שנתיים וחצי אחרי שהעבודות להקמת מתחם טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן הופסקו בעקבות העימותים האלימים עם תושבים דרוזים מהאזור המתנגדים להקמתן, מתחדש המתח סביב אחד ממיזמי האנרגיה הלאומיים הגדולים בישראל. עם תום המלחמה והתייצבות המצב הביטחוני בצפון החלו בחברת האנרגיה אנרגי'קס בעבודות להקמת אחד ממתחמי טורבינות הרוח לייצור חשמל, מזרחית לברכת רם וסמוך לגבול הסורי, אך נתקלו שוב במחאות אלימות, הפעם מצד כמה עשרות תושבים מהכפרים הסמוכים המתנגדים להקמתן. ניסיון נוסף של עלייה לקרקע נעשה בשבוע שעבר, וגם הוא נתקל בהתנגדות ואיומים דומים. בניגוד להיערכות המשטרה שהעמידה מאות שוטרים לאבטחת העבודות ביוני 2023, כעת היא מסרבת לשתף פעולה ודורשת הנחיות ברורות מהממשלה – אולם זו אינה ממהרת להתערב שוב בעימות המורכב.
במכתב חריף ששלחה חברת אנרג’יקס בסוף השבוע לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מאשימה החברה את הממשלה ואת המשטרה ב"אוזלת יד משוועת" ובכישלון להגן על עובדיה. "הגיעו מים עד נפש", כתבו, "המשטרה לא עושה דבר מלבד ללחוץ על הפועלים להתפנות. זה מצב בלתי נסבל במדינת ישראל".
במכתב שהגיע לידי ynet מתארת החברה כיצד ב-2 ביולי וב-28 באוקטובר השנה, זמן קצר לאחר שניסתה לשוב לשטח ולהקים את המתחם המרוחק יותר מהכפרים הדרוזיים, הותקפו פועליה. לדבריה, עשרות צעירים דרוזים — "לבושים בבגדים מסורתיים" — הקיפו את הכלים ההנדסיים, איימו על הפועלים ואף איימו ברצח. "הקבלנים נמלטו מהמקום מחשש לחייהם", נכתב. בחברה מאשימים כי פנו למשטרה בבקשה להרחקת המפגינים, והשוטרים שהגיעו למקום "לא עשו דבר מלבד ללחוץ על הפועלים להתפנות", בעוד התוקפים נותרו בשטח.
סיכוי נמוך להקמת כל הטורבינות
פרויקט טורבינות הרוח של אנרג’יקס, המכונה תת"ל 47 – פרויקט אר"ן, הוכרז כבר ב-2010 כתשתית לאומית ומחזיק בכל האישורים הנדרשים. מדובר במיזם בהיקף של כמיליארד שקל, שנועד לספק באמצעות 21 טורבינות רוח (המתנשאות לגובה כ-220 מטר) חשמל ירוק לכ-50 אלף משקי בית במשך שני עשורים. המיזם השנוי במחלוקת זוכה להתנגדות רבה מצד תושבים בגולן וארגוני הגנת הסביבה. המתנגדים טוענים כי הוא יביא לפגיעה קשה בעופות הנודדים, בטבע ובבריאות. לאחר שנים של עתירות ודיונים בבית המשפט נדחו עתירות המתנגדים, ובהן עתירות מצד תושבים שטענו כי השטחים שייכים להם, והממשלה נתנה לאנרג'יקס אור ירוק להתחלת העבודות.
ל-ynet נודע כי מתוך 21 הטורבינות המתוכננות, החברה מנסה להקים כעת שלוש טורבינות מרוחקות מכל יישוב אזרחי, סמוך לגבול סוריה. החברה הודיעה לאחרונה למשקיעיה כי הסיכויים להקים את כל הטורבינות במיזם הם נמוכים, וכי היא תנסה להקים 11 טורבינות במתחמים מרוחקים.
מאז 2020 סירבה המשטרה לאשר את העבודות באתר – וזאת אף שעברו את כל המשוכות המשפטיות והתכנוניות – בשל החשש מתגובת הדרוזים המתנגדים להן, וחוסר המוכנות המבצעית להגנה על שלום הציבור והבטחת המשילות. ביולי 2023 הורה השר בן גביר לממש את המשילות ולאבטח את העבודות. במשטרת ישראל חזו כי תהיה התנגדות, אולם לא ציפו כי אל המחאות בגולן יצטרפו גם בני העדה מכפרי הגליל – שהבעירו צמיגים וחסמו כבישים בצפון. לאחר יומיים של מחאות סוערות ואלימות החליט ראש הממשלה נתניהו להורות על דחיית המשך העבודות בלי לציין באופן ברור, עד מתי. אך שבועות לאחר מכן, ביום שמחת תורה, פרצה מלחמת חרבות ברזל, והעבודות לא חודשו מאז.
הדרוזים טענו אז כי נתניהו התחייב בפניהם לבטל את הפרויקט, אך לטענת אנרג’יקס, ראש הממשלה ביקש מהם "להפסיק לזמן קצר את העבודות", עד לאחר החגים, אך בהמשך "לא התקבלה כל תגובה או מענה ממשרד ראש הממשלה".
גם כל פניותינו ללשכת ראש הממשלה נדחו במשך למעלה משתי יממות, ובלשכתו סרבו להתייחס לדברים. באנרג'יקס חוששים כי למעשה "נתניהו נכנע ללחץ הדרוזים ומנסה לקבור את הפרויקט", אף שמדובר במיזם שאושר בהחלטת ממשלה, והושקעו בו כבר למעלה מ-500 מיליון שקל, ושביטולו עלול להביא את המדינה לשלם מאות מיליוני שקלים כפיצוי. "לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תשלים עם התנהגות אלימה ובלתי חוקית של קומץ דרוזים עבריינים המטילים אימה ברמת הגולן ומונעים הקמה של פרויקט תשתית לאומי”, נכתב במכתב נוסף שנשלח לראש הממשלה נתניהו. גם הוא כאמור לא זכה להתייחסות. לטענת החברה הם אף הגיעו להסכמות עם נכבדי הדרוזים ובראשם השייח מאופק טאריף, אך אלו לא מקובלות על כל בני העדה.
במשטרת ישראל חוששים גם הם מהתמודדות מול תפוח האדמה הלוהט. "לאור האתגרים הרבים והמורכבים שעימם מתמודדת המשטרה בימים אלה, המענה לא מונח רק לפתחה של המשטרה ודורש מעורבותם של גופי ממשל שונים לצורך טיפול ומענה לחסמים רלוונטיים", טוענים במשטרה, ודורשים מחברת אנרג'יקס לפעול בשטח רק לאחר תיאום מול משרד רה"מ והמשרד לביטחון לאומי.
במכתב נוסף שנשלח בסוף השבוע לשר בן גביר תבעו ממנו אנשי החברה לשלוח כוחות שיטור להגנת העבודות. בסביבת בן גביר טוענים כי השר לא קיבל לידיו את פניות החברה עד כה, אך הבהירו כי התקפלות נתניהו כבר ביולי 23 התקבלה שלא על דעתו. בן גביר אף הורה על קיום דיון דחוף בנושא בשבוע הבא, בהשתתפות בכירי המשטרה והחברה, כדי להבטיח את קיום העבודות בשטח, אך לא בטוח שיוכל לעשות זאת ללא אישורו של נתניהו.
"אנחנו עדיין בדיונים משפטיים ומצפים שהחברה תמתין עד להחלטת בית המשפט ולא תתחיל בעבודות", טוען אחד ממנהיגי המאבק, השייח ראמז רבאח מהכפר בוקעתא. "אנחנו לא מוכנים שהטורבינות האלו יסתובבו כאן כי זה מפריע לטבע, לבריאות ולנוף שלנו. אפילו נשיא ארה"ב טראמפ אמר שהן מכוערות ופוגעות בטבע".
באנרגי'קס אומרים מנגד כי אין כל הליך משפטי המתנהל באדמות שבהן מבקשים לעבוד כעת, ומבהירים כי הם נחושים לחזור לשטח כבר בשבוע הקרוב, "ואף ביתר שאת", ומצפים שהממשלה תעמוד מאחוריהם. "מדובר בפרויקט לאומי מהמעלה הראשונה", סיכם אחד הבכירים במכתב, "שנועד לטובת כל אזרחי ישראל – לא ייתכן שקומץ מתפרעים ישתיק את הריבונות הישראלית בצפון הגולן".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פורסם לראשונה: 00:00, 09.11.25
