הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, בראשות עידן מועלם, הגישה לאחרונה לשרת התחבורה מירי רגב ולמנכ"ל המשרד משה בן זקן, דוח מקצועי העוסק בהשלכות האפשריות של פתיחת שוק התחבורה לשירותי נסיעה באמצעות אפליקציות, על רקע קידום מה שמכונה "חוק אובר", שצפוי להגיע מחר (רביעי) למליאת הכנסת לקריאה טרומית, חרף התנגדות נהגי המוניות.
הדוח שנחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" מבקש לשרטט כיצד ניתן לשלב שירותים כאלה במערכת התחבורה בישראל, תוך איזון בין הצורך בגמישות ונגישות לציבור לבין הסיכונים של העמקת הגודש בכבישים ופגיעה במערכות קיימות.
בעוד אובר לא מראה נכונות לשוב לפעול בישראל, אחרי שניסיון של החברה נכשל לפני מספר שנים, במשרד התחבורה בוחנים מודלים דומים. אף שהצעת החוק כבר מקודמת בכנסת, היא נמצאת בשלבים ראשוניים ומותירה פתח לשינויים והתאמות במהלך הדיונים על החוק בוועדה. גם במשרד האוצר עבדו על הצעת חוק ממשלתית בנושא ולכן בהמשך השאיפה היא שזו תהיה הצעת חוק ממשלתית ולא פרטית, כפי שתעלה להצבעה מחר. משרדי האוצר והתחבורה עדיין לא הגיעו למתווה מוסכם, אך על פי הצעות ראשוניות מוצע להטיל מס על הנהגים, שמרווחיו יממנו את הפיצויים לנהגי המוניות.
לפי הדוח של רשות התחב"צ, השירותים הדיגיטליים אינם מיועדים להחליף את התחבורה הציבורית, אלא לשמש שכבת ביניים בין הרכב הפרטי לבין אמצעי הסעת המונים. המטרה היא לאפשר לאנשים לוותר בהדרגה על השימוש היומיומי ברכב הפרטי, באמצעות פתרונות נוחים וזמינים יותר, ובהמשך לעודד מעבר לשימוש רחב יותר בתחבורה ציבורית. עם זאת, ברשות מדגישים כי במדינה פקוקה כמו ישראל, כל תוספת של כלי רכב פעילים על הכביש עלולה להחריף את העומסים, ולכן נדרש תכנון זהיר, רגולציה ברורה ומנגנוני בקרה שימנעו יצירת תמריץ לנסיעות מיותרות. גם במשרד האוצר מבהירים שכל אפשרות שמגדילה את כמות כלי הרכב בכביש בזמן נתון - לא באה בחשבון ורק תגרום נזק.
הדוח ממליץ לבחון מודלים מדורגים ומבוקרים, לקבוע כללים ברורים להפעלת השירותים, לרבות דרישות בטיחות, ביטוח, פיקוח ואיסוף נתונים, ולבחון את השפעתם בפועל לפני הרחבה משמעותית. הדגש הוא על שילוב חכם עם מערך התחבורה הציבורית ולא על יצירת תחליף פרטי נוסף שיתחרה בה ויפגע בכדאיות השימוש בה.
החשש: ירידה משימוש בתחבורה ציבורית
שלושת המודלים המרכזיים המוצעים בדוח הם: רכב פרטי עם נהג פרטי, רכב פרטי עם נהג מקצועי, ומוניות בהזמנה דיגיטלית. כשהיתרונות המוצגים הם שיפור זמינות שירותי נסיעה, במיוחד בשעות ובאזורים עם שירות תחבורה ציבורית חלש, קיצור זמני המתנה וחוויית משתמש מתקדמת, הגדלת היצע פתרונות הנסיעה לציבור ופוטנציאל לייעול השוק באמצעות טכנולוגיה.
החסרונות מנגד הם הגדלת הפקקים וירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בנוסף, מחקרים בינלאומיים שמובאים בדוח מצביעים על תוצאות מעורבות בנוגע להשפעה של מודל "אובר" ודומים לו על מצב התנועה, כאשר בחלק מהערים נרשמה החמרה בגודש ולעיתים זה הוביל להפסקת פעילות שירותים אלה. לפי הדוח, ללא רגולציה משלימה, קיים סיכון ממשי להחמרת עומסי התנועה, בעיקר במרכזי הערים.
ברשות מתייחסים גם לניסיון העבר בישראל עם פתרונות שיתופיים. כך למשל, שירות הקארפול של ווייז הושק בשנת 2017 במטרה לאפשר לנהגים לאסוף נוסעים בדרך ולחלוק נסיעה והוצאות. השירות פעל מספר שנים, אך לא הצליח ליצור היקפי שימוש משמעותיים לאורך זמן, ובשנת 2022 הודיעה ווייז על סגירתו. בין הסיבות שהוזכרו היו קושי ביצירת מסה קריטית של משתמשים קבועים ושינויים בהרגלי העבודה והנסיעה לאחר תקופת הקורונה. המקרה של ווייז מדגיש, לפי גורמים בענף, כי אימוץ פתרונות שיתופיים אינו מובן מאליו, וכי ללא תמריצים משלימים, התאמה רגולטורית ושינוי עמוק בהרגלי הציבור, קשה לייצר מעבר רחב היקף לנסיעות משותפות.
מכאן גם הזהירות שמביע הדוח ביחס לאמצעים העתידיים שייבחנו. הטענה המרכזית היא שלא מדובר בפתרון קסם לגודש בכבישים, אלא במהלך ניסיוני שיש לבחון בהדרגה, תוך מדידה שוטפת של ההשפעות בפועל על היקף הנסיעות, רמות העומס והשימוש בתחבורה הציבורית.
במקביל, ההתנגדות מצד נהגי המוניות הולכת ומחריפה. בתגובה על תמיכת הממשלה בקידום החוק, אמר זוהר גולן, יו"ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים, כי "מאחורי סיסמת ה'אובר' מסתתר מהלך שפוגע ישירות בנהגים הפועלים כחוק. מדובר במחטף שמקודם ללא שיח אמיתי עם נציגי הענף, ומעיד על הכנה שקטה להכשרת 'דרייברים' פרטיים שיסיעו נוסעים בתשלום בניגוד לחוק תוך פגיעה חמורה בפרנסת עשרות אלפי נהגי מוניות בישראל", תקף. "מחקרים מראים שמחירי הנסיעה הגבוהים נובעים מרגולציה ומיסוי כבדים, ואם הממשלה מבקשת להוזיל את העלויות לציבור עליה להקל על נהגי המוניות החוקיים שעברו הכשרה ושילמו מאות אלפי שקלים בעבור הרישוי המקצועי. זהו מהלך ציני של 'כלכלת בחירות', שנועד להתחנף לבייס פוליטי. לא נאפשר פגיעה ברבבות הנהגים שנותנים שירות לציבור כחוק, בצורה בטוחה".
ועדת ההיגוי של ראשי ארגוני המוניות הגדולים בישראל הודיעה לאחר מכן כי תתכנס כדי להחליט אילו צעדים לנקוט נגד קידום הצעות החוק להסדרת תחבורה שיתופית, שלטענתם מקודמות תוך התעלמות מענף המוניות.
