אחרי הכרזתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפני כשבוע כי החליט להשאיר מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים ל-2023 שלא לצרכי המלחמה, חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה היום (רביעי) את עמדתה בנושא.
"היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע, 4 מיליארד שקל, אינו גדול וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה מוגבלת", אומרים בבנק ישראל ומוסיפים: "ככל שהממשלה מעריכה שזהו הקיצוץ המירבי שאפשרי בשלב זה של השנה, חשוב שהיא תחליט כבר בעת אישור התוספת לתקציב 2023, גם על ביטול חלק מההוצאות המתוכננות לשנת 2024, למרות שהתוכנית היא שעיקר הדיון על תקציב 2024 יידחה מעט; בחינה של סעיפי התקציב מצביעה על הפחתות אפשריות בהיקף של כ-8 עד 10 מיליארד שקל ב-2024. יתר על כן, מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי".
1 צפייה בגלריה
הנגיד ירון, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ'
(צילום: ABIR SULTAN, שלו שלום, אלכס קולומויסקי)
בבנק מדגישים: "יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך. כאמור, לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת הטווח".
"חשוב לזכור כי העלות הפיסקלית הכוללת של המלחמה בשנת 2023 אינה מסתכמת רק ב-35 מיליארד שקל שצוינו לעיל (22 מיליארד לביטחון ו-13 מיליארד בהוצאות אזרחיות) ובנוסף לה יש לממשלה הוצאות שימומנו מקרן הפיצויים. אלו כוללות פיצויים על נזק ישיר לרכוש, נזק עקיף לעסקים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, ליישובי רמת הגולן וליישובי קו העימות בצפון, ואת מענקי ההמשכיות העסקית לעסקים בשאר הארץ. עלות כל אלו מוערכת בכ-15 מיליארדי שקל כבר בשנת 2023, סכום נמוך במקצת מסך יתרת קרן הפיצויים ערב המלחמה. מכיוון שהקרן צפויה להיות מנוצלת כמעט במלואה כבר על בסיס ההתחייבויות הקיימות, הרי שככל שיידרשו הוצאות נוספות מסוג זה בהמשך השנה או בשנת 2024, הממשלה תצטרך לממן אותן מתקציבה. יתר על כן, מכיוון שמדובר בקרן רישומית בלבד, על הממשלה לגייס חוב גם כנגד ההוצאות הנרשמות כנגד הקרן".
ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: "תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות התקציב של הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, הבוחנים את ההתפתחויות במשק ובכללם התקציב. על כן יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית. אמצעי חשוב להבטיח איזון זה הוא שינוי מתחייב בסדרי העדיפויות בתקציב, תוך הימנעות מהוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות".
