מדד המחירים לצרכן נע ונד לאחרונה בשיעורים קיצוניים. יש לכך כמה סיבות, חלקן קשורות למלחמה וליוקר המחיה, אך גם לשיעורים בלתי צפויים במחירי הטיסות – מה שמשפיע משמעותית על החישוב.
שוחחנו על כך עם מי שהיה שר הכלכלה והתכנון, ולאחרונה יו"ר הוועדה המיוחדת שמונתה להמליץ על תיקוני ממשל בישראל, פרופ' שמעון שטרית.
מדד יולי עלה ב-0.4%. האינפלציה השנתית עדיין מעל ליעד השנתי של הממשלה, 1% עד 3%. האם במצב הזה יש אפשרות שבנק ישראל יעז להוריד את הריבית במשק אחרי 20 חודשים?
"לא נראה שפרופ' אמיר ירון יפחית את הריבית בקרוב. לפי ההחלטות שקיבל בעבר הוא מקיים מדיניות שמרנית. הצפי לעליית מדד אוגוסט הוא בסביבות 0.6%-0.8%, מה גם שההחלטה להרחיב את התמרון בעזה, שתחייב גיוס נרחב של מילואים ואת הגדלת הוצאות הביטחון, עלולה להעמיק את הגירעון".
רבע אחוז מתוך העלייה במדד יולי נבע מהתייקרות הנסיעות לחו"ל. הגיוני?
"שיטת חישוב מדד המחירים לצרכן, שמביאה לכך שעלייה במחירי הטיסות מזניקה אותו באופן דרמטי, היא מעוותת לחלוטין. לא ייתכן ששינוי מחירי הטיסות הוא שיוביל את עליית או ירידת המדד. רוב הציבור לא טס לחו"ל, אבל הולך לסופר וקונה בגדים, מוצרי צריכה וציוד חשמלי. זה אבסורד, במיוחד לאור העובדה שבתחום מחירי הטיסות מתקיימים כשל שוק והיעדר תחרות אמיתית בשל יציאתן לסירוגין של חברות התעופה הזרות מהשוק".
עד כמה העיוות בחישוב המדד הוא בעיה למשק וכיצד זה משפיע על ההלוואות והחסכונות?
"המשק עושה שימוש במדד המחירים לצרכן במשכנתאות והלוואות צמודות למדד, בחישוב של העלאות שכר ובקביעת העלאות מחירים של שירותים ומוצרים. חישוב משובש עקב מדד, שאינו משקף כיום את המציאות הכלכלית האמיתית, מכביד על הניהול הכלכלי היעיל. הוא מונע הפחתת ריבית, פוגע בצמיחה ומייקר את ההלוואות, במיוחד הצמודות למדד. כל זאת כאשר המשק נאנק תחת משטר ריביות גבוהות מאוד, ופער בין ריבית על הלוואות ואוברדרפט ובין ריבית על עו"ש ופיקדונות שהציבור מקבל. ראינו את זה השבוע ברווחים האסטרונומיים של הבנקים, המעידים על כשל שוק מתמשך. בעניין זה הנגיד מעדיף את יציבות הבנקים לעומת הבטחת הגינות צרכנית ללקוחות".
האם על הממשלה להקים ועדה שתבחן את כל הנושא?
"נדרש להקים בהקדם ועדה שתבחן את כל מרכיבי המדד ואת משקלם האמיתי. לתקן שקלול מופרז, כאמור, של טיסות לחו"ל. לא ייתכן שטיסה לארה"ב או ללונדון תקבע את שיעור עליית המדד באופן כה מובהק".
האם בעידן הבינה המלאכותית והשקלול המהיר בחישובים הפיננסיים אין מקום להקדים את פרסום המדד מ-15 בחודש לשבוע הראשון שלו?
"צריך להתנער מנהלים שהיו רלוונטיים לפני עשרות שנים לעניין משך הזמן הנדרש לעיבוד הנתונים של החודש הקודם. אין ספק שהיום, עם התפתחות הבינה המלאכותית, ניתן להקדים את פרסום המדד של החודש הקודם לשבוע הראשון של החודש, כמו במדינות רבות".
מה לדעתך יש לבצע בעדיפות גבוהה בעת גיבוש התקציב ל-2026 שמתעכב מאוד?
"נדרש לתת תקציבים מתאימים לשיקום העוטף והצפון, בניינים שנפגעו מטילים ומוסדות כמו מכון ויצמן וסורוקה. להבטיח תקציבים ליעדים חשובים המתוקצבים בחסר לעומת אלה המתוקצבים ביתר אך ורק בגין שיקולים קואליציוניים. לבטל לאלתר משרדי ממשלה מיותרים, לקצץ בהוצאות קואלי-ציוניות שאין להן כל הצדקה כלכלית ושמשרתות רק אינטרסים פוליטיים. ההתנהלות הכלכלית אינה נוהגת לפי מדיניות ראויה, מה שגורם לירידה בדירוגי האשראי ובתחזית האשראי, וכתוצאה מכך לתוספת תשלומי ריבית גבוהים על חובות המדינה. נדרש גם להבטיח איזון נכון בין המרכז והפריפריה".
מדוע הנזק מאפשרות שנראה שוב תקציב המשכי הוא גדול?
"בהיעדר חוק תקציב 2026 מאושר במועדו, תקציב המשכי הוא מופחת מתקציב רגיל במספר אחוזים – ולכן פוגע גם בתכנון התקציבי מעבר לתשלומים השוטפים".
הצגתם את המלצות הדוח לתיקוני ממשל בישראל לשרים ולראשי המדינה. מה חשוב בעיקר שהממשלה תיישם?
"דוח ממשל נאמן של הוועדה לתיקוני ממשל, שנכתב במסגרת המרכז להעצמת האזרח, הוצג לשר המשפטים, יו''ר הכנסת, ראשי הסיעות ויו"ר האופוזיציה. הוא מדגיש בין היתר את חשיבות הבטחת ממשל דמוקרטי מתוקן הפועל כנאמן של הציבור, לכן כותרתו היא 'ממשל נאמן'. בין ההצעות: ראש הממשלה הוא ראש הסיעה הגדולה, ונאשם לא ירכיב ממשלה; ראש הממשלה מוגבל לשתי כהונות; הוועדה הציעה לאסור תקציב דו-שנתי, להתנות העברות תקציביות מעל 100 מיליון שקל באישור ועדת כספים, ברוב מיוחד, כאשר מספר מינימלי של חברי ועדה נוכחים; אי-אישור התקציב יביא להתפטרות הממשלה ולא להתפזרות הכנסת. רק אם לא ניתן להרכיב ממשלה חדשה תתפזר הכנסת; לחזק את הכנסת, הרשות השופטת והמוסדות המשפטיים. צוינה חשיבות תפקיד השירות הציבורי בניהול ענייני המדינה ובשירות לאזרחים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פורסם לראשונה: 00:00, 17.08.25
