זו לא עובדה חדשה שהתחבורה הציבורית בישראל בקושי מתפקדת. מחסור של אלפי נהגים, נסיעות שלא יוצאות בזמן ומדלגות על תחנות, נהגים שמותקפים מדי שבוע ועובדים בתנאים נמוכים: לכאורה היינו מצפים שהמדינה סוף-סוף תתעורר ותטפל בבעיה. ואכן, לפני למעלה מחודש, ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה הקמת ועדת משנה לתחבורה ציבורית, בראשות ח"כ ששון גואטה מהליכוד. אלא שעד כה - דיוני הוועדה מבוטלים בזה אחר זה, והוועדה לא התכנסה אפילו לא פעם אחת.
הדיון הראשון שבוטל היה בנושא האלימות הקשה כלפי נהגים והוא נדחה ליום שלישי הקרוב, בתקווה שהפעם ייצא לפועל. בינתיים, דיון אחר בנושא תפקוד המרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שבודק כשירות נהגי אוטובוס לנהוג) והשלכותיו על התחום - בוטל.
אולי זה נשמע כמו עוד דיון - אך היה צריך להיות מוצג בו דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת - שאנו מפרסמים לראשונה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות". בדוח החשוב הזה מובאת תמונה עגומה במיוחד על מצב התחבורה הציבורית ומצוקת הנהגים.
בשנת 2024 נרשם שיא של כ-904 מיליון נסיעות נוסעים בתחבורה הציבורית, כאשר אוטובוסים מהווים כ-85% מכלל הנסיעות בישראל, עם כ-769 מיליון נסיעות שבוצעו באמצעות כ-13 אלף אוטובוסים. במקביל לביקוש הגובר, מספר נהגי האוטובוס ירד מ-20,224 בינואר 2023 ל-17,892 בינואר 2024, והמחסור הכולל בענף מוערך בכ-5,000 נהגים הנדרשים באופן מיידי להפעלה סדירה של הקווים. המחסור הזה מתבטא בצמצום תדירויות, ביטול יציאות מתוכננות, עומסים כבדים והקטנת היצע השירות, בעיקר בשעות השוליים ובפריפריה.
בנוסף, היקף הנסיעות המתוכננות והמפורסמות לציבור עלה בכ-10.3% בתוך חצי שנה ובכ-13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - ללא גידול מקביל בכוח האדם. המשמעות היא עומס מתמשך על מערך הנהגים הקיים, שחיקה גבוהה וסיכון גובר לביטולים ולפגיעה באמינות השירות בהמשך
65% מהנהגים הם בעלי ותק נהיגה של פחות מעשר שנים
המחסור מחריף על רקע קריסה כמעט מוחלטת של מערך ההכשרה. נכון לסוף דצמבר 2025, נפתחו במהלך השנה האחרונה רק כמה קורסים בודדים להכשרת נהגי רכב ציבורי, עם כ-100 משתתפים בלבד. לשם השוואה, בשגרה נפתחים בממוצע כ-25 קורסים בכל חודש ובהם כ-500 משתתפים, כלומר כ-6,000 חניכים בשנה, שמתוכם כ-40% מיועדים לנהיגת אוטובוס. הפער העצום בין קצב ההכשרה הרגיל לבין הנתונים בפועל, יוצר צוואר בקבוק חריף ומבהיר מדוע גם אם יוחלט על הרחבת השירות - לא יהיה מי שיפעיל אותו בטווח הקצר.
על המחסור הזה מעידה סיון שמואלוביץ׳, מנכ”לית 15 דקות - ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל: "הצורך החמור בנהגים מורגש מדי יום. לא מדובר בתקלה נקודתית אלא בבעיה מערכתית. אבל הבעיה החמורה באמת היא עצימת העיניים ההדדית של משרד התחבורה והחברות המפעילות, שחותמות מראש על מכרזים עם היקף נסיעות לא ריאלי בלי פתרונות להעלאת מצבת הנהגים".
עוד עולה מהדוח, כי גם מי שכבר נכנס למקצוע מתקשה להחזיק בו לאורך זמן. כ-65% מהנהגים הם בעלי ותק נהיגה של פחות מעשר שנים, וכ-81% הם בעלי ותק של פחות מעשר שנים אצל המפעיל הנוכחי, נתון שמעיד על תחלופה גבוהה במיוחד. לפי נתוני החברות, כשליש מהנהגים החדשים נושרים כבר במהלך שנת העבודה הראשונה, וחלקם אף בתוך שלושת החודשים הראשונים, בעיקר בשל פער בין הציפיות מהעבודה לבין תנאי העבודה בפועל. התוצאה היא מחסור כרוני בנהגים מנוסים, קושי לייצב סידורי עבודה ותלות גוברת בכוח אדם צעיר וחסר ניסיון.
לתמונה הזו מתווספים גם נתוני השכר והתנאים. השכר השעתי הממוצע של נהגי אוטובוס עומד על כ-54 שקלים לשעה, נמוך מהשכר הממוצע במשק. תוספות הוותק מצומצמות, ובמעבר בין מפעילים נהגים מאבדים זכויות שנצברו. אמנם בשנים האחרונות הועלה השכר בכ-11%, נקבעה תקופת הכשרה בתשלום והוקמו עשרות תחנות ריענון ומנוחה, אך הדוח קובע כי צעדים אלה אינם מצליחים לבלום את קצב העזיבה או לייצר גידול משמעותי בגיוס.
גורם נוסף שמשפיע ישירות על היכולת לשמר נהגים הוא האלימות. למרות התקנת מחיצות מגן, מצלמות ולחצני מצוקה והכרה בנהגים כעובדי ציבור לצורך הגנה משפטית, אירועי אלימות ממשיכים להתרחש ומרתיעים נהגים פוטנציאליים. רק בסוף השבוע אירע גל תקיפות נגד נהגי האוטובוסים בנתניה ובביתר, כשאחד הנהגים נפצע ואושפז בבית חולים. לפני חודש בדיוק, אותו נהג מחברת אקסטרה הותקף קשות באבנים שנזרקו עליו מידי נוער פורע חוק. באותו ערב נהג אחר הותקף קשה בעיר ביתר ופונה במצב קשה לבית החולים.
בדוח נבחנות גם חלופות לטיפול במשבר, ובהן ייעול הליכי הבדיקות הרפואיות, הרחבת מערך ההכשרות ואף בחינת אפשרות להקצאת מכסה של עובדים זרים לנהיגה בתחבורה הציבורית. אלא שמדובר בפתרונות ארוכי טווח, בעוד המחסור כבר מורגש בשטח.
בשורה התחתונה, בישראל יש הרבה פחות נהגים ממה שאנחנו צריכים. פחות נהגים פירושו פחות גמישות תפעולית, פחות תדירות, יותר עומסים ופחות יכולת להתמודד עם תקלות, חירום או הרחבת שירות. כל עוד נמשך הפער בין הביקוש הגובר לתחבורה ציבורית לבין היכולת להפעיל אותה בפועל, הציבור ישלם על כך בזמן, בנוחות ובאמון בשירות. מעבר לכך, ללא שיפור בשירות, נוסעים ששוקלים לוותר על הרכב הפרטי לא יעשו זאת - מה שרק יגרום לעלייה בפקקים הקשים גם כיום.
עוד עולה מהדוח, כי גם מי שכבר נכנס למקצוע מתקשה להחזיק בו לאורך זמן. כ-65% מהנהגים הם בעלי ותק נהיגה של פחות מעשר שנים, וכ-81% הם בעלי ותק של פחות מעשר שנים אצל המפעיל הנוכחי, נתון שמעיד על תחלופה גבוהה במיוחד. לפי נתוני החברות, כשנליש מהנהגים החדשים נושרים כבר במהלך שנת העבודה הראשונה, וחלקם אף בתוך שלושת החודשים הראשונים, בעיקר בשל פער בין הציפיות מהעבודה לבין תנאי העבודה בפועל. התוצאה היא מחסור כרוני בנהגים מנוסים, קושי לייצב סידורי עבודה ותלות גוברת בכוח אדם צעיר וחסר ניסיון.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.01.26
