באיחור של שלושה חודשים ובמצוקת זמן קשה במיוחד – כדי להספיק לאשר את תקציב המדינה לשנת 2026 סופית בעוד חודשיים בלבד – תידרש היום (שני) הכנסת לאשר את התקציב וחוק ההסדרים בקריאה ראשונה. עד הרגע האחרון עמלים ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו לשכנע את חברי הכנסת החרדים לתמוך בתקציב, שכן ללא קולותיהם התקציב לא יעבור ופיזור הכנסת והכרזת בחירות יהיו קרובים מתמיד.
הכל קשור למעשה בהתקדמות בחוק הפטור מגיוס, כאשר ה"נשק" העיקרי שיש לחברי הכנסת מהמפלגות החרדיות כדי לכפות חוק גיוס, שיהווה למעשה חוק השתמטות, הוא אישור תקציב המדינה. כעת נראה שבלחץ ראש הממשלה והבטחותיו, שהחוק יחוקק סופית "ממש תוך זמן קצר", יסכימו חברי הכנסת החרדים לתמוך בתקציב בקריאה הראשונה, אך לאיים להפיל את הממשלה בקריאה השנייה והשלישית, אם לא יהיה חוק גיוס כרצונם כבר בימים הקרובים.
העיכוב המשמעותי באישור התקציב גורם לכך, שמאז 1 בינואר מתנהלת המדינה בתקציב המשכי, שפירושו לפי החשב הכללי רו"ח יהלי רוטנברג הוא חוסר של 55 מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה, מצב רע מאוד למשק ולאזרחים. החשב כבר הורה למשרדים להימנע מהוצאות שונות, לא לקדם שום תוכניות חדשות, לא לגייס עובדים ולהתכונן למצב אפשרי שהממשלה תיפול והמדינה תתנהל בתקציב המשכי לא אקטואלי עד לסתיו.
לפי שעה יכולים משרדי הממשלה להוציא בכל חודש רק 1 חלקי 12 מתקציב המדינה הלא מעודכן משנת 2025. תקציב המדינה לשנת 2026 צפוי להגיע לכ-660 מיליארד שקל, הגבוה בתולדות המדינה. הגירעון יסתכם בשיעור גבוה מהצפוי של 3.9% ועלול גם לגדול אם יתווספו כדרישת מערכת הביטחון עוד 8 מיליארד שקל ל-112 המיליארד שכלולים כבר בתקציב הביטחון הגבוה. 22 מיליארד שקל מהסכום הזה יעמוד לרשות השירותים החשאיים.
תקציב המדינה החדש לא כולל למעשה שום מנועי צמיחה של השקעות גדולות במשק בתום שתי שנות מלחמה קשות. אין בו בשורה בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והתשתיות והוא כולל דווקא אחרי המלחמה גם קיצוץ במחצית של כ-3 מיליארד שקל בתוכניות השיקום ומנהלת תקומה, מתקציב מתוכנן של 6.2 מיליארד שקל.
בניגוד גמור להכרזות נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', כי הם לא בעד העלאות מיסים, תקציב שנת 2026 יכלול שוב גם מסים חדשים וכאלה שהונחתו על הציבור בשל המלחמה – אך בניגוד להבטחות קודמות – לא יבוטלו גם בשנת 2026.
כך יוטל מס חדש של 1.5% על קרקעות שייועדו לבנייה, מה שיבשר על חידוש התייקרות הדירות, יוטל מס חדש על סיגריות אלקטרוניות וגם מס חדש על הבנקים, שב"נדיבותם" הרבה ידאגו שהלקוחות ישלמו אותו בעמלה חדשה. החמור מכל – יימשכו הקפאות מדרגות מס ההכנסה ושווי נקודות הזיכוי, וגם דמי הביטוח הלאומי יתייקרו. שיעור המע"מ לא יחזור ל-17% ויישאר 18%. כל אלה יגרעו כ-800 שקל בחודש ממשפחה ממוצעת, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות.
במשרד האוצר הכינו חוק הסדרים, אמנם הפעם בשל קוצר הזמן מצומצם יחסית בהיקפו, אולם הוא כולל למרות זאת לא פחות מ-38 רפורמות ושינויים מבניים ועוד שבעה פרקים של שינויי מיסים מתוכננים לראשית שנת 2026.
מאחר שאנו בכל מקרה בשנת בחירות – כבר בקיץ או רק ב-27 באוקטובר כחוק – צפוי התקציב לכלול גם הטבות שהציבור ישמח לקבלן, אך חלקן מותנה באישור הגזירות, כמו הכוונה לגבות 5 מיליארד שקל מהמס החדש על הקרקעות:
ריווח מדרגות מס ההכנסה למשתכרים 16 עד 25 אלף שקל יגדיל את שכר העובדים ממעמד הביניים בעיקר בכמה מאות שקלים נטו בחודש, תלוי כמובן אם השכיר מגיע למדרגה של עד 19 אלף שקל או אף למדרגה של עד 25 אלף שקל ברוטו לחודש.
הצעת שר האוצר הפופוליסטית להעלות את סכום הפטור ממע"מ על קנייה באתרים בחו"ל מ-75 ל-150 דולר לחבילה זאת "סוכריה" שכבר אושרה, בצו שעליו חתם השר סמוטריץ', אולם בשל הפגיעה הקשה ב-60 אלף סוחרים ברחבי הארץ, החליטה כבר ועדת הכספים שיש לבטל את העלאת הפטור, אולם מליאת הכנסת טרם הכריעה אם לקבל את המלצת הוועדה. הפטור לא נכלל בחוק ההסדרים ונחתם בצו נפרד.
מלבד תקציב הביטחון יהיו תקציבי הממשלה הגדולים אלה: משרד החינוך יקבל 97 מיליארד שקל, עליה בכ-7 מיליארד שקל, ועוד 15 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה (גידול של 720 מיליון שקל). תקציב משרד הבריאות יהיה 63 מיליארד שקל, עליה של כ-4 מיליארד שקל. תקציב המשרד לביטחון לאומי יגדל, תוך התנגדות באוצר, ב-4.1 מיליארד שקל, עלייה ב-16%, כאשר בין השאר יוגדלו תקציבי גמלאות השוטרים ויגדל הרכש של כלי רכב משטרתיים. חרף שחרור אלפי מחבלים יגדל תקציב השב"ס ב-900 מיליון שקל. תקציב הכבאות יגדל ב-200 מיליון שקל.
תקציב סעיף התשתיות והתחבורה יסתכם בסכום גבוה של 45 מיליארד שקל, גידול של כ-7.5 מיליארד שקל. תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים יעמוד על 14 מיליארד שקל, ללא גידול משמעותי, עלייה של רק כמיליארד שקל. תקציב תשלומי הריבית להחזרי החובות יעמוד על סכום גבוה של 65 מיליארד שקל. גם תקציב משרד החוץ של גדעון סער יגדל ב-1.3 מיליארד שקל, להגברת פעילות הנציגויות וההסברה בחו"ל. הגדלה מבורכת לכל הדעות של 442 מיליון שקל תהיה בתקציב למען החיילים המשוחררים, כפי שהבטיח שר האוצר.
למעשה, מי שייהנו מהעלאות תקציב משרדיהם הם בעיקר שרים מהציונות הדתית ומעוצמה יהודית והמשרדים השמורים עדיין לשרים החרדיים, אם יחזרו לממשלה.
תקציב משרדי הממשלה המכונים "מיותרים" יגדל בכ-2 מיליארד שקל: תקציב משרד ההתיישבות יגדל בכ-300 מיליון שקל (425 מיליון לעומת 122 מיליון שקל ב-2025), תקציב משרד התפוצות יגדל בכ-140 מיליון שקל (183 מיליון לעומת 46 מיליון שקל), תקציב משרד ירושלים יגדל ב-70 מיליון שקל, ועוד 140 מיליון שקל יועברו למשרד הנגב והגליל. בנוסף, תקציב רשת החינוך העצמאי שכוללת מוסדות לימוד השייכים ליהדות התורה יגדל בחצי מיליארד שקל ל-2.1 מיליארד שקל, ותקציב מוסדות החינוך של ש"ס יגדל מ-860 מיליון שקל ל-1.25 מיליארד שקל. תקציב משרד ראש הממשלה יגדל מ-3.7 מיליארד שקל ל-6 מיליארד שקל, כאשר הגידול ישמש למימוש ההסכמים הקואליציוניים העתידיים.
ואלה הצעדים והרפורמות העיקריים, שנוגעים לכיס של כולנו, שנכללים בתקציב ושאותם תתבקש הכנסת לאשר בתום הדיון היום: העלאת מס רכוש, הטלת מס יסף חדש על משקיעי נדל"ן, ריווח מדרגות מס ההכנסה, הגבלה על ניכיון שיקים, חובת דיווח על כל דירה מושכרת, הקלות באגרות הרכב וביטול המבחן הפנימי בלימודי הנהיגה (הארגונים הנאבקים בתאונות הדרכים מתנגדים, נוכח מכת התאונות בכבישים), מס על סיגריות אלקטרוניות, ופטור ממס לעולים חדשים.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.01.26
