במערכת הביטחון עוד נערכים לסיום המלחמה הארוכה בעזה, אבל במשרד האוצר כבר הכריזו על הפסקת אש תקציבית: לא יועברו עוד כספים לצה"ל. מבחינת האוצר, סיום הלחימה בעזה וסיכול תוכניות הכיבוש הרחב מבטלים כל הצדקה להגדיל את תקציב הביטחון – גם אם בצה"ל דורשים תוספת של 20 מיליארד שקל לשנת 2025. "המלחמה הסתיימה. הגיע הזמן שצה"ל יתייעל", אמר ל-ynet גורם בכיר באוצר.
רק בחודש שעבר אישרה הכנסת תוספת תקציב חריגה של 30 מיליארד שקל למערכת הביטחון, שכללה גם הוצאות הקשורות בסיוע ההומניטרי לעזה בסך 1.6 מיליארד שקל. תקציב המדינה נפרץ והוביל לקיצוצים משמעותיים בכל משרדי הממשלה – בראשם חינוך, בריאות ורווחה. למרות זאת, בצה"ל שבו וביקשו הרחבה נוספת.
ואולם, לדברי גורם בכיר באוצר, אין שום אפשרות להגדיל את התקציב הביטחוני מעבר למה שכבר אושר, במיוחד לאחר שהמבצע המתוכנן להמשך כיבוש עזה בוטל והמלחמה תופסק לחלוטין. "כעת ברור לנו כבר שאין שום מקום וסיבה להעביר לצבא אפילו שקל אחד נוסף. הגיע הזמן שיתייעלו בצה"ל. ואם נוצר להם עוד חוסר בתקציב, יקחו אותו מצמצומי התייעלות שכבר הובטחו וסוכמו עם מערכת הביטחון לאחרונה וטרם בוצעו", הדגיש הגורם.
המלצות ועדת נגל
לפי מתווה ועדת נגל, תקציב הביטחון לשנת 2025 אמור היה לעמוד על 123 מיליארד שקל – כולל תוספת מיוחדת של 9 מיליארד. בפועל, התקציב כבר הוגדל ל-163 מיליארד שקל – צעד שחייב פריצת תקציב המדינה ל-650 מיליארד שקל והוביל לקיצוץ של יותר מ-3% בתקציבי כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך.
על פי המלצות הדוח, בשנת 2026 צפוי תקציב הביטחון לעמוד על 96 מיליארד שקל, עם עלייה ל-99–100 מיליארד בשנים 2027 ו-2028. אך באוצר מדגישים כי הממשלה כלל לא אישרה את ההמלצות, וכי אלה צריכות לשמש לכל היותר כבסיס – לא התחייבות.
במערכת הביטחון דוחים את הגישה הזו. לדבריהם, הדוח אינו לוקח בחשבון את ההתפתחויות האחרונות: המערכה מול איראן, עלויות התקיפות נגד החות'ים בתימן, וההתמשכות הבלתי צפויה של הלחימה בעזה. לדבריהם, רק ההתמודדות עם האיומים מדרום וממזרח הביאה לצורך ברכש ואחזקה יקרים במיוחד.
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נתניהו מקבל לידיו את המלצות "ועדת נגל", בתחילת השנה
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
המספרים מאחורי הדרמה
עלות יום לחימה בעזה הגיעה ליותר מחצי מיליארד שקל. כל טיל יירוט – 10 מיליון שקל. פעולות היירוט מול תימן כבר עלו למדינה כמיליארד שקל. תקיפות מהאוויר בתימן דרשו שיגור עשרות מטוסים, תחמושת יקרה ותדלוק מורכב – שעלותו הכוללת בכל גיחה מוערכת בעשרות מיליונים.
ואם לשנת 2025 דורש צה"ל תוספת של 20 מיליארד שקל. לשנת 2026, הפער בין הדרישות של מערכת הביטחון לעמדת האוצר כבר עומד על 25 מיליארד שקל. מערכת הביטחון דורשת בפועל תקציב של 135 מיליארד – לא כולל חלק מתקציבי ההתחמשות – בעוד באוצר מדברים על תקרה של כ-110 מיליארד שקל בלבד. מדובר בפער גדול של 25 מיליארד שקל. במשרד האוצר מדגישים שהמשק מתקשה לעמוד בדרישות של צה"ל. הגירעון התקציבי כבר עלה ל-5.2%. הכנסות של משפחות חיילי המילואים ועסקיהם נפגעו, עשרות חברות ישראליות בחו"ל מתמודדות עם חרמות, והביטוח הלאומי שילם מענקים בקנה מידה עצום.
כעת, כשברקע הפסקת אש והחזרת רוב הכוחות, באוצר מקווים לנצל את ההקלה הביטחונית לצורך שינוי כיוון. גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי הפסקתה המוחלטת של המלחמה בעזה ונסיגת רוב הכוחות כבר בקרוב יאפשרו להוסיף מיליארדי שקלים לתקציב החינוך המקוצץ, למנוע קיצוצים מתוכננים בתקציבי הרווחה וסל הבריאות, ולאפשר השקעות בכבישים וברכבות שכבר נדחו. כמו כן, ייתכן שניתן יהיה לבטל החלטות שכבר התקבלו על הקפאת מדרגות מס ואף העלאות של מס הבריאות והביטוח הלאומי שכבר בוצעו. "כמו תמיד בשנת בחירות יהיה נוח לממשלה לא לקצץ תקציבים כי אם לתת הטבות לאזרחים ואפילו להוריד מסים", ציין גורם כלכלי בכיר.
תחזיות: הצמיחה תחזור
אם הפסקת האש תחזיק מעמד, באוצר מעריכים שתחול עלייה בצמיחה כבר ב-2026 – לפחות אחוז אחד מעבר לתחזיות הקודמות – מה שיאפשר צמצום משמעותי בגירעון, גם אם לא חזרה מלאה ליעדי העבר. לפי התחזית הנוכחית, הגירעון יעמוד השנה על 5.2%, לעומת יעד נומרטור של 2.8% ותחזית קודמת של בנק ישראל ל-4.2%.
גם יחס החוב-תוצר צפוי להתייצב: מ-60% ב-2022, דרך 67.9% ב-2024 ועד 72% השנה – אך באוצר מעריכים כי ב-2026 הוא יחזור לרדת ויעמוד סביב 70%. תרחיש כזה עשוי לאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית הבסיסית ל-3.75% עד יוני 2026 – לעומת 4.5% כיום.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.10.25
