קריסת הדולר שהתגברה בימים האחרונים היא בעלת משמעויות נרחבות מאוד למשק, למשקי הבית, למשקיעים, לבעלי ההלוואות הדולריות, לחוסכים וכמובן למחירים בישראל. ב-9 באפריל 2025 היה שער הדולר בישראל 3.81 שקל. אתמול נסחר הדולר במסחר הרציף בכ-17% פחות (!) סביב שער של 3.14 שקל בלבד ושערו היציג נקבע אתמול על 3.15 שקל. שער האירו נקבע על 3.67 שקל.
ירידתם החדה של שערי הדולר והאירו היא אמנם בשורה משמחת לישראלים היוצאים לחו"ל וחוסכים בטיול של שבוע בין מאות לאלפי שקלים, כולל על כרטיסי הטיסה, בתי המלון, שכירת הרכב, תשלום לטיולים וכמובן קניות. אולם, יש גם מי שסובלים קשות מהיחלשות הדולר ואף דורשים מנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, להתערב לראשונה זה זמן רב במסחר במט"ח ולרכוש דולרים שמציפים את השוק בהיצע עצום.
3 צפייה בגלריה
הצרכן הישראלי לא צפוי לראות במיידי שינוי במחירים כתוצאה מהתחזקות השקל. קניון עזריאלי
(צילום: דנה קופל)
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אף פנה בדחיפות לשר הכלכלה ניר ברקת ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בתביעה לסייע ליצואנים ולתעשיינים בליווי אזהרה ואמר ל-ynet ו"ממון" כי "ייסוף השקל מאיים על היצוא ועל עתיד ההייטק בישראל ואנו דורשים כינוס מיידי של ישיבת חירום של הממשלה עם התעשיינים והיצרנים לעצירת המצב החמור עקב ירידתם החדה של שערי הדולר והאירו".
האם נראה בישראל ירידה במחירים?
הציפייה של הצרכנים כי הירידה בשער של המטבע האמריקני תבוא לידי ביטוי במחירי הסחורות המיובאות, וגם בתוצרת הארץ שנשענת על חומרי גלם מיובאים – מוקדמת מדי.
הצרכן הישראלי לא צפוי לראות במיידי שינוי במחירים כתוצאה מהתחזקות השקל, זאת מהסיבה הפשוטה שהיבואנים ורשתות השיווק, לדוגמה באופנה, לא קונים סחורה מהיום להיום, אלא מבצעים הזמנות מהספקים כחצי שנה מראש. בעת העסקה הם בדרך כלל מקבעים, או בלשון מקצועית מגדרים, את שער הדולר באותה עת.
בנוסף, המלאים שהם מחזיקים במחסנים נרכשו בשער דולר ישן וגבוה יותר. לשם דוגמה, בדוחות של יבואניות החשמל הגדולות, כמו אלקטרה ותדיראן, מופיע מלאי לארבעה חודשים. כלומר, עד שלא יסיימו למכור את המלאי הקיים, המחיר לא יירד בעקבות הירידה הנוכחית.
באחת מרשתות האופנה הגדולות אמרו ל-ynet, שאם שער הדולר יישאר ברמה הנוכחית בחודשים הבאים, סביר להניח שנראה הוזלה באופנת הקיץ, כאשר בקרוב יבצעו הזמנות לגביה אצל הספקים בחו"ל ולפי שער הדולר הנמוך.
גם מאופטיקנה, שמייבאת מסגרות משקפיים, נמסר כי המלאי שבידיהם נרכש לפי שער הדולר ישן.
צביקה גיור מניופאן, מגדולי יבואני מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, אמר כי תהיה השפעה אבל לא מיידית ובתנאי ששער הדולר הנמוך יישמר. לדבריו, זה ייקח כמה חודשים עד שהמחיר יבוא לידי ביטוי.
יבואן מזון מהמזרח הרחוק אמר כי אמנם הסחר מול הספק בסין או באסיה מתבצע בדולרים, אך הספק שמקבל תמורה נמוכה יותר עבור הדולרים, מעלה מחירים כדי לפצות עצמו.
מי שנפגעים מאוד מהירידה בשער הדולר הם היצואנים שיקבלו כעת תמורה נמוכה יותר עבור הסחורות המיוצאות, מדובר בפגיעה ברווחיות בשוק תחרותי מאוד ובסביבה שלא תמיד אוהדת את ישראל, שמקשה עליהם להעלות מחיר כפיצוי על ירידה בהכנסות הכספיות.
מקריית-גת למינסוטה
יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס (Stratasys) מרחובות, החברה הגדולה בעולם למדפסות תלת-ממד תעשיתיות: "יש לנו מטה במינסוטה ושלושה מפעלי ייצור בקריית-גת ומפעל במינסוטה. אנחנו מוכרים בדולרים ששערם ירד ומשלמים את ההוצאות בשקלים, ההוצאות בישראל עלו דולרית בכמעט 20%. בנוסף, יש עלינו מכס בארה"ב בסך 15%, כך שביחד נוספו עלויות של 35%. בשורה התחתונה, כשאנחנו מייצרים בישראל אנחנו עוברים כעת להפסד".
לדברי זייף, "רכשנו בעולם טכנולוגיות, הבאנו לישראל ואנחנו מאמינים בייצור בארץ, אבל אני נאלץ להעביר את אחד המפעלים שלנו שעבר להפסד למינסוטה, שם עלויות הייצור זולות יותר. עלות העסקה של מהנדס פיתוח גבוהות יותר דרמטית בישראל. עלויות הייצור עלו משמעותית ופוגעות ביכולת שלנו להתחרות, אנחנו חברה ציבורית שצריכה לעשות מה שטוב לבעלי המניות".
זייף מציע פתרונות למצב: "למשל, התערבות של בנק ישראל. אין בעיה כרגע ברמת האינפלציה להוריד את שער הריבית - הביקוש לשקל יפחת ושער המטבע יתאזן. יש לנו יתרות מט"ח אדירות וניתן לעשות ניוד בשער ולקבוע רצפה לשער הדולר שניתן לחיות איתה. ברמת הממשלה ניתן ליצור תמיכה שמעודדת בצורה יותר מהותית תעסוקה של אנשי ייצור ופיתוח בישראל".
הטוב והרע
סיבות רבות יש לקריסת הדולר בישראל, שחלקן טובות וחלקן רעות למדי:
• פערי הריבית מול ארה"ב גדלו לאחרונה ולכן ניסה בנק ישראל בשבוע שעבר לצמצם מעט את הפער בהפחתה שנייה ברציפות של הריבית הבסיסית בישראל ל-4%, אולם צמצום הפער עדיין לא מספיק אחרי הפחתות הריבית הרבות, בארה"ב ובאירופה.
• עודף גדול במאזן התשלומים בשל השקעות זרות ורכישת מניות בבורסה הישראלית ששעריה עולים יותר מכל בורסה בעולם לאחרונה ולכן הצפת השוק במטבע חוץ.
• כסף זר גדול נכנס לישראל בשל עסקאות גדולות במיוחד של רכישת מוצרים ממפעלים ביטחוניים ובתחום הגז הטבעי.
• רגיעה ביטחונית עם סיום המלחמה (בינתיים) וציפיות להתאוששות המשק במהירות רבה, כמו אחרי משבר הקורונה.
• סיכוי מתגבר להעברת התקציב בחודש מארס, לצד חקיקת חוק גיוס חדש והפסקת פעילות המדינה בתקציב המשכי לא בריא למשק, החל מחודש אפריל.
מי מרוויח מהיחלשות הדולר והאירו ומי מפסיד?
המרוויחים הגדולים הם כמובן הישראלים שיוצאים לחו"ל, נוסף על כל מי שרכשו מוצרים בחו"ל ביבוא אישי (בינתיים עד 150 דולר ללא מע"מ).
מי שעוד מרוויח מירידת שער הדולר הם מי שלקחו הלוואות או משכנתאות הצמודות לדולר, וההחזר החודשי שלהם כעת נמוך הרבה יותר. וכמובן לכל אלה יש להוסיף מפעלים וחברות שקונים חומרי גלם בחו"ל.
המפסידים הגדולים הם התעשיינים והיצואנים שמוכרים את עיקר תוצרתם בארה"ב ובאירופה. בנוסף, בעלי חסכונות צמודים לדולר; בעלי נכסים, כמו דירות בחו"ל, שנאלצים להמיר את שכר הדירה שלהם לשקלים, או אף למכור נכס בחו"ל וזקוקים לכסף בשקלים בארץ; מי ששילמו מראש על כרטיסי טיסה וטיולים בחו"ל לפי שערי המט"ח בחודשים האחרונים שהיו גבוהים יותר.
"אמון בכלכלה"
השאלה הגדולה היא האם שער הדולר ימשיך לרדת? לדברי אורי מור, מייסד-שותף בפירמת הבנקאות להשקעות מור-לנגרמן, "מגמת התחזקות השקל אינה תופעה טכנית או תנודתית, אלא שיקוף ישיר של עוצמת היצוא הישראלי ושל אמון מתמשך בכלכלה המקומית. היצוא הביטחוני גובר, ההייטק חוזר להציג פעילות ערה של גיוסים ועסקאות, ומגזר הגז והאנרגיה מוסיף זרימות מט"ח יציבות. השילוב בין שלושת מנועי הצמיחה הללו יוצר עודף מתמשך במטבע חוץ ולחץ טבעי להתחזקות השקל".
אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים: "מגמת התחזקות השקל צפויה להימשך, גם אם בקצב מתון יותר. שינוי מגמה עשוי להתרחש במקרה של תיקון משמעותי בשווקים או הרעה חדה במצב הביטחוני והגיאופוליטי".
