רק 12 יממות נמשך מבצע "עם כלביא" עם איראן, אולם המחיר הכלכלי, מעבר לנפגעים, היה גבוה במיוחד וחרג בהרבה מהעלויות לתקופה כה קצרה לעומת מלחמות אחרות, ובעיקר בהשוואה למלחמת חרבות ברזל מול חמאס, חיזבאללה והחות'ים.
מסיכומים ראשונים שנעשו במשרדי האוצר, הכלכלה, רשות המסים ומערכת הביטחון עולה מסקנה ברורה אחת: כדי לממן את המחיר הכלכלי של המלחמה מול איראן הן בפגיעות בעורף והן בעלות ניהול המלחמה, יידרשו צעדים קשים שעליהם תצטרך להחליט הממשלה.
הצעדים עלולים לכלול גידול עצום בגירעון בתקציב ואת פריצתו בפעם הראשונה בשנת 2025, לאחר שנפרץ ארבע פעמים בשנת 2024 בעקבות מלחמת חרבות ברזל שהחלה עוד ברבעון האחרון של שנת 2023.
גורמים בכירים במשרדי הממשלה הכלכליים כמו גם בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים שהגירעון בתקציב, שכבר הועלה בימים האחרונים מ-4.7% ל-4.9%, יפרוץ לא רק את רף 5% אלא עלול להגיע השנה גם ליותר מ-6%.
הוצאות הממשלה יהיו עצומות: מימון העלות של התקיפות באיראן שמוערכות כעת בכ-10 מיליארד שקל; מימון הפיצויים לבתי העסק, לעובדים ול-15,000 מפונים שכבר מוערכים בכ-5 מיליארד שקל; מימון נזקי הטילים שמוערכים כעת זמנית בסכום דומה של 5 מיליארד שקל; וכמו כן פגיעה בצמיחה ב-0.2% לפחות, מה שיפחית את ההכנסות ממסים שדווקא עלו בכ-20 מיליארד שקל מאז תחילת השנה.
אולם, כל העלויות האלה צפויות עוד לגדול: אלפי מפונים ובתי עסק לא יוכלו לחזור עוד זמן רב לבניינים שנפגעו ויהיה צורך לממן את שהיית המפונים בדירות שכורות (רק עד חודש בבתי מלון), ואת העסקים על השבתתם ואי-אפשרות של עובדיהם לחזור למקום עבודתם שנהרס עד לשיפוצו או בנייתו מחדש.
גם עלות הנזק מהטילים היא לא סופית ולדברי ראשי משרד האוצר ורשות המסים, לפחות שליש מבעלי הנכסים והדירות טרם ביקרו בהם מאז שנפגעו מטילים ולכן לא ברורים ממדי הנזקים ועלויותיהם. גם שמאי רשות המסים יגיעו לבניינים האלה רק כאשר בעלי הדירות והנכסים יגיעו אליהם. ההערכות הן שמדובר לפחות בעוד מיליארד עד מיליארד וחצי שקל של נזקים שטרם דווחו.
במערכת הביטחון, שדרשה לפני חצי שנה תוספת תקציבית מיוחדת של 10 מיליארד שקל והגדילה לפני מלחמת איראן את תביעתה מהאוצר ל-30 מיליארד שקל, כבר מדברים על סכומי עתק של יותר מ-40 מיליארד שקל שיידרשו להתחמשות מחדש. מדובר הן במיירטים והן בתחמושת למטרות תקיפה שהמלאים שלהם הצטמצמו במידה רבה ואף מסוכנת, ולכן יהיה צורך למלא את מחסני החימוש בבסיסים בהקדם האפשרי.
גורם בכיר באוצר לא הוציא מכלל אפשרות שארה"ב תגדיל מעט את הסיוע הביטחוני, גם באמצעות מענק כספי או ערבויות, כפי שעשתה אחרי מלחמות כמו מלחמת יום הכיפורים ומלחמות לבנון.
סיכום ביניים: מעל ל-38 אלף תביעות למס רכוש
בינתיים סיכמו אתמול זמנית את נתוני "עם כלביא" בקרן הפיצויים של מס רכוש ברשות המסים. מאז פרוץ המבצע, הגיעו 135 צוותים של קרן הפיצויים, מלווים בנציגי הרשויות המקומיות, לאתרים שנפגעו מטילים וגם ל-12 בתי מלון שבהם שוכנו אלפי המפונים.
עד אתמול התקבלו במוקדי קרן הפיצויים 38,700 תביעות מאז תחילת המלחמה, מהן 30,809 בגין נזק למבנה, 3,713 בגין נזק לרכב ו-4,085 בגין נזק לתכולה וציוד.
על פי הערכה, יש עוד אלפי מבנים שנפגעו וטרם הוגשה תביעה בגינם. הנתונים אינם כוללים נזקים שנגרמו ממטחי הטילים האחרונים שנורו אתמול טרם הפסקת האש וגרמו נזקים בעיקר בבאר-שבע וגם ביישוב בשרון. חלוקת התביעות לפי מוקדים של מס רכוש: תל-אביב: 24,932 תביעות, אשקלון: 10,793, עכו: 2,583, טבריה: 194, מוקד מרכזי: 95, ירושלים: 94, קריית-שמונה: 9.
אתמול הועברו תקציבי החירום לרשויות המקומיות שבתי תושביהם נפגעו ישירות במהלך הלחימה. התקציב הועבר לרשויות בתוך 24 שעות מהגשת הבקשה על ידי הרשות. עד כה התקבלו במשרד הפנים דיווחים מהרשויות על כ-15,000 תושבים שפונו מבתיהם ובסך של 30 מיליון שקל שהועברו לרשויות.
הסיוע שנקבע בהחלטת הממשלה הוא על סך של 2,000 שקל עבור כל תושב שביתו נפגע. הסיוע כולל 500 שקל המועברים ישירות לתושב באמצעות הרשות ו-1,500 שקל עבור הרשות המקומית. זאת, בנוסף לסיוע התקציבי הישיר המועבר לרשויות באופן קבוע ובאופן בלתי תלוי בשיפויים הצפויים בגין נזקי המלחמה על ידי מס רכוש.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.06.25
