האם המצב הביטחוני וההיסטריה סביבו פוגעים ברציונליות של הקניות לקראת החזרה לבית הספר? האם אנחנו מוכנים לפצות את הילדים בכל מחיר על התקופה הקשה שעברו השנה? מסקר שערכנו מתברר שההורים הישראלים לא איבדו את שיקול הדעת, למרות אווירת המלחמה השוררת השנה בתקופת ההצטיידות לקראת בית הספר, שנכנסת להילוך גבוה על פי מסורת הרגלי הקנייה, למחרת תשעה באב.
"אנשים עדיין עם ראש על הכתפיים ועם רגליים על האדמה", קובעת ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים מבית הספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, שבנתה סקר בלעדי ל-ynet ו"ממון" לקראת החזרה ללימודים. "באופן מפתיע, שיעור ההורים שמרגישים צורך לפנק ולפצות את הילדים באמצעות מוצרי החזרה לבית הספר נמוך יחסית, כמעט 20%, לעומת יותר ממחצית ההורים (53%) שאמרו כי אינם סבורים שיש לפצות את הילדים באמצעות מוצרי חזרה לבית הספר. אפילו משפחות של מפונים שנכללו בסקר לא חושבות שצריך לפשוט על החנויות ולהרעיף על הילדים אביזרים וציוד יקר".
הסקר בוצע באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4All בקרב 353 נשאלים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, הורים לילדים בגילי בית ספר יסודי, חטיבה ותיכון. "חשוב לזכור שהסקר נערך במצב מטורף של אי-ודאות, בימים רביעי עד חמישי בערב בשבוע שעבר, בשיא הספקולציות והציפיות לתגובה החריפה של איראן וחיזבאללה", מוסיפה ד"ר טבת.
עם זאת, זה לא אומר שהורים לא מנסים לפצות את הילדים בדרכים אחרות על השנה האחרונה ועל אווירת המתח ואי-הוודאות. "פיצויים יכולים להיות בנסיעות לחו"ל, משחקי מחשב, יציאה למסעדה, בילוי זמן עם הילדים. עולם הרכישה של מוצרי החזרה לבית הספר נותר רציונלי, אולי כי מדובר במוצרים פונקציונליים, ואנחנו רוצים לפצות את עצמנו בדרך כלל בדברים אמוציונליים", אומרת ד"ר טבת.
חנויות מפוצצות
כמחצית מהמשיבים בסקר (51.1%) טוענים כי כבר קנו חלק או את כל הציוד לחזרה לבית הספר. אולי מחשש מפני מה שהולך לקרות – קודם כל שהילדים יהיו מוכנים. עמית שבתאי, מנהלת סחר ושיווק ברשת קרביץ, טוענת שמצב הרוח הלאומי לא משתקף במכירות בהשוואה לשנים קודמות. "אנחנו רואים שאין שינויים דרסטיים. משיחות עם לקוחות אנחנו מבינים שאנשים מעדיפים להיות מוכנים לרגע החזרה ללימודים, ולא להיות בלחץ ברגע האמת, להבדיל משנים קודמות".
אחרים טוענים שיש השפעה: "המצב גרם לקניות להתחיל מאוחר יותר. גם משך השהות בחנות תלוי בסמיכות לאירועים. אנחנו רואים בחנויות פיקים נקודתיים. הרגו את הנייה – 24 שעות לאחר מכן אנשים הגיעו, קנו והלכו. שלושה ימים אחר כך הכל חזר לקדמותו, כי הילדים צריכים להצטייד", אומרת נועה בן אבו, מנכ"לית הרשתות עידן 2000 וכפר השעשועים, המונות יחד 85 חנויות ברחבי הארץ.
השנה הכניסה בן אבו לראשונה לחנויותיה גם מוצרים כמו טרנזיסטורים, סוללות, שעונים חכמים, בגלל הביקושים החדשים ברוח הזמן. רק חנות הרשת בקריית-שמונה עדיין סגורה, ומלאי של משחקים וצעצועים נותר על מדפיה מאז סוכות. הזכיין חושש להגיע למקום כדי לפנותם, גם בידיעה שיוכל להעביר אותם לסניפים אחרים ולמכור.
10 צפייה בגלריה
רשת דן דיל. בסניף בפתח־תקווה תצוגה צפופה, חסרים מחירים ואין את מי לשאול | צילום: יריב כץ
מנהל רשת גדולה אחרת, שמבקש להישאר בעילום שם, טוען גם הוא שהמצב משפיע: "כולם ציפו להתנפלות, גם כי יש יותר ישראלים בארץ, וזה לא קרה. אנחנו מדינה בהמתנה. כולם מחכים לטילים או לשבויים. למי יש מצב רוח לעשות משהו לפני הרגע האחרון? כל תלמידי החטיבה והתיכון יקנו בשבוע האחרון של אוגוסט, אפילו בספטמבר".
אולי הוא צודק, אבל כשליאור וויץ, מנהל האתר ושירותי הדיגיטל במועצה הישראלית לצרכנות, ביקר לצורך סקר מחירים שערכה עבורנו המועצה בסניף רשת "הסטוק" במתחם ב.ס.ר בפתח-תקווה, החנות הענקית הייתה מפוצצת בהורים, והיא לא הייתה היחידה. גם בסניף כפר השעשועים במתחם יכין בפתח-תקווה, שבו ביקרנו, השתרכו תורים.
פחות חשוב לחסוך
ובכל זאת, יש קצת הבדלים לעומת השנה שעברה. "שיעור המשיבים בסקר שחשוב להם מאוד לחסוך נמוך השנה בהשוואה לשנה שעברה", מפתיעה ד"ר טבת, "וזאת למרות שאחד מכל חמישה (כ-20%) טוענים שמצבם הכלכלי הורע בעקבות המלחמה". וכך, רק 66% ציינו השנה שחשוב להם לחסוך, לעומת 75% בשנה שעברה. עדיין רוב, אבל פחות. רק 39% אמרו שחשוב להם מאוד לחסוך, לעומת 51% בשנה שעברה. "למשפחות מפונים זה יחסית אפילו פחות חשוב", מציינת ד"ר טבת.
מעט יותר ממחצית ההורים אמרו כי יעשו השוואות מחירים השנה, כמו בשנה שעברה. עם זאת, הגידול הדרמטי של השנים האחרונות במשקלן של חנויות הסטוקים ברכישות לקראת בית הספר נבלם: 52.8% מההורים קנו או יקנו ברשתות הסטוקים, לעומת 54.6% בשנה שעברה. גידול בולט יש בחנויות המתמחות בציוד משרדי כמו קרביץ, אופיס דיפו, חנן, יולו ואחרות – מ-12.8% בשנה שעברה ל-17.8% השנה. בעוד שבשנה שעברה 79% מהנשאלים ציינו את הימצאותם של מוצרים זולים כסיבה לבחירת החנות, השנה רק 59.1%. חשוב, אבל פחות.
לד"ר טבת זה נשמע הגיוני, אפילו טבעי: "מאוד קשה כל הזמן לחיות תחת עול המחירים העולים ולהשוות, לחפש את המחירים הכי נמוכים. אנשים מחליטים איפה הם מוותרים. החיסכון בקנייה עדיין חשוב, אבל יש פחות אנשים שאמרו כי זה חשוב להם מאוד".
הרגישות המופחתת למחיר הולכת יחד עם הצורך הגדל בשירות, שיאפשר להקטין את משך השהות בחנות. בהתאם, השירות, שאפיין בעבר את החנויות המסורתיות, גולש גם לחלק מרשתות הסטוקים. כשליאור וויץ ביקר בחנות הסטוק במתחם ב.ס.ר בפתח-תקווה, הוא נדהם לגלות את המספר הגדול של בני נוער וצעירים שגויסו לעבודה בחנות – לפחות עשרה. "הם ניגשו להורים, שהגיעו ברובם הגדול מוכנים עם רשימות מוצרים, והנחו אותם איפה נמצאים דברים".
גם בקרביץ, בעידן 2000 ובכפר השעשועים נתקלנו בעובדים המציעים סיוע. לעומת זאת, בסניף אופיס דיפו בבני-ברק לא נעשה כל ניסיון לסייע לנו. בסניף דן דיל, הרשת הזולה של שופרסל, בפתח-תקווה, נתקלנו, גם וויץ וגם אני, במה שהוא הגדיר "חוויית הקנייה הגרועה ביותר" – תצוגה צפופה מאוד, על מוצרים רבים אין סימון מחירים, אין את מי לשאול, ניתן לברר רק בקופה.
בשנים האחרונות נכנסו גם רשתות הסופרמרקטים יותר ויותר לעולם מוצרי החזרה לבית הספר, והיעדר השירות הוא החיסרון הבולט שלהן. תשכחו מעזרה מקצועית. בנוסף, אם יש ילקוטים אורתופדיים, הם בדרך כלל מעודפי השנה שעברה. בסניף רמי לוי בראשון-לציון התצוגה דלה יחסית. לעומת זאת באושר עד בראשון-לציון ראינו תצוגה גדולה בכניסה שלקוחות רבים צבאו עליה.
חיסכון בזמן, שחשוב לצרכנים רבים כל קיץ, חשוב במיוחד בימים מתוחים אלו. כדאי לבחור חנות עם חנייה נגישה ונוחה, ולהגיע עם רשימה מסודרת והחלטות מה באמת חשוב לכם לקנות לפני התחלת הלימודים ומה אפשר בהמשך אם יהיה צורך. ככל שהימים מתוחים יותר, וככל שמספר הילדים שעימם יוצאים לקניית ההצטיידות גבוה יותר – ריכוז הקניות במקום שנותן שירות ונוח להתמצא בו הוא חשוב יותר.
גם אופציית האונליין התרחבה השנה: לדן דיל לא היה אתר בשנה שעברה, השנה יש לה. הרשתות עידן 2000 וכפר השעשועים עדיין לא פועלות באונליין למרות הבטחות של שנים להיכנס לקטגוריה, למעט יוזמות נקודתיות של זכיינים. בן אבו מגלה כי השנה נערכה תוכנית מגירה. בחברה מכינים אתר, ו"במקרה של הסלמה ביטחונית, נפתח אותו ונוכל לספק לצרכנים מוצרים אונליין. אין ברירה".
המחירים
בסקר שערכה עבורנו המועצה הישראלית לצרכנות נבדקו המחירים של 18 מוצרים נפוצים של חזרה לבית הספר. במסגרת הסקר נבדקו המחירים הנמוכים ביותר שנמצאו בכל אתר אונליין או חנות, בכל אחד מהפריטים, תוך מאמץ לבחור פריטים דומים ככל האפשר להשוואה. המחירים נבדקו בארבעה ערוצי האונליין של ארבע רשתות מובילות: קרביץ, טויס אר אס, אופיס דיפו ורשת חנן, שפופולרית באזור ירושלים, ובארבעה סניפים של רשתות הסטוקים "הסטוק" ו-MAX (שתי הגדולות בקטגוריה), דן דיל של שופרסל ו-BOOOM של אלי להב, החדשה יחסית והמתפתחת במהירות.
הסקר מלמד על המאמצים שהרשתות הרגילות עושות כדי להתחרות ברשתות הזולות: לכולן יש גם מוצרים זולים במלאי. מחירי חנויות הסטוקים הם כמעט בכל מוצר הכי נמוכים, אבל גם בהן ניתן למצוא, לצד המוצרים הזולים, מוצרים ממותגים. "אי-אפשר להצביע על חנות סטוק אחת שהייתה זולה מכולן באופן מובהק", קובע וויץ, שהוא, אגב, אב לשתי בנות ועורך את קניות ההצטיידות לבית הספר של המשפחה. בין הרשתות הרגילות, קרביץ וטויס אר אס שומרות על רמת מחירים בינונית במוצרים הזולים, ואילו אופיס דיפו וחנן יקרות יחסית.
ומה המצב בהשוואה לשנה שעברה? מחפשי המחירים הנמוכים יכולים למצוא גם השנה מחירים ברמה של השנה שעברה, תלוי באיזה מוצר מדובר ובאיזו רשת. דוגמאות:
• מחברות ספירלה (אחד המוצרים הפופולריים ביותר) שנמכרו בשנה שעברה ב-2.50-9.90 שקלים ליחידה, נמכרות השנה ב-3.30-9.90 שקלים ליחידה, כשהמחיר מחושב מתוך מארזים של 3-5 מחברות. (בדן דיל המחברת הזולה ביותר נמכרה בשנה שעברה ב-2.50 שקלים, השנה ב-3.30 שקלים. קרביץ מוכרת את הזולה ביותר ב-5 שקלים, לעומת 5.90 שקלים בקיץ 2023. אופיס דיפו שמרה על המחיר של השנה שעברה).
• מחירי 10 מחברות רגילות זולות, שעלו בשנה שעברה 9.80-15 שקל, עולות השנה 10-20 שקל ("הסטוק" לא שינתה מחיר, מקס ייקרה מ-10 שקלים ל-11.11 שקלים).
• נייר למדפסות לא התייקר: חבילות שנמכרו בשנה שעברה ב-20-24.90 שקלים, עולות השנה 19.90-24.90 שקלים.
• 10 עפרונות עם מחק מצאנו השנה במחירים נמוכים יותר: 2.73-5.90 שקלים, לעומת 3.90-6.90 שקלים בשנה שעברה.
• לעומת זאת, המרקרים התייקרו: רביעייה שעלתה בשנה שעברה 4.90-10.90 שקלים, השנה מצאנו אותה ב-2.3-13.90 שקלים.
למה כדאי לשים לב
אז אפשר להשיג מוצרים זולים, השאלה היא מה אנחנו מקבלים כשאנחנו רוכשים מוצר זול. לא תמיד אפשר לדעת. למשל, במחברות ספירלה יש הבדלים באיכות הספירלה. ספירלה ירודה לא תחזיק מעמד עד תום השימוש במחברת. את האיכות ניתן לראות באופן הגימור בקצות הספירלה. אבל המרכיב העיקרי הוא הנייר: משקל הנייר (משקל למ"ר נייר) מעיד על איכותו. מצאנו מחברות ספירלה עם נייר 72 גרם, הנפוץ בין המחברות הטובות, עם 70 גרם, 60 גרם, 56 גרם ואפילו 55 גרם ברמי לוי. המחיר: 19.90 שקל לשלישייה, מחיר טוב, אלא שבמשקל של 55-56 גרם יש סיכוי שהילדים יראו השתקפות של כל מה שכתבו על הצד השני של הדף. זה לא יקרה כשמשקל הנייר 70 גרם ומעלה. פערי המחירים ליבואן בין ניירות באיכות שונה מגיעים עד 30% ויותר, תלוי בעובי הנייר, אבל הפער לא יגולגל במלואו לצרכן.
שלא לדבר על כך שיש אריזות מחברות שעליהן לא מצוין כלל משקל הנייר. מצאנו כאלה בחנויות סטוקים. גם בכל אתרי האונליין, כפי שבדקה המועצה לצרכנות, לא צוינו משקלי הנייר במחברות הספירלה. וזה קורה גם במחברות מסוגים אחרים וגם בדפדפות.
תופעה מעצבנת נוספת שהגיעה גם לתחום מוצרי החזרה לבית הספר: המוצרים המתכווצים. אתם רגילים שהמחברות הסטנדרטיות הבסיסיות נמכרות במארזים של 10 או 5 מחברות, וקל יחסית להשוות מחירים. אבל השנה יותר ויותר מארזים מכילים 8 מחברות. למשל ב"הסטוק", במקס וב-BOOOM.
עוד דוגמה: תיקי הגשה, שתלמידים בכיתות הביניים מגישים בהם עבודות. בדן דיל מצאנו 10 יחידות ב-5.90 שקל, זול בהשוואה לאריזה דומה ב-BOOOM שעלתה 9.90 שקל – אלא שכאשר מדדנו את האורך של כל תיק, מצאנו שבדן דיל הוא 30.50 ס"מ, ואילו אצל BOOOM הוא 33 ס"מ. 2.5 ס"מ מפרידים בין תיק במידות הנכונות שדפי העבודה יישבו בו בבטחה, לבין תיק מוקטן שדפי העבודה יבצבצו מתוכו החוצה. חיסכון של חומר גלם ליצרן, והתלמיד משלם. לפני שאתם רוכשים, בחנו את אורך תיק ההגשה, האם ישמש את התלמידים כראוי.
עוד חומר גלם שדרכו אפשר לעבוד עלינו הוא הפלסטיק/ניילון. ב"שמרדפים" הפופולריים, מוצר בסיסי, מצאה המועצה הישראלית לצרכנות שמרדפים בעובי 30 מיקרון, 50 מיקרון, ועד 70 מיקרון. ככל שיריעת הפלסטיק עבה יותר, היא עמידה יותר לקריעה. שימו לב בעת הקנייה.
עוד כדאי לשים לב: כשאתם קונים דבק סטיק או מחדד, העדיפו מותג. גם ברשתות הסטוק מוכרים את דבק הסטיק UHU במחירים אטרקטיביים. מדובר בפריט זול, ולא שווה לנטוש את המותג לטובת תחליפים זולים שלא יעשו את העבודה. כנ"ל במחדדים: ניסינו מחדדים זולים שהיו גרועים מאוד, בזמן ששלישיית "סטדלר" ממתכת שרכשנו ב-5.5 שקלים בחנות פרטית עשתה את העבודה.
וחשוב לשים לב לנושא הבטיחות. השוק מלא במוצרים הקשורים למים ושתייה – בקבוקים, כוסות תרמיות. איש לא בודק את הפונקציונליות שלהם, ובחלק מהמקרים גם לא את הבטיחות שלהם. אל תקנו בקבוקי מים מפלסטיק שלא נושאים את ההבטחה "ללא bpa". מצאנו לפחות אחד כזה ברשת זולה. כוסות תרמיות חייבות להיות בעלות דופן כפולה כדי שישמרו קור וחום. ולמה בדיוק טובה כוס תרמית שמכריזה שהיא מיועדת לשמירת חום רק עד 49 מעלות? מצאנו אחת כזו בדן דיל.
טושים הם מוצר שעובר בדיקות בטיחות לפני כניסתו לישראל. רצינו לוודא שאף אחד לא חמק מבדיקה: רכשנו בשש רשתות חבילות של 12 טושים זולים ושלחנו לבדיקת ענף חומרים ובטיחות ילדים במכון התקנים בראשות אמיר גרבסקי. במכון בדקו גם את איכות הגימור וגם את האפשרות לנדידת מתכות שונות בסימולציה של מגע עם רוק הילד. כולם עמדו בתקן.
במחירי הטושים מצאנו פערים גדולים, אם כי לא בדקנו את תפקוד הטושים ותוך כמה זמן הם מתייבשים. בכל מקרה, בקניית טושים כמו במרקרים העדיפו נקודת מכירה שמאפשרת לילד להתנסות, במיוחד כשמדובר במוצרים יקרים יותר.
עוד משהו שצריך לשים לב אליו בטושים: פתחי אוורור. בארצות הברית מזהירים מאוד משימוש בטושים ללא פתחי אוורור. שאיפת המכסה בטעות עלולה לגרום למוות בחנק, אבל אם יש בו חורים, הם יבטיחו שאוויר ימשיך לזרום לריאותיו. וכבר היו מקרים כאלו. במסגרת הבדיקה שלנו השנה נתקלנו במארז טושים עם מכסים ללא פתחי אוורור.
במכון התקנים לא בודקים פתחי אוורור ומסתפקים באזהרה שהטושים מיועדים לילדים מגיל 3, על פי חובת התקן האירופי. ד"ר רותי ארדי, מנהלת המעבדה לכימיה, בריאות וסביבה במכון התקנים, טוענת שאסור לשכוח את האחריות ההורית: "אם הורה נותן לילד מתחת לגיל 3 לצבוע בטוש, זו האחריות שלו".
הטושים שנבדקו: יולו – ריחניים בריח פירות, 29.90 שקל. דן דיל – רחיצים על בסיס מים, יבוא שופרסל סטוק, 2.50 שקל. קרביץ, יבוא ליעד – 3.30 שקל. מקס סטוק — מותג הבית "סקוויקידס", 13.90 שקל.
BOOOM – צבעוניים דו-צדדיים על בסיס מים, יבוא א.ס.ספרינס, 5 שקלים. אופיס דיפו – קולורבוקס צבעוניים דקים, רחיץ במים, יבוא קלסריקה, 3.90 שקל.
העיפרון שנפל
חמשת מוצרי החזרה לבית הספר הכי נמכרים, על פי מורן עירוני, סמנכ"לית השיווק של מקס סטוק, הם: ילקוט אורתופדי, דבק סטיק, מחברות ספירלה A4, עפרונות, קלמרים. השבוע בדקנו במכון התקנים עפרונות.
הרוב המכריע של העפרונות הנמכרים בישראל, הצהובים הקלסיים, משוחררים לחנויות ללא בדיקת מעבדה של מכון התקנים, כפי שמודים אמיר גרבצקי, ראש ענף חומרים ובטיחות ילדים במכון, וד"ר רותי ארדי, מנהלת מעבדת כימיה, בריאות וסביבה של המכון. נבדקים רק עפרונות שנושאים על גביהם ציורים או שרטוטים.
ההסבר שמספקת ד"ר ארדי נתלה בתקן האירופי. עפרונות מוגדרים כצעצועים, ועל פי "מסמך ההכוונה של האיחוד האירופי לדירקטיבה לצעצועים", יש החרגות רבות לגביהם, למשל למוצרים שנראים כמו צבעי אמנים, פנדה לאמנים, וגם העפרונות הצהובים. הטיעון הוא שעפרונות לא מיועדים לשימוש ילדים מתחת לגיל 3. ואכן, הצהובים שבדקנו נושאים אזהרה כזאת. אז במה שונים העפרונות המאוירים, שכן מחויבים בתקן? לא קיבלתי תשובה הגיונית.
על רקע זה, מבין שבעה סוגי עפרונות שהבאנו לבדיקת מעבדת המכון (בחרנו בכל אחת מהחנויות את העפרונות הזולים ביותר שמצאנו), רק אחד, של יולו, היה כזה שמחויב לעמוד בדרישות התקן, והוא עמד בהן. הבדיקות כללו את גימור העיפרון (אם יש שבבים, חוטי מתכת) וכן בדיקת מתכות נודדות (בעיקר עופרת). בשניים מששת העפרונות האחרים נמצאו רמות גבוהות של נדידת עופרת. המשמעות: אם הילד מכרסם את קצה העיפרון, הוא עלול לקבל לגופו עופרת.
הסף העליון של נדידת עופרת המותר בעפרונות תקניים הוא 2 מ"ג לק"ג. הרמות שנמצאו היו 3.4 מ"ג לק"ג בעיפרון שרכשנו ברשת BOOOM, ו־3.12 מ"ג לק"ג בעיפרון שרכשנו ברשת מקס. כל השאר עמדו בבדיקות. יצוין כי היבואנים והמשווקים לא נדרשים במצב הנוכחי לבדוק את העפרונות, או לבקש מסמכי בדיקה מספקיהם בחו"ל, או לגלות כל אחריות בנושא העופרת, כך שאי־אפשר לבוא אליהם בטענות.
"הסכנות הבריאותיות של העופרת ידועות כבר שנים רבות", אומר איתמר גרוטו, פרופסור לרפואה ומומחה לבריאות הציבור, "מדובר במתכת רעילה, שמצטברת בגוף לאורך השנים, וגורמת לשורה ארוכה מאוד של מחלות, כולל פגיעה ביכולת הקוגניטיבית, הפרעות התנהגותיות, מחלות לב, לחץ דם ועוד. גם אם אין תקן על מוצר זה או אחר הפולט עופרת, זה עדיין לא הופך אותו לפחות מסוכן".
פרופ' גרוטו, בעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות, רואה בסיפור העפרונות חלק מ"לקונה שלמה של מוצרי צריכה". "למשרד הבריאות אין כל יכולת לפקח על מוצרי צריכה, צריך לסמוך על מכון התקנים ועל משרד הכלכלה, שרק מורידים תקנים. אפשר להוריד תקנים ישנים, אפשר גם לעדכן, אבל רכיב כמו עופרת לא צריך להוריד".
האם יש קשר בין מחירי העפרונות לבין הפונקציונליות שלהם? בדקנו ודירגנו:
ציון: 8.5
• יולו, "4 עפרונות עם מחק, מגרש כדורגל", 17 שקל: המחיר לעיפרון – 4.25 שקל. מעולה במחיקה. העפרונות מגיעים לא מחודדים אבל מתחדדים ברצף ללא שבבים. השפיץ לא נשבר בקלות. איכותיים לאחיזה. טובים אבל יקרים.
• קרביץ, "ארטי", 0.7 שקל (העפרונות ללא מחקים): המחיר לעיפרון — 6 אגורות. מתחדד בקלות, אם כי עם שבבים, מלכלך. השפיץ לא נשבר בקלות. תמורה טובה למחיר.
ציון: 8
• אופיס דיפו, "קלאס אופיס" (יבוא: קלסריקה), 4.90 שקלים: המחיר לעיפרון— 0.4 שקלים. מצטיין במחיקה. השפיץ נשבר בקלות. מתחדד בקלות ברצף, משאיר שבבים. דורש חידוד רב יחסית עד שמגיעים לשפיץ מחודד מאוד.
• BOOOM, "דיזיינר ליאונרדו", 5 שקלים: המחיר לעיפרון: 0.4 שקל. מוחק היטב אבל דורש חזרה שוב ושוב. השפיץ לא נשבר בקלות. מתחדד בקלות ברצף אם כי משאיר שבבים לעיתים.
ציון: 7
• מקס סטוק, "סקוויקידס", 5.90 שקלים: המחיר לעיפרון – 0.5 שקל. המחק מעולה. העפרונות מגיעים עם שפיצים ארוכים שנשברים בלחיצה קלה. מתחדד בקלות אבל מותיר שבבים.
• BOOOM, "אומגה", 5 שקלים: המחיר לעיפרון— 0.4 שקל. המחיקה לא מושלמת. לפחות לא מלכלך. מתחדד ברמה בינונית וגם מותיר שבבים. העץ נראה מאיכות נמוכה. השפיץ נשבר בקלות.
ציון: 6
• דן דיל, "אדיוקטד" (יבוא שופרסל סטוק), 2.50 שקלים: המחיר לעיפרון— 0.2 שקלים. לא מוחק, רק מלכלך את הנייר. מתחדד ברצף אבל העץ נשבר. מגיע עם שפיץ מחודד שנשבר כבר בהוצאה מהאריזה.
