בכפר עזה לומדים בימים אלה איך נראית התחלה חדשה אחרי אסון. ב-7 באוקטובר נרצחו 64 מתוך כ-950 תושבי הקיבוץ, ואנשיו התפזרו ברחבי הארץ: כ-70% מהם חיים כיום ברוחמה, 20% בשפיים ועוד כ-10% מפוזרים במקומות שונים. בתוך הקיבוץ, הבנייה מורגשת: טרקטורים, רעש, פועלים, גדרות ומבנים שמתחילים לעלות מחדש. בין אתרי הבנייה אפשר לראות גם רגעים קטנים של חיים, כמו רן שנורמן שכבר חזר לביתו ומכין "על האש" לכוחות הביטחון שנמצאים באזור.
בימים האחרונים החלה להיבנות שכונת "דור צעיר" החדשה. בשונה מקודמתה – שהייתה צמודה לגדר, השקיפה על שג'אעיה, נחרבה כליל בפלישת חמאס, 11 מתושביה נרצחו ושבעה נחטפו – השכונה החדשה תמוקם במקום מרכזי יותר בקיבוץ והיא נושאת הצהרה ברורה: "הצעירים הם הלב הפועם של כפר עזה". השכונה תכלול 48 יחידות דיור והשאיפה היא להשלים את עבודות ההקמה שלה עד סוף השנה הנוכחית, סביב המועד שבו הקהילה צפויה להתחיל את חזרתה.
ומה לגבי השכונה החרבה? כמו ביישובים אחרים שנפגעו קשות, גם בכפר עזה דנים בשאלה מה מנציחים ומה מפנים. איך שומרים על זיכרון מבלי להפוך את המקום לאתר הנצחה. צוות ייעודי של הקיבוץ עובד כבר למעלה משנה על פתרון לסוגיה, אבל עדיין אין הכרעה סופית. כרגע הנטייה היא לשמר חלק סמלי ממנה, בדומה למה שנעשה בקיבוץ בארי, ולהרוס את השאר. ההחלטה צפויה להתקבל בהצבעת אסיפה בזמן הקרוב.
במרכז תהליך השיקום עומדת שאלה מורכבת: איך גורמים לאנשים לרצות לחזור. מנהל הקהילה, ציון רגב, מחלק את זה לשלושה חלקים: "חברים פוגשים חברים", "התאהבות מחדש" ו"שקיפות ביטחונית". לגבי הרכיב הראשון: קבוצת חברי קיבוץ שהוכשרה לנושא פוגשת כל משפחה, מנסה להבין אם היא מתכננת לחזור או לא, מה מונע ממנה לחזור, מה יעזור לה, ומה היא צריכה כדי להרגיש בטוחה יותר.
"בינתיים הנתונים מראים שיש כמות לא מבוטלת של אנשים שרוצים לחזור", אומר רגב, ומדגיש: "אנחנו לא שיפוטיים ולא לוחצים על איש לחזור. כבר בקיץ 2026 כפר עזה יהיה מדהים, ומי שירצה לבוא – זה יחכה לו. ומי שיגיד שהוא לא רוצה או לא מסוגל - אנחנו נחבק אותו ונעזור ככל שנוכל".
המרכיב השני הוא ליצור בכפר עזה זיכרונות חיוביים חדשים: לשם כך יקיימו בקיבוץ אירועים כגון נטיעות בט"ו בשבט, "ערבי גברים" ופעילויות חינוך בלתי פורמלי כדי להחזיר תחושת בית. במקום מצפים גם לפתיחת הבריכה, שנחשבת לאחד הסמלים המרכזיים של חזרה לחיים ועוברת היום שיפוץ.
החלק השלישי הוא שקיפות ביטחונית. "צריך לדבר על הפיל שבחדר, על הנושא הביטחוני", אומר רגב, "אנחנו רוצים להפגיש את אנשי הקהילה עם מומחים, ביטחוניסטים ואנשי צבא כדי לשמוע מה קורה מעבר לגדר. המטרה שלנו בסוף היא שהרמטכ"ל יגיע לדבר עם הקהילה לקראת החזרה. אנחנו לא רוצים להגיד לאנשים 'בואו תחזרו, המקום יהיה בטוח ב-100%, אין מחבלים'. מי אני שאדע להבטיח כזה דבר? אבל אני כן רוצה שנדבר על זה".
לצד בניית שכונת הצעירים החדשה, מתבצעות עבודות נרחבות בקיבוץ, בהן שיפוץ ומיגון של חדר האוכל, מבני תרבות ומבני ציבור נוספים. יש גם בתים פרטיים שנהרסו כליל, אך הקמתם מחדש צפויה לקחת זמן רב יותר. "אנחנו לא יודעים מתי נשלים את גיוס הכספים שיאפשר לנו להשלים את התוכניות שלנו", אומר אלון פוטרמן, מנכ"ל הקרן לשיקום הקיבוץ, "המימון שהמדינה שמה על השולחן הוא חלקי ויש חוסר של 30 מיליון שקל. יש לאנשים הזדמנות היסטורית לקחת חלק בשיקום שלנו ולתרום".
