר מספרה ולא היה לי פה בשכונה מענה לשום צורך שלי לאיזה חוויה אחרת, וקצת מאסתי לנסוע לתל-אביב כדי לקנות יין טוב או לשבת בבר יין. זה כיף שזה משהו שכונתי שאפשר לעשות על הדרך בלי להפוך את זה לאירוע".
איך הגעת לזה? "במקצוע שלי אני עורכת וידיאו ומעצבת גרפית ועבדתי 10 שנים במגזין טיים אאוט תל-אביב. לפני כמה שנים סגרתי שם את הבסטה ועברתי להייטק אבל הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר. הרגשתי נבולה והשתעממתי למוות. השכר היה טוב משמעותית אבל היה איזה חלום שרדף אותי כבר יותר מ-20 שנה לפתוח מקום. הרגשתי שזה עכשיו או לעולם לא. זה נראה לי כמו פנטזיה פסיכית לגמרי וגם אני אתרסק על הפרצוף אני חייבת לעשות את זה ופתחתי את ההופמן".
הופמן? "פתחתי ממש לפני שבועיים בתוך כל הסיוט הזה של המלחמה אבל לא הייתה ברירה. זה התחיל הרבה לפני. עשיתי תחקירים והסתובבתי ביקבים וטעמתי ובחרתי יין בפינצטה. והתחלתי לחפש מקום ואז מצאתי את המקום שהתאים לי בול. מקום קטן ברחוב קטן, ממש מול הבית ולא רחוק מרחוב רוטשילד שהוא הרחוב המרכזי של ראשון-לציון. ואז הגיע 7 באוקטובר ובעל הבית אמר לי בואי נחתום. זה היה חמישה ימים לתוך המלחמה. לא הייתי בעיר כי היו פה אזעקות בתדירות בלתי סבירה והלכתי לחתום כשאני לא בפוקוס באופן מוחלט. לא הבנתי מה אני עושה. זה היה סוג של הלם אבל זה היה או לוותר על האירוע או ללכת על זה. חתמתי ונכנסתי לשיתוק של איזה חודש. הכל היה נראה זוטות ולא יכולתי להתחיל להתעסק בזה עד שהגיע מצב שאין ברירה, צריך לקום ולעשות".
לא פחדת? "אני או אמיצה או מופרעת. יש לי יועץ עסקי שמלווה אותי אבל להגיד לך שזה חכם? לא יודעת. השקעתי מלא כסף בשיפוץ כי זה היה או לעשות כמו שאני רוצה או בכלל לא. אבא שלי בדיוק מכר את החברה שלו. הייתה לו חברת הנדסה, והוא ראה שאני לא מאושרת. עוד לא סיפרתי לו בכלל על העסק. והוא לקח אותי לשיחה ואמר לי 'תקשיבי, אני רואה שאת לא מאושרת. עשינו את המכירה ואני רוצה לתת לך סכום ותחשבי מה את עושה איתו' ואני הייתי בהלם. נפלה לי הלסת. אמרתי אם הכוכבים ככה מסתדרים אין מצב להגיד לא לדבר הזה. מהשמיים. שלא תחשוב שזו איזו משפחה עשירה, זה עניין של טיימינג מטורף והורים מהממים".
מה זה בעצם? "זה בעצם חנות יינות מעולים שבחרתי בעצמי ואין בעיר איפה לקנות אותם, יחד עם בר יין שאפשר לקנות בקבוק במחיר חנות ולשבת איתו על הבר או לקחת אותו הביתה. אני שם כל יום וזה כמו התינוק הקטן שלי. אני עוד לא יודעת לצפות או לנתח את האירוע. יש ערבים מלאים ויש כאלה של שלושה שולחנות כל הערב. זו גם תקופה נוראית לפתוח מקום אבל אני מרגישה שאנשים צמאים למשהו כזה".
מצב כלכלי? "על הפנים. גרושה עם שלושה ילדים ועסק חדש, מה חשבת שיהיה? יש חששות כלכליים אבל אני קצת פנטזיונרית וקצת בת יענה, במיוחד בכל מה שקשור בכסף. איומה. אבל אני מקווה לטוב. לא נכנסתי לחובות והלוואות בגלל העזרה של אבא, אז לשים לילדים שלי אוכל על השולחן יהיה לי, וכל עוד זה לא מסכן אותם - אני כבר אסתדר. יותר מהכסף הפחיד אותי שאני לא אהיה נוכחת כמו שהייתי לפני בחיים של הילדים. אז יש לנו לוחות מחיקים עם משימות והם מסמנים וי על המשימות כי אני חוזרת הביתה בחצות וחצי בלילה וקמה בבוקר לשלוח אותם לבית ספר. ובלילה אני מגיעה להר של כלים, כביסות ולהכין צהריים למחר. לא פשוט. עכשיו ברור שהכל בלגן אבל אני מקווה שזה ילך טוב וניכנס לשגרה עם עוד עובד, שאני לא אהיה חייבת להיות שם כל הזמן. עוד לא היה לי את הרגע ומספיק שקט שאני יושבת, נושמת עמוק ואומרת 'וואו, פתחתי מקום'".
הבילוי שלך? "יין. יש לי את המקומות האהובים שלי בת"א, ואת הגג שלי ששם יושבים החברים".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
