על רקע המחסור החמור בכ-5,000 נהגים בתחבורה הציבורית, הכשרות של אלפי נהגים פוטנציאליים מעוכבות ומבוטלות בשל קיפאון במתן אישורים רפואיים, שנמשך כבר חודשים ארוכים.
הוצאת האישורים הרפואיים היא חלק בלתי נפרד מהליך הנפקת רישיון נהיגה לרכב ציבורי, בו נדרש הנהג לעבור בדיקות רפואיות מקיפות, שנועדו להבטיח כי מי שעולה על ההגה ניחן ביציבות נפשית ופיזית ללא רבב, כך שיוכל להוביל הסעות המונים בבטחה.
האישור הרפואי היה נתון עד לאחרונה בידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), המופעל ומפוקח בידי משרד הבריאות, אלא שבמשך שנים סובל המרב"ד מביקורת קשה על תורים בלתי נגמרים עם המתנה של חודשים ואף שנים, שיטות עבודה מיושנות ובירוקרטיה מסורבלת. המצב הזה יצר צוואר בקבוק עצום בבקשות של עובדים פוטנציאליים המבקשים לעבוד כנהגי אוטובוס, מה שמנע מהם להתחיל לעבוד בתחום או בכלל לגשת להכשרה המקצועית.
כתוצאה מכך משרדי התחבורה והבריאות הגיעו להסכמה כי הגורם המוסמך לקביעת כשירות לנהיגה הוא משרד התחבורה, שיפעיל ספק במיקור חוץ ויעסוק בבחינת האישורים הרפואיים של נהגי רכב ציבורי ורכב כבד. לפי גורמים במשרד הבריאות "המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב״ד) מצוי תחת עומס בלתי סביר. מי שמחליט למי לתת רישיון ובאיזה תנאים זו רשות הרישוי ומשרד התחבורה. משרד הרישוי לא מצליח לעמוד בדרישות החשב הכללי במכרז לספק שייתן את המענה במקום המרב"ד ויותר נוח שהביקורת תהיה על משרד הבריאות ולא עליהם".
במשרד התחבורה מסבירים כי לפני שלושה שבועות אישרה הממשלה את הצעת שרת התחבורה להקים צוות בין-משרדי בראשות החשב הכללי במשרד האוצר או מי מטעמו, לצורך קביעת מתווה לאישור כשירות רפואית לנהיגה כאשר במקרה של מחלוקת יובא הנושא להכרעת הממשלה. "אנו פועלים לכך שהצוות יגיש את המלצותיו בהקדם", נמסר.
בזמן שהסוגיה רחוקה מלבוא על פתרונה, המחסור באלפי נהגים בתחבורה הציבורית, משפיע ישירות על איכות השירות, התדירויות והעמידה בזמנים. במכתב שנשלח לאחרונה לשר הבריאות בשם מפעילות התחבורה הציבורית החברות בפורום חברות התח"צ התחרותיות בישראל, טענו כי מדובר בסוגיה מקוממת וחסרת התקדים הגורמת באופן ישיר לנזקים עצומים לענף.
בפניה, עליה חתומות בין היתר חברות דן בדרום, מטרופולין, דרך אגד, סופרבוס, קווים ועוד, נכתב כי ״מזה שנים רבות, מסיבות שאינן ברורות - הליך עריכת הבדיקות וקבלת האישורים במרב"ד לנהגי רכב ציבורי אורך באופן עקבי פרקי זמן בלתי סבירים בעליל (למעלה משמונה חודשים). הימשכות ההליכים במרב"ד ויצירת ׳צוואר הבקבוק׳ בשל תפקודו הלקוי, הובילו לאורך השנים לנשירה המונית של מועמדים אשר ביקשו להוציא רישיון נהיגה לרכב ציבורי מן התהליך".
כך, בעוד שבמשרד התחבורה בוחנים את האפשרות לייבא נהגים זרים מחו"ל לתחבורה הציבורית, יש בישראל אלפי מועמדים פוטנציאליים שפשוט לא יכולים לעבור הכשרה ולהיכנס למקצוע. אעראר אנור, אב לשבעה ילדים בן 38 מירושלים, מספר כי הוא ממתין למעלה משנה לאישור הרפואי הנדרש כדי להמשיך להכשרה. "ביצעתי בדיקת ראייה, בדיקה על ידי רופא המשפחה שלי ועד עכשיו אין תשובה", תיאר אנור. "אני מתקשר כל כמה זמן ואומרים לי שזה עדיין בטיפול. הבנתי שחסרים אלפי נהגים, אז איך יכול להיות שמונעים מאיתנו להתקדם ולהמשיך הכשרה של נהג אוטובוס? היום אני עובד במפעל בבית שמש, זו עבודה שאני בקושי מרוויח בה 7,000 שקל, זה לא מספיק לכלום. רציתי לעבור להיות נהג אוטובוס, לרכוש מקצוע שאעבוד בו לאורך זמן, לפרנס את המשפחה שלי - אבל הכל תקוע. החברות אפילו מציעות לממן את ההכשרה, אבל בלי הבדיקה הרפואית אין שום אפשרות להמשיך לקורס", הוא מספר ופונה לשרת התחבורה רגב. "יש פה אזרחי המדינה שיכולים ורוצים לעבוד פה כנהגים, זו הזכות שלנו לבחור במה לעבוד - אז טפלו בזה ותנו לנו להתקדם".
ישראל גנון, יו"ר ארגון הנהגים, מבית ההסתדרות הלאומית, אמר כי למצב הזה יהיו השלכות מרחיקות לכת על התחבורה הציבורית. "אם לא נגדיל את מספר הנהגים בצורה דרמטית, המשמעות היא כאוס יותר גדול ממה שיש עכשיו", קבע גנון. "זה חוסר שאנחנו נרגיש אותו היטב ב-2026: יותר איחורים, יותר אוטובוסים שלא מגיעים ובכלל לא יוכלו לדבר על שיפור השירות. הוויכוח הזה בין משרד התחבורה והמרב"ד מוביל למצב שערורייתי, שבו אף אחד מהמשרדים לא מטפל בבעיה. כל משרד רוצה להתנער ממנה, ובינתיים קורסים של מכללות תחבורה לא נפתחו מאז חג סוכות".
לדברי גנון, הפתרון הוא לאפשר את קיום הבדיקות הרפואיות דרך הרפואה הקהילתית. ״בקופות החולים יכולים לקבוע תור מהיום למחר או לשבוע קדימה", אמר. "הרי להוציא אישור לנשק כבר ניתן באישור רופא משפחה".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "עמדתנו ברורה: העיכוב שנוצר בהכשרות הנהגים הוא תוצאה ישירה של החלטת משרד הבריאות להפסיק את בדיקות הנהגים, החלטה חד-צדדית, בלתי מוסברת, שפוגעת באופן מובהק במערך התחבורה הציבורית. בעתירות מינהליות שהוגשו כנגד משרד הבריאות והמרב"ד קבע בית המשפט כי עליהם להמשיך ולספק שירות לעותרים".
