האנשים שבונים את הבתים שבהם אנחנו חיים, את הכבישים ואת הבניינים שבהם אנו עובדים הם לא פעם שקופים. היחס של הרשויות אליהם כפי שמשתקף מהנתונים מוכיח את הנקודה הזו פעם אחר פעם.
מתחילת השנה נפגעו בתאונות עבודה 689 בני אדם. 75 מהם נהרגו ו-112 נפצעו באורח אנוש או קשה. כמעט מחצית מתאונות העבודה אירעו באתרי בנייה, ומספר ההרוגים כבר עבר את זה של כל שנת 2024 - כך עולה מנתוני עמותת "קו לעובד". אך למרות זאת, תקנים של מפקחים נותרו לא מאוישים, דיונים בנושא מתכנסים בממשלה רק אחרי תקריות קטלניות, והקמת הרשות הלאומית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית שעליה הוחלט עקרונית נתקעה. משרד העבודה אמנם עוסק כיום בסוגיה מתוקף סמכותו, אבל רשות נפרדת הייתה יכולה להיות מכפיל כוח, כמו למשל במקרה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "אפשר לעשות יותר, והמדינה צריכה לעשות יותר", מדגישה עו"ד דיאנה בארון, מנהלת מדיניות ציבורית ומחקר ב"קו לעובד".
בעמותת "קו לעובד", יחד עם ארגונים נוספים, עוסקים בסוגיית תאונות העבודה מסביב לשעון וקוראים כבר במשך שנים להקים רשות לאומית שתעסוק בכך, ותהיה בעלת סמכויות אכיפה ומאגר נתונים מתאים. בשנה שעברה זה כבר כמעט קרה, ומשרדי האוצר והעבודה הכינו טיוטה של הצעת מחליטים לטובת הקמתה, אך לבסוף זה שוב נתקע. "בחודשים האחרונים לא היה שר עבודה (בגלל התפטרות שרי ש"ס ביולי - ר"ק) ובמשרד האוצר אמרו שאין מי שידחוף את זה", שיתפה עו"ד בארון. "זה אומר שגם עכשיו זה לא יהיה. השר שמונה עכשיו (יריב לוין, בחודש שעבר - ר"ק) מחזיק בעוד כמה תיקים, אז אנחנו לא יודעים כמה הוא ידחוף את הנושא הזה לחוק ההסדרים של 2026".
לא מקצים משאבים
עו"ד בארון מדגישה כי כדי למגר את התופעה, על המדינה לפעול בכמה אפיקים. "קודם כל צריך לגבש תוכנית שפועלת למניעת תאונות עבודה, לשיפור הטיפול בנפגעי התאונות ולהגברת הפיקוח והאכיפה כדי לוודא שיש מספיק הרתעה", מסבירה בארון. לדבריה, "המצב בנושא גרוע. אנשים נאחזים בירידה קטנה שהייתה במהלך המלחמה, אבל היא נבעה מהשבתה בענף הבנייה. עכשיו רואים כבר שוב עלייה חזרה למספרים שקדמו למלחמה. פשוט שום דבר לא השתנה".
ובינתיים המדינה, כך נראה, לא ממהרת להקצות משאבים נוספים לאכיפה. "יש כ-70 תקנים למפקחים, מתוכם רק כ-50 מאוישים", אומרת עו"ד בארון. "זה אומר רק 50 מפקחים על כל הארץ. על כל הרשויות המקומיות, אתרי הבנייה וכל הענפים". ולאור המחסור, ביקורי המפקחים מגיעים במרבית המקרים רק אחרי שהתרחשה תקרית טרגית. "המפקחים באים, סוגרים את אתרי הבנייה ועושים חקירות אחרי תאונות עבודה. אבל אחרי התאונה כבר נגרם הנזק - וחשוב למנוע את הנזק הזה לפני", אומרת. "צריך יותר פיקוח ואכיפה שוטפים ויזומים. אפשר גם לשתף את המפקחים של הרשויות המקומיות בתהליך כדי להגדיל את מספר המפקחים בשטח".
באשר לדיונים בממשלה בנושא, מי שלרוב דוחף את עצם קיומם הם דווקא ארגונים ועמותות כמו "קו לעובד". "אנחנו כל הזמן שולחים מכתבים, מתריעים ועובדים ביחד עם חברי כנסת כדי להשאיר את הפוקוס על הנושא הזה", אומרת עו"ד בארון. "בשבוע שעבר היה דיון בוועדת העבודה והרווחה בדיוק על זה, ישיבת מעקב לדיון שהיה במאי. למרבה הצער הישיבות האלה נקבעות אחרי תאונות קטלניות. בשבוע שעבר נהרגו שני עובדים אז הישיבה מתכנסת.
"אי-אפשר לחכות שעובדים ייהרגו כדי להתכנס לישיבות האלה", הדגישה. "יש משרדים שאמורים לעסוק בזה, החלטות ממשלה שצריכות לעבור ותקנות שצריך לגבש. המון דברים רגולטוריים נתקעים שנים".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.12.25
