כלכלת ישראל ידעה כמעט תמיד להיחלץ ממשברים גדולים מחוזקת. כך היה אחרי הקורונה, אחרי משבר הסאב פריים, אחרי שתי האינתיפאדות, אחרי מלחמת ששת הימים ופחות אחרי מלחמת יום הכיפורים. האם המשק הישראלי יצליח להתאושש גם הפעם במהירות יחסית, אחרי שנפגע קשות משנתיים של גיוס מאות אלפי עובדים למילואים, מפינוי קרוב ל-150 אלף תושבים מבתיהם, מגידול שיא בגירעון בתקציב המדינה, מפגיעה קשה באזרחים בגין גזירות שהטילה הממשלה ומפגיעה ממושכת בענפי הנדל"ן, ההייטק והתיירות?
כתבות נוספות בפרויקט "הכלכלה שאחרי המלחמה"
אין כלל ספק שבימים אלה אמורה הייתה הממשלה לשבת על המדוכה, יום יום, שעה שעה, על גיבוש תוכנית כלכלית רחבה שבמרכזה אישוש המשק והובלתו לצמיחה ולשגשוג מחודשים, ממש כמו לפני מלחמת שבעה באוקטובר; אולם בינתיים לא רק שזה לא קורה, אלא כלל לא ברור אם ראש הממשלה בנימין נתניהו באמת מעוניין בגיבוש תקציב מדינה עד למועד האחרון המותר בחוק, 31 במרץ 2026, או שהכנסת תתפזר, הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות בראשית החופש הגדול ביולי.
לפרוח, לא לשרוד
דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי, מציע להתחיל לפעול מיד לסיוע למשק לתקופה של אחרי המלחמה בהיבט הכלכלי: "הדרך הנכונה להחזיר את המשק לצמיחה ביום שאחרי המלחמה היא באמצעות תקציב אחראי, יציב, כזה שמחזק את הכלכלה, משקיע בתשתיות ובהון האנושי ומאפשר לעסקים לפרוח במקום לשרוד. אנחנו צריכים לעבור ממצב של הוצאות ביטחוניות עצומות למתווה של התכנסות פיסקלית מדורגת ולכוון את התקציבים לצמיחה, האצת פרויקטים לתשתיות, תחבורה, דיור והשקעות בחדשנות.
לדברי אמיתי, יש לשחרר צווארי בקבוק הרגולטוריים וליצור סביבה עסקית שמאפשרת צמיחה. "הורדת ריבית מיידית על ידי בנק ישראל היא קריטית להתנעת הצמיחה", הוא מוסיף. "עלויות המימון חונקות עסקים. המשק צריך רוח גבית לא בלמים. אנחנו מרגישים כבר את תחילת ההתאוששות, כאשר הביקוש המקומי חוזר, שוק ההון משדר אופטימיות והאינפלציה מתמתנת. זה הזמן לנצל את המומנטום ולעבור ממצב של שרידות לצמיחה".
נשיא המגזר העסקי דובי אמיתיצילום: יח"צסיבה לאופטימיות - עם כוכבית
לדברי יו"ר קרן אלומה אורי יוגב, המשק הישראלי הפגין עמידות ואיתנות יוצאי דופן יחסית, אולם כעת המפתח להתאוששות נעוץ בהשקעה בתשתיות בתחומים כמו תחבורה, אנרגיה ירוקה ומחזור אשפה. "המגזר הפרטי יחזור להשקיע בחלק מתחומי תשתיות התקשורת, לרבות כבלים תת ימיים, סיבים, מגדלים וחוות שרתים, ולכך יסייע מאוד מהלך הידברות אזורי, בפרט עם ערב הסעודית", צופה יוגב. "הסיכון המרכזי הוא בניהול כלכלי מופקר של הממשלה ובחזרת המהפכה המשפטית, העלולים לפגוע בחזרה לצמיחה".
יו״ר קרן אלומה אורי יוגבצילום: יח"צרועי מינקוב, מנכ"ל חברת המידע העסקי CofaceBdi, מזהה באקלים הנוכחי נקודת מפנה עבור המשק הישראלי, עם סיום הלחימה". ממצאי סקר מנהלים שנערך על ידי החברה לפני כשבועיים מצביעים על מגמות מעודדות: 38% מהמנהלים מעריכים שהיחסים הכלכליים של ישראל עם העולם יחזרו לקדמותם במהירות, ו-44% מהחברות כבר פועלות לאיתור שווקים חדשים.
אמון המשקיעים
לדברי ראשי פירמת הבנקאות להשקעות מור-לנגרמן, בבעלותם של אורי מור ואתי לנגרמן, "תקופת אחרי המלחמה צפויה לסמן את חזרתה של ישראל למסלול של צמיחה מחודשת, התחדשות אמון המשקיעים והרחבת הפעילות הכלכלית בכלל הענפים".
במור-לנגרמן מעריכים כי שוק ההון הישראלי ימשיך במגמת ההתאוששות שכבר החלה, וכי נראה עלייה בביקוש להשקעות - הן במניות והן באג"ח. יצוין כי השנה נרשם כבר מספר שיא של הנפקות חדשות בבורסה בתל אביב מאז 2021, אך בשונה מגל ההנפקות הקודם שהתמקד בטכנולוגיה, הגל הנוכחי צפוי להתבסס על חברות רווחיות ויציבות מתחומי הקמעונאות, המזון, המסחר והנדל"ן. "ירידה הדרגתית בריבית, לצד שיפור באמון הציבור ובמוסדות הפיננסיים, צפויים להביא להתעוררות בשוק הנדל"ן ולהתחדשות הביקושים, בעיקר באזורי הביקוש בפריפריה. כמו לאחר כל תקופה של משבר, גם כעת האופטימיות תוביל להתחדשות עסקית, לצמיחה ולחיזוק הכלכלה הריאלית”, אמרו השניים.
להתניע מחדש
אחת ההתפתחויות העיקריות שכל בכירי המשק רואים בה מנוף לחילוץ מהיר של המשק הישראלי ממשבר המלחמה היא הצורך בהתייצבות בנק ישראל לסייע לממשלה ולראשי המשק להביא את המשק לשגשוג קרוב, בהפחתות ריבית מהירות. דניאל לבנטל, יו"ר חברת ר.ג.א, אומר כי "לכולם ברור כבר שהריבית הגיעה לשיאה, והכיוון כעת הוא כלפי מטה. לא ברור עדיין באיזה קצב ובאילו מדרגות זה יקרה, אבל ברור שהמגמה בטווח הקצר והבינוני תהיה של ירידה הדרגתית".
לדבריו, הורדת הריבית צפויה להיות אחד הגורמים המרכזיים להתנעה מחודשת של הכלכלה הישראלית לאחר המלחמה. היא תביא להוזלת החוב ולשיפור ניכר בתנאי המימון - עבור עסקים, יזמים ורשויות מקומיות כאחד – מה שיתורגם להאצת השקעות, התחדשות פעילות עסקית ולחיזוק השווקים הפיננסיים.
דניאל לבנטלצילום: מושיק ברין"כאשר הכסף חוזר להיות זול יותר, ההון מתחיל לנוע, הפרויקטים חוזרים לזוז והמשק נושם מחדש", מסביר לבנטל ומעריך כי הצירוף של מדיניות מוניטרית מרחיבה יחד עם התייצבות ביטחונית באזור יוביל להתעוררות משמעותית גם בשוק הנדל"ן.
מדיניות זהירה
לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר, שותפה מנהלת ב"שטרק את שטרק רואי חשבון", מדיניות המסים לעידוד הצמיחה והתאוששות המשק צריכה להיות זהירה. "אנו בהחלט רואים אינדיקטורים חיוביים של יציבות כלכלית, לצד העובדה שאנו בעיצומו של תהליך סיום המלחמה ויש הוצאות רחבות היקף בהקשר זה, ואין עדיין תקציב מדינה. לכן, יש לתת הטבות מס לתמרוץ הצמיחה".
רו"ח איריס שטרקצילום: שלומי יוסףשטרק מציינת כמה דוגמאות: "ביטול הקפאת מדרגות המס וביטול הקפאת נקודות הזיכוי כדי לעודד את האדם העובד, להפחית את שיעור המע"מ בחזרה ל-17%, להשאיר את מס היסף שעלה מ-3% ל-5% המיועד לבעלי הכנסות גבוהות, להפחית חזרה את מס הבריאות וביטוח לאומי למה שהיה לפני ינואר 25".
בנוסף, מציעה שטרק להשית חובת דיווח מלאה לכולם על הכנסות משכר דירה גם לבעלי פטור ממס, ולהקטין נטל בירוקרטי על בעלי עסקים קטנים ברוח הרפורמה לעסקים זעירים המכוונת להגדלת התקרה של עוסק פטור ועסק זעיר ל-300 אלף שקל".
עם זאת, גורסת שטרק, בשלב זה אין לנקוט צעדים מרחיקי לכת כמו הורדת מיסים גורפת. "עד שנסיים את המלחמה ונעריך את השלכותיה ועד שיגובש תקציב המדינה, צריך לשאוף להקטנת נטל החוב והקטנת הריבית לפני שניתן יהיה להרחיב את הקלות המס", היא אומרת, "וזאת למול שיעורי גביית המס השנתית העודפת, שאמנם עלתה השנה מעבר לצפוי, אך תצטרך להיבחן אל מול סך יעדי התקציב".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.25
