שלושה חודשים לאחר שהתחייבה הממשלה על תוכניות שיקום ליישובי הצפון המפונים בלמעלה ממיליארד שקל, התקציבים שהבטיחה לרשויות לא הגיעו עד כה, ובמועצות האזוריות נקלעו למשבר כלכלי. זאת, בשל כספים שהוציאו על בסיס ההחלטות והיו חייבים לבצע, לצד פרויקטים משמעותיים שהיו אמורים לצאת לדרך ותקועים בלי שום ודאות לגבי המועד שבו הממשלה סופסוף תממש את התחייבויותיה. רק בעקבות פניית ynet ליו"ר ועדת הכספים ולשר הממונה על המינהלות, זאב אלקין, הצליחו לפתע גורמי הממשלה והכנסת להביא חלק מהתקציבים להצבעה בוועדה הכספים, ולפי מה שנמסר לנו, הם יעלו כבר בתחילת השבוע הבא.
סאגת התקציבים לשיקום ופיתוח הצפון, מרחב שסובל מזה שנים מחוסר השקעה ועניין ממשלתי-לאומי, החלה כבר לפני יותר משנה וחצי, כאשר התושבים המתינו להחלטות הממשלה שהתחייב ראש הממשלה נתניהו להעביר בפגישותיו עם ראשי הרשויות הצפוניות בקו העימות, ואלו נדחו שוב ושוב לנוכח סחבת פוליטית ובירוקרטית. אך מתברר כי גם לאחר שאושרו תוכניות השיקום, מימושן בפועל עוד רחוק – לממשלה יש זמן, והצפון ממשיך לגסוס.
ברשויות המפונות לשעבר בצפון, שרק כ-80% מתושביהן חזרו אליהן, ממתינים למימוש שלל החלטות ממשלה וההבטחות העתידיות שכלולות בתקציב שהעמידה בסך 12 מיליארד שקל לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות המרוחקים 9 קילומטרים מגבול לבנון. המשמעותיות שבהן: החלטת הממשלה למתן מענים דחופים ומהירים לשיקום וקליטת תושבים חדשים ביישובים הצמודים לגדר, החלטה לשיקום כלכלי ביישובי קו העימות, החלטת פיתוח מערכות החינוך והשלמת שלב ג' לשיקום מבני הציבור והקהילה, בתקציב בסך כ-400 מיליון שקל.
מאז יולי ממתינים ברשויות למימוש התחייבויות הממשלה למענים הדחופים ולשיקום הכלכלי שהצביעה עליהם הממשלה באותו חודש, תחת הכרזות מלאות רהב וחשיבות – אך אלו המתינו כאמור להשלמת ההליכים הפוליטיים והבירוקרטיים בהצבעה בוועדת הכספים. לדברי גורמים פוליטיים, מאחורי עיכוב הכספים עומד המאבק של יו"ר ועדת הכספים ח"כ מילביצקי בשר האוצר סמוטריץ' בנוגע למימון הסעות לתלמידי המועצות האזוריות בסך כחצי מיליארד שקל. מילביצקי הכחיש את הדברים וטען כי העיכוב נבע מהמתנה להבהרות משפטיות שנדרשו להעביר באגף התקציבים באוצר לגבי החלטות הממשלה שהמתינו על המדף. "בהמשך לשיחות שלי עם אגף תקציבים נסגרו הבעיות בין הוועדה למשרד האוצר, והפניה הזאת של 1.2 מיליארד שקל לצפון עולה לדיון ואישור ביום שני".
עם זאת, עדיין לא ידוע מתי יועברו גם התחייבויות הממשלה בסך מאות מיליוני שקלים ל-2025 למימוש תוכניות החינוך והשיקום של "שלב ג'" שעברו באוגוסט.
בצפון המומים לנוכח המאבקים הפוליטיים וההתנהלות האיטית של הממשלה במימוש התחייבויותיה, וכעת הם דורשים תוצאות. "זו יריקה בפרצוף מצידם של אלה שהבטיחו לתושבים שיעטפו אותם בחזרתם הביתה, ובמקום זה מקבלים פוליטיקות פנימיות" אמר בתסכול משה דוידוביץ, יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר. "הם יכולים לעצור תקציבים ולהילחם זה בזה, אבל בעת הזאת, עוטף עזה ולבנון הם טאבו ולא כלי משחק. זו פשוט יריקה בפרצוף של אזרחי השכפ"ץ של המדינה".
עם ההחלטות המאושרות שממתינות לביצוע נמנות העברת מעל למיליארד שקל לשלל מטרות, ובהן הקמת מתחמי קראוילות לקליטת תושבים חדשים, סבסוד עלויות פיתוח קרקעות, הקמת יחידות לוחמה טקטיות בקריית שמונה ושלומי ומימון שכרם של מנהלי הקהילות ורכזי צמיחה ביישובים הסמוכים לגבול – שאינם מקבלים את שכרם מאז ספטמבר.
ביישובי הצפון הוציאו כבר מיליוני שקלים לביצוע פרויקטים דחופים של שיקום מבנים ותשתיות, תוך הסתמכות על התחייבויות הממשלה, אך הכספים לא הגיעו אליהם עד כה והביקורת נגד הממשלה והשר הממונה על מינהלות הצפון והדרום הולכת ומתעצמת. "הממשלה הזאת פשוט לא מתפקדת", טוען ראש מועצת מטולה דוד אזולאי. "חוץ מהשרים וסרלאוף ואלי כהן ומעט עזרה מהשרה להגנת הסביבה, אין שום דבר. אני אמור לקבל כמעט 30 מיליון שקל לשיקום, ועוד לא קיבלתי אגורה.
לטענת אזולאי, שיקום הצפון הוא בשלב זה לא יותר מאשר ססמה ריקה מתוכן. "כדי שיהיה שיקום לצפון צריך לשבת עם כל הרשויות ועם תוכניות החומש המוכנות, לאשר אותן ולקבוע מועד של שנה קדימה שבו ייערך פיקוח ומעקב אחר ההתקדמות והיישום בפועל. במקום זאת, מעבירים בכל פעם פרוסות של כמה מאות מיליונים, ואלקין משאיר את הכסף אצלו כדי שכולנו נהיה תלויים בו. זו פוליטיקה קטנה ולא שיקום לצפון. הכספים שזורקים אלינו פה ושם הם לא שיקום".
בהחלטת הממשלה שהתקבלה לפני שלושה חודשים, היא התחייבה כאמור גם להקים יחידות טקטיות קרביות שיהוו כוח מגן ומאבטח בקריית שמונה ובשלומי, בתקציב של עשרות מיליוני שקלים. עד כה שקל לא עבר, ובישובים העירוניים שבגבול מקווים כי ביום שני, היישום של תוכנית זו יוכל סופסוף לצאת לדרך.
"עברתי בבתי המלון בעיר וסיפרתי לתושבים המודאגים כי הממשלה תקים כוח חמוש שייתן מענה ביטחוני, כך שלא נצטרך לחכות לצבא שיקפוץ", מספר ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן. "בפועל, חלק מהתושבים כבר חזרו, והמצב הביטחוני עדיין מעורער, כשחיזבאללה לא מוכן להתפרק מנשקו ומתוכניתו לכבוש את הגליל. התושבים רואים את דגלי חיזבאללה מעבר לגבול, אבל את הכח החמוש שהובטח להם הם לא רואים".
ביום שני, כאמור, צפוי לעבור בוועדת הכספים סכום של יותר ממיליארד שקל – כלומר רק חלק מהתקציבים שהתחייבה הממשלה להעמיד ליישובי הצפון לשנת התקציב 2025, שתגיע לסיומה בעוד מעט יותר מחודשיים. ברשויות חוששים כי כספים שלא ינוצלו בשנת התקציב יימחקו ויוחזרו לאוצר. "אנחנו עלולים לאבד חלק ניכר מאותן תוכניות שגובשו בעמל רב ובמשך חודשים רבים", מזהיר דוידוביץ'. "לא נסכים לכך בשום אופן".
