האם העזרה לצפון בדרך? הממשלה היתה אמורה לאשר היום את תוכנית החומש הדרמטית בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל למערכת החינוך בקו העימות שבגבול לבנון, שתבקש לא רק לגשר על פערי הלמידה בשנתיים שחלפו אלא גם להביא לשינוי, בניסיון לגשר על פערים של עשרות שנים בין הפריפריה הרחוקה למרכז הארץ.
הכסף אמור להגיע מתוך 15 מיליארד שקל שהובטחו לשיקום הצפון. אולם מאבק על משך הזמן בה תופעל התוכנית תוקע את אישורה בינתיים. מעמד יישובי קו העימות כאזור עדיפות לאומית עליה מבוססות החלטות הממשלה מחייב תיקוף ביטחוני כל שנתיים ומכאן שהיועצת המשפטית של משרד רה"מ טוענת כי אי אפשר להביא שום תכנית חומש לצפון ולממש את התקציב שהתחייבה הממשלה לשיקום ופיתוח יישובי הגבול, אלא רק לשנתיים בלבד.
הפרטים כבר סוכמו
ביישובי הצפון זקוקים לעזרה וכבר מחכים לתקציבים כשכל פרטי התוכנית כבר סוכמו ואותה היה אמור להציג היום בפני הממשלה, השר זאב אלקין שמוביל את החלטות השיקום והפיתוח של הצפון. התוכנית גובשה במשך חודשים ארוכים תוך מאבקים קשים על כל פרק ופרק בדרישה כי אכן תישא פרי ותביא לתשואות משמעותיות. הבשורה המרכזית בתוכנית היא הקצאת 500 מיליון שקל למה שמכונה "סל תנופה - גפ"ן", תקציב גמיש שיועבר ישירות לרשויות ולבתי הספר. עוד בתוכנית: "סל גמיש" לכל תלמיד, חוזים מיוחדים למורים מההייטק והקמת בתי ספר למחוננים.
בכיתה א' בבית ספר "חופי הגליל" בגשר הזיו, המנהל שגיא קדר מנסה סוף סוף לייצר שגרה. אבל המציאות חזקה מהכל. "רבע מתלמידי בית הספר שלנו הם ממשפחות מפונות", הוא סיפר לנו בשבוע שעבר עם פתיחת שנת הלימודים. "הגעתי לנהל עם פרוץ הקורונה, ומאז לא הייתה לנו שנה אחת נורמלית". סיפורו של קדר הוא סיפורה של מערכת חינוך שלמה בצפון, שנאבקת לשרוד כבר שנתיים בתנאים בלתי אפשריים.
יכולה להיות מהפכה
"זו יכולה להיות מהפכה", אומר מנהל בית ספר ותיק מהגליל העליון. "במקום שיגידו לי מלמעלה על מה להוציא את הכסף, אני אוכל להחליט אם אני צריך יותר פסיכולוגים או יותר שעות תגבור". התוכנית מכוונת גבוה: לפחות 15% מהסל בכל בית ספר יוקדשו לחיזוק החוסן הנפשי, ו-15% נוספים יושקעו בקידום לימודי מדע וטכנולוגיה (STEM). המשמעות היא שכל תלמיד ברשויות קו העימות המרוחקות עד 9 ק"מ מגבול לבנון יקבל תקצוב גדול פי כמה מהממוצע הארצי.
התוכנית מנסה להתמודד גם עם בעיית כוח האדם האיכותי. 100 מיליון שקלים יוקצו לחבילת תמריצים, שתכלול מסלולים להעסקה בחוזים מיוחדים לאנשי הייטק, מלגות לסטודנטים להוראה שיתחייבו לעבור לאזור, והקצאה של 500 משרות חדשות בחוזים אטרקטיביים.
מצויינות אזורית
התוכנית לא עוצרת בכיתה הבודדת, אלא מנסה לייצר מצוינות אזורית. סכום עתק של 436 מיליון שקלים יושקע בשדרוג תשתיות והקמת מרכזי מצוינות, וגולת הכותרת: הקמת שני בתי ספר חדשים למחוננים ומצטיינים, אחד באזור הגליל המערבי (במסגרת פנימייה) והשני בקריית שמונה, שבה מתכוונים לחנוך כבר בשבוע הבא את מרכז המצוינות בשיתוף אוניברסיטאות תל אביב ותל חי, שיבא ו'יאסא המרכז למצוינות בירושלים'. בראש הפרויקט עומדת עליזה בלוך, נשיאת יאסא ולשעבר ראש עיריית בית שמש שמלווה בהתנדבות את שיקום העיר בשנה האחרונה ואף עברה להתגורר בה. היא מספרת כי "תוכניות הלימוד כוללות מקצועות ליבה כמו עברית, חשבון, אנגלית ומדעים, לצד תחומים ייחודיים כגון אמנות, כתיבה יוצרת ומשפטים". חלק מהקורסים, בהם לימודי משפטים, יועברו באנגלית. לדברי בלוך, "אנחנו רוצים לדבר בשפה של מצוינות. אין ילד בצפון שרוצה להצטיין ולא ניתן לו את ההזדמנות. אנחנו רוצים להרחיב את עולם החלומות שאותם הם ירצו להשיג".
לטווח ארוך
בהחלטת הממשלה לפיתוח החינוך בצפון מוקדש פרק לשדרוג מחלקות החינוך ברשויות המקומיות. 185 מיליון שקל יוקצו לקידום שיתופי פעולה בין רשויות מקומיות לבין גופי חינוך מקצועיים, במודל שהוכיח את עצמו בדרום לאחר שומר החומות. תחום החינוך הבלתי פורמלי יקבל תוספת של 125 מיליון שקל, שיחולקו בין הרשויות המקומיות לארגוני חברה אזרחית כמו תנועות נוער ועמותות. עוד 30 מיליון שקל יושקעו בחינוך ההתיישבותי ובפנימיות. כל התקציבים ייפרסו על פני חמש שנים, עד 2029, במתווה רב שנתי שנועד להבטיח יציבות ותכנון לטווח ארוך. אולם כרגע התוכנית תקועה כי בייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה מנסים לצמצם את ההחלטה לשנתיים ולא לחמש, בטענה כי היא חייבת לעמוד בתנאים ביטחוניים משתנים בגבול לבנון. במשרדו של השר אלקין מקווים כי יצליחו לגשר על המשוכה ששאר היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לא רואים בה בעיה.
את התוכנית הובילו ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך, ביחד עם רו"ח עינב פרץ, מנהלת 'תנופה לצפון' ואנשיה. מאחורי ההחלטות גם מעורבות עמוקה של אגף התקציבים במשרד האוצר ו"האיש של סמוטריץ' למשימות מיוחדות" - ישראל מלאכי, המכהן כמשנה למנכ"ל במשרד האוצר.
ביקורת ברשויות
אך לצד התקווה, נשמעת גם ביקורת מהשטח. במחלקות החינוך ברשויות הצפוניות טוענים: "שוב החליטו בלי לדבר איתנו. התוכנית על הנייר נראית מצוין, אבל שוב, במטה השלטון המרכזי קובעים ובונים את התוכניות והצרכים של השלטון המוניציפלי", אומר גורם חינוך בכיר באחת הרשויות בקו העימות. "הייתה ציפייה לשיתוף פעולה ולהיוועצות מקצועית ברמה תכופה ומשמעותית הרבה יותר. בסוף, אנחנו אלה שנצטרך ליישם את זה, והיו יכולים לחסוך הרבה בעיות אם היו פשוט מדברים איתנו יותר לאורך הדרך". גורמים המעורבים בניסוח ההחלטה טוענים מנגד כי יו"ר פורום יישובי קו העימות, משה דוידוביץ, עודכן בפרטי התוכנית והיא מבוססת על צורכי הרשויות והמהלכים שיוכלו להקפיץ את מערכות החינוך המקומיות.
הפעם, בניגוד לתוכניות עבר, הוכנסו מנגנוני פיקוח הדוקים אחרי הביצוע ובצפון מקבלים את ההחלטה באופטימיות זהירה ובתקוות עצומות. אחרי שנתיים קשות, השאלה הגדולה אינה מה כתוב בהחלטה אלא אם הכסף יגיע בזמן, ואם התוכנית תצליח להפוך את התקציבים על הנייר לשינוי אמיתי בכיתות. "הגליל משווע למשאבים האלו כבר שנים ואנחנו זקוקים להם כבר אתמול", אמר מנהל בית הספר מהגליל העליון. לדבריו, "כל יום שעובר בלי מענה אמיתי הוא עוד יום שבו אנחנו עלולים לאבד עוד תלמיד, עוד מורה, ועוד פיסה מהתקווה שחבל הארץ שלנו יפרח וישגשג".
יו"ר פורום יישובי קו העימות דוידוביץ אמר ל-ynet כי הוא מקווה שהתוכנית כבר תובא לאישור. "ההחלטה הזאת תביא לשינוי מהותי ומשמעותי בתפיסת החינוך ותאפשר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פורסם לראשונה: 00:00, 07.09.25
