ב-2025 נשחק מעמדו של הצרכן הישראלי, ולא רק בגלל יוקר המחיה. על רקע המצב הכללי בשנה שהייתה ברובה שנת מלחמה, הצרכן חסר סבלנות מכדי להשוות מחירים ולעמוד על זכויותיו. ובמקביל, השפעתם של ארגוני הצרכנים האמורים להילחם על זכויותיו הולכת ונמוגה.
"מתחילת המלחמה ניצלו חברות המזון ורשתות השיווק את חוסר הקשב הציבורי להעלאות מחירים אגרסיביות וחסרות פרופורציה", אומרים בארגון "לובי 99". השיאים נרשמו אחרי התקיפה האיראנית ביוני האחרון, אז זינקו בקיצוניות מחיריהם של מוצרים כמו עגבניות, עוף טרי ומוצרי בסיס טריים. ביולי הגיע גל התייקרויות גדול, כשהספקים הגדולים – כמו שטראוס, יוניליוור, סוגת, טמפו ועוד – העלו מחירים.
על חלק מההתייקרויות התבשרנו עוד לפני מבצע "עם כלביא", והן נכנסו לפועל מיד אחריו כאילו לא קרה דבר – זאת למרות שבחלק מהמוצרים ירדו מחירי חומרי הגלם וגם השינוע, שהם בדרך כלל התירוץ הקלאסי להעלאת מחירים. בבדיקה שערכנו בסיוע "לובי 99" גילינו כי ירידות מחירים של קקאו (50%), אורז (40%), תירס (12%) או סויה (25%) לא השפיעו ב-2025 על ירידות במחירי המוצרים המוגמרים - וכך הפכה טבלת שוקולד למוצר מותרות.
גם קנסות של מיליונים לא מרתיעים את הרשתות
ניתוח סל בן 250 מוצרים שערכנו בסיוע "פרייסז" והשוואת מחירו ב-12 רשתות דיסקאונט בשבוע האחרון לפני המלחמה, בספטמבר 2023, מול היום האחרון של 2025 העלה שרובם המכריע התייקרו - כולל התייקרויות במוצרים שמחיריהם נותרו בדרך כלל סטטיים לאורך זמן כמו מוצרי חלב. מספר המוצרים בסל החדש נעה בין 63.6% ל-85.7% ממספר המוצרים בסל שלפני המלחמה, כולל רשתות שהבטיחו לנו בשורה של הורדות מחירים כמו קרפור ויוניברס, ואכזבו בשורה התחתונה.
עדות לכרסום בזכויות הצרכן ברשתות היא העובדה שב-2025 הטילה הרשות להגנת הצרכן שורה של קנסות משמעותיים על כמה מהרשתות הגדולות – שופרסל, קרפור, יוחננוף, רמי לוי – בגין מאות הפרות של הצגת מחירים והטעיית צרכנים. מהתרגילים הבולטים: מוצרים על המדף הוצגו ללא מחיר כלל או שהמחיר בקופה היה גבוה מהמחיר על המדף, בניגוד לחוק הגנת הצרכן. לשופרסל לדוגמה הודיעה הרשות בספטמבר בפעם השנייה על כוונתה להטיל עליה קנס של 1.9 מיליון שקל (הפעם קודמת הייתה בדצמבר 2024) בשל אי-הצגת מחיר, הטעיה במחיר המוצר בקופה, והטעיה ואי-סימון ארץ הייצור. לקרפור נמסרה הודעה על כוונה לקנוס אותה בכ-1.8 מיליון שקל.
בשנתיים האחרונות התחזקה גם תופעת השרינקפלציה (התכולה המתכווצת בתוך האריזות), כדי לאפשר עליות מחירים שהצרכן לא שם אליהן לב. התוצאה: אריזות סטנדרטיות מן העבר נעלמות, והאריזות המכווצות מקבלות ברקודים שונים, מה שמקשה על השוואות מחירים לעומת העבר, כפי שגילינו בהשוואת המחירים שערכנו. בחלק מהמקרים, כמו לדוגמה בקפסולות הכביסה של אריאל, היצרניות מחזיקות מספר גדלים של אריזות, מה שמקשה על ההשוואה מול המדף.
הפורמטים הקלאסיים של 30–32 יחידות או 41 יחידות ויותר בקפסולות הכביסה של אריאל ממשיכים להימכר. המחיר הקובע לצרכן הוא מספר הכביסות. אגב, באירופה (בעיקר בהולנד) קפסולות הכביסה של אריאל הובאו כדוגמה רשמית לשרינקפלציה בדוחות של ארגוני צרכנים. הקטגוריות שהכי סובלות ממכת ההתכווצות הן חטיפים, מוצרי נייר ומוצרי ניקוי למיניהם, שהצרכן נוטה להכניס לעגלה "על אוטומט". בדיקות שערכה המועצה הישראלית לצרכנות עבור "ממון" ב-2024 חשפו שההתייקרויות הנובעות רק מהתכווצות תכולה, ללא שינוי רשמי במחיר, נעות בין 4% ל-18%.
שואבים רובוטיים ומייבשי שיער בצמוד לעגבניות ומלפפונים
מלחמות הרשתות בספקים נגד העלאות המחירים ירדו דרמטית, ובמקום זה, לקראת סוף השנה התחלנו לקבל מבצעים הזויים. זה התחיל במבצעי היבוא המקביל של דגמי אייפון 17 באושר עד, שאליהם הצטרפו יוחננוף, מחסני השוק (בסניף אחד באילת), סופרפארם ובשבוע האחרון גם רמי לוי, והתרחב למוצרי חשמל נוספים – ממייבשי שיער, דרך מצלמות ועד לשואבים-שוטפים רובוטיים.
חלק מהמבצעים ניתן למצוא במספר רשתות, וחלקם בלעדיים לרשת אחת. גם אתר סופרפארם הצטרף לחגיגה, כדי להכניס לקוחות לסניפים. בנוסף פצחו הרשתות קרפור, שופרסל, ויקטורי, חצי חינם ורמי לוי במבצעים נקודתיים של מוצרים בודדים בתחום המזון – ירקות, בשר, דגים ועוד, כל יום וה"כוכבים" שלו – בכמות מוגבלת, בסניפים ובמועדים ספציפיים, שהצרכנים לומדים עליהם בוואטסאפ, ברשתות החברתיות ובאתרי הרשתות. הצרכן צריך לעבוד שעות נוספות כדי למפות את ההוזלות, בזמן ששקיפות המחירים במגמת ירידה.
איפה הרווחנו? בינואר הודיע שר הכלכלה ניר ברקת שהוא מתקפל מכוונתו לאשר את הפסקת סימון המחירים בלחץ הרשתות. בנוסף, היבוא המקביל הוקל במידה ניכרת.
ומה צפוי ב-2026? שנה לא טובה לזכויות הצרכנים, שבה שקיפות המחירים תוסיף להצטמצם. על פי הצעת חוק חדשה הנמצאת בדיונים בכנסת, תצומצם חובת הדיווח היומית על מחירים לרשתות שלהן 28 סניפים ומעלה ומחזור של 900 מיליון שקל – במקום שלושה סניפים ומחזור של 250 מיליון שקל כיום. מדובר בפגיעה בוטה בזכויות הצרכן, שתקשה עליו את השוואת המחירים.
גם משבר הרשתות יימשך. הנתונים מסוף 2025 מצביעים על ירידה במכירות המזון, נדידת לקוחות בין הרשתות ורגישות גדלה של הצרכנים למחיר. העלייה ביוקר המחיה, הלחץ על הרשתות להציג צמיחה בפדיון, ריכוזיות הספקים והיעדר רפורמת עומק בשוק המזון יוצרים סביבה שבה יש פיתוי ואף צורך עסקי להרחיב את דרכי ההשפעה הלא-שקופות על הצרכן. שופרסל לבדה הזמינה כ-250 אלף מוצרי חשמל קטנים (למשל מיקרוגל, קומקום או טוסטר אובן) למבצעי 30 שקל, ותנורים וכיריים שיימכרו בפחות מ-400 שקל. רמי לוי יכניס לסניפים אלפי שואבי אבק במחירי כאסח כדי להכניס אנשים לחנויות.
"מה אתם מוכרים לי אייפונים בזול, כשהציבור צריך הנחה על מוצרי יסוד?"
שושי ואורי שיוביץ, הורים לארבעה ילדים, מרגישים היטב את עליית המחירים: "חד-משמעית מרגישים שיש עלייה במחירים. בין אם זה מסעדה, מתנות, קניות, הכול הפך להיות יותר יקר. בשנתיים האחרונות סל הקניות שלנו עלה כפול שניים, ואני לא מחשבת השלמות של קניות בסופר, שגם שם בתקופה האחרונה מרגישים שהמחירים עלו" - כך מתארת שושי שיוביץ מעפרה. היא נשואה לאורי, והם הורים לארבעה ילדים – הגדול בן 16 והקטן בן שמונה חודשים.
"ברוך השם אורי ואני עובדים, אבל הפכנו להיות יותר מחושבים, קונים מה שצריך", היא מוסיפה. "לדוגמה, אם בעבר היינו יוצאים יותר למסעדות, היום יש מצבים שנעדיף לקנות מצרכים ולהכין בבית".
שיוביץ, שעובדת בתור מנהלת כספים בעסק משפחתי ויודעת מקרוב איך עובדת עליית המחירים, מפנה אצבע מאשימה לרשתות השיווק בצורה ישירה – ולממשלה בצורה עקיפה: "רשתות השיווק ניצלו את התקופה והעלו מחירים בזמן המלחמה, ואז זה כמו תגובת שרשרת, אחת מעלה וכולן מצטרפות אחריה. ולאחר שהמחירים עלו הם כבר לא יירדו, כי לרשתות השיווק אין למה לחזור אחורה. בדיוק כמו הבנקים, שמרוויחים אבל משאירים את הרווח אצלם.
"הממשלה לא מתערבת ישירות, אבל כאשר מעלים את שכר המינימום ואת אחוזי הפנסיה יש שחיקה במשכורות, מה שגורם לעסקים להעלות מחירים. בנוסף, חברות מסוימות מאיימות על הממשלה שאם יעלו להן את המיסים או ייגעו להן בייצור, הן יעבירו את המפעלים שלהן לחו"ל".
היא מתייחסת גם למהלך של רשתות השיווק, שהחלו בחודשיים האחרונים למכור אייפונים בהוזלה. לדבריה, "זה קצת ציניות. מה אתם מוכרים לי אייפונים בזול כשהציבור צריך הנחה על מוצרי היסוד? תעשו לנו הנחה על עופות ולחם, לא על מוצרי חשמל ואייפונים. אני רוצה להגיד לרשתות השיווק: יש לכן כוח קנייה, תנצלו אותו. מוצרי החשמל זה לא ייצור ישראלי, במקום לייבא את זה ולשלם כסף – תורידו מחירים".
הפתרון, לדעתה של שיוביץ, הוא עבודה משותפת של הממשלה יחד עם החברות הגדולות ורשתות השיווק להוזלה של סל הקניות: "את החברות הגדולות מעניין רק הרווח, וזה גורם לחברות הקטנות להיגרר אחריהן, מה שמשפיע ישר על כל השוק. המדינה חייבת לעבוד בשיתוף פעולה ולמצוא דרכים להוזלה של סל הקניות".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.01.26
