בעיכוב של ארבעה חודשים תדון היום הממשלה בכל סעיפי תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026, כאשר בשל האיחור הרב בהכנתו - בעיקר בשל אי-הדחיפות שבה נהג ראש הממשלה בנימין נתניהו - תתחיל שנת התקציב בפעם הרביעית ברציפות בחודש ינואר בתקציב המשכי.
המשמעות של העיכוב המשמעותי היא שבכל חודש יוכלו משרדי הממשלה להוציא רק 1 חלקי 12 מתקציב המדינה משנת 2025, שאינו אקטואלי כיום. על פי תוכנית משרד האוצר יובא התקציב, לאחר אישורו כנראה רק מחר בצהריים בממשלה, לאישור הכנסת באמצע חודש ינואר ולאישור הסופי, לאחר הכנת 35 ספרי התקציב, בקריאה שלישית בכנסת רק לקראת סוף מרץ 2026.
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת ממשלה
(צילום: איתי בית-און/ לע״מ)
השפעת תקציב הביטחון
תקציב המדינה יגיע לכ-622 מיליארד שקל. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קבע יעד גירעון של 3.6%, שעקב הגידול הרב בתקציב הביטחון כנראה לא ניתן יהיה לעמוד בו. הצמיחה תגיע במקרה הטוב לשיעור של 5%-4%. ההכנסות הצפויות של הממשלה, בעיקר ממסים, יסתכמו בכ-557 מיליארד שקל.
בניגוד גמור להכרזות ראש הממשלה ושר האוצר כי הם לא בעד העלאות מסים, תקציב שנת 2026 יהיה משופע במסים חדשים וכאלה שהונחתו על הציבור בשל המלחמה אך לא יבוטלו גם בשנת 2026. כך למשל, יימשכו הקפאות מדרגות מס ההכנסה ושווי נקודות הזיכוי, וגם דמי הביטוח הלאומי יתייקרו. המשמעות של כל הגזרות הללו היא, בחישוב גס ממוצע למשק בית, אובדן של כ-1,000 שקל בחודש, שהם כ-12 אלף שקל בשנה.
במשרד האוצר הכינו חוק הסדרים, מצומצם יחסית בהיקפו הפעם מפאת קוצר הזמן, אולם למרות זאת הוא כולל לא פחות מ-38 רפורמות ושינויים מבניים ועוד שבעה פרקים של שינויי מסים מתוכננים לראשית שנת 2026.
בישיבת הממשלה המיוחדת לאישור התקציב וחוק ההסדרים שתתחיל היום, אך תסתיים כנראה רק ביום שישי לפני כניסת השבת, עדיין צפויים קשיים לאשר חלק מהצעדים שמתכנן האוצר. חלק מהרפורמות כבר הוגשו בעבר לממשלה ולכנסת, אך לא אושרו בסופו של היום המכריע. בשנת בחירות נראה שיהיה קשה להעביר בממשלה ובוודאי בכנסת חלק מהגזרות.
ומאחר שאנו בשנת בחירות, הנה כמה הטבות שהציבור ישמח לקבל בשנת 2026, אך חלקן מותנה באישור הגזרות. אחת מהן היא ריווח מדרגות מס ההכנסה למשתכרים 16 עד 25 אלף שקל ברוטו, שיגדיל את שכר העובדים ממעמד הביניים בעיקר בכמה מאות שקלים נטו בחודש, תלוי כמובן אם השכיר מגיע ל-19 או ל-25 אלף שקל ברוטו לחודש. המימון צפוי לבוא מהטלת מס הרכוש החדש על הקרקעות, חרף התנגדותם העיקשת של הקבלנים.
בנוסף, ישנה גם ההצעה הפופוליסטית של שר האוצר להעלות את סכום הפטור ממע"מ על קנייה באתרים בחו"ל מ-75 ל-150 דולר לחבילה. ביטול הפטור ממע"מ על שירותי תיירות אמור לממן אותה, אם יעבור חרף התנגדות שר התיירות חיים כץ וראשי הענף.
הסוגיות שיוכרעו בדיון
ואלה הצעדים והרפורמות העיקריים שיתבקשו חברי הממשלה לאשר היום:
העלאת מס רכוש: הצעד נועד לממן את הפחתת מס ההכנסה למעמד הביניים ועלול להיתקל בקשיים בממשלה. הטלת מס רכוש של 1.5% על קרקע פנויה שאינה חקלאית תגרום להתייקרות הדירות וספק רב אם הגזרה תאושר.
מעבר להתנגדות עזה של קבלנים וכלכלנים להחזיר את המס שבוטל לפני 25 שנים, קשה להאמין שיימצא רוב לגזרה מסוג זה בשנת בחירות.
הטלת מס יסף חדש: ההצעה להטיל מס יסף בשיעור של 2% על משקיעי נדל"ן שמוכרים דירות שאינן למגורים מעבר למס השבח הרגיל כבר הועלתה בעבר, ויו"ר ועדת הכספים דאז ח"כ משה גפני בלם אותה. צפויה התנגדות בממשלה למס החדש.
הפחתת מס ההכנסה: משרד האוצר יוזם ריווח של מדרגות מס ההכנסה, החל ממדרגת המס השלישית. העובדים בשכר של 16 עד 19 אלף שקל ישלמו פחות מסים. המס למשתכרים בשנה למעלה מ-16 אלף שקל, שהם כ-194 אלף שקל בשנה, יופחת במדרגה הזאת מ-31% ל-20%, הפחתה משמעותית למשתכרים במעמד הביניים. האוצר מציע שעובד שמשתכר בין 10,061 ל-19 אלף שקל ישלם שיעור אחיד של 20% מס הכנסה, במקום 31% כבר מ-16 אלף שקל. עוד הנחת מס צפויה במדרגה הבאה. כיום משלמים 35% מהכנסה של 22,441 שקל, אולם בשנת 2026 ישלמו את השיעור הגבוה של 35% רק מי שישתכרו 25,101 שקל. הערכה: הורדת מס הכנסה תאושר בממשלה לקראת שנת הבחירות.
מאבק בהון השחור: תוטל הגבלה על ניכיון שיקים. חוק צמצום המזומן לעסקאות עד 6,000 שקל יחול גם על שיק במזומן כולל על ידי הצ'יינג'ים. כמו כן תיאסר החזקת מזומן בסכום של מעל 200 אלף שקל. בשנתיים האחרונות ההצעות הללו כבר נפלו בוועדת הכספים בשל התנגדות הח"כים החרדים. הפעם השרים החרדים לא חברים בממשלה והחוק יאושר כנראה.
חובת דיווח על כל דירה מושכרת: כדי להתגבר על מעלימי המס בתחום תשלומי שכר הדירה מציע האוצר לחייב גם את מי שמשכיר דירה מתחת לסכום המחייב תשלום מס (5,654 שקל ומעלה לחודש) לדווח לרשויות המס כי הוא משכיר דירה. מאגר הדירות להשכרה ישמש את רשות המסים למעקב, ולדעת ראשיה יביא לגביית עוד 130 מיליון שקל משכר דירה בשנה. ספק אם השרים יאשרו את הצעד.
הקלות באגרות הרכב: האוצר מציע לבטל את הטסט לרכב חדש במקום עד שלוש שנים מעלייתו על הכביש לארבע שנים. מהשנה החמישית יהיה צורך לבצע טסט רק בשנה השביעית והתשיעית. מהשנה העשירית יבוצע שוב טסט כל שנה, בשל התיישנות הרכב. גם המבחן הפנימי בעת לימודי הנהיגה יבוטל וכך ייחסכו לתלמיד הנהיגה עד 250 שקל. הארגונים הנאבקים בתאונות הדרכים התנגדו, אולם הממשלה כנראה תאשר הטבות כאלה בשנת בחירות.
גזרה בתחום התיירות: התנגדות צפויה להצעה לבטל את הפטור ממע"מ לתיירים. בתקופה שבה התיירות מעטה במיוחד, מאז תחילת המלחמה, הטלת מס חדש על התיירים עלולה לפגוע עוד בתיירות הנכנסת.
מס שיעלה את מחירי הטיסות: האוצר מציע להטיל מס על מטוסים בגין זיהום אוויר. המס הזה צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-2 מיליארד שקל בשנה בממוצע. הסיבה היא שהמטוסים גורמים בעולם לזיהום אוויר בפליטת פחמן דו-חמצני, מה שגורם להגברת ההתחממות בעולם. המס החדש יהיה בטווח בין 1,200 שקל לטיסות קצרות במטוסים קלים ועד לקרוב למאה אלף שקל למטוסים גדולים בטיסות ארוכות. המס החדש ייקר את הטיסות ויעלה את יוקר המחיה. ההערכה: יהיה מאבק סביב הטלת המס החדש.
גזרות בתחום הביטחון: האוצר מציע לצמצם את חודשי ההסתגלות בחופשת השחרור של משרתי הקבע בצה"ל, במשטרה, בשב"כ, במוסד ובשב"ס. החופשה תקוצר בהדרגה עד לביטולה המוחלט בעוד חמש שנים, ב-2030. עוד מציע האוצר לבטל את תוספת השכר שמקבלים כוחות הביטחון בשווי גילום המס על השימוש ברכב פרטי צמוד בליסינג כבר מינואר 2026. גם הטבות הנופש שלהן זכאים אנשי כוחות הביטחון יבוטלו מ-1 בינואר הקרוב, חוץ מאשר למערך הלוחמים בצה"ל ובזרועות הביטחון. יהיו ודאי ויכוחים סביב שולחן הממשלה בקשר לגזרות הללו בתקופת מלחמה.
מס על סיגריות אלקטרוניות: יוטל מס קצוב של שקל אחד למיליליטר נוזל אידוי בסיגריות האלקטרוניות וכמו כן יוטל מס קצוב על מכשיר אידוי שהוא סיגריה אלקטרונית בסכום של 30 שקל. הממשלה תאשר.
הקמת נמלים חדשים: ההצעה היא להקים בחדרה ובאשקלון שני נמלים מסחריים חדשים על בסיס תשתיות ושטחים קיימים של חברת החשמל. הנמלים יופעלו לאחר מכרזים של חברת נמלי ישראל על ידי המגזר הפרטי.
פטור ממס לעולים חדשים: הכוונה היא לפטור את העולים ממס בשנים הראשונות לשהייתם בישראל ולא רק על הכנסות מחו"ל, מצב שכבר קיים. הטענה היא שהפטור ישרת בעיקר בעלי הכנסות גבוהות ובוודאי לא עולים שלא יוכלו לעבוד תחילה בארץ.
