שיוט מהיר בחשבון האינסטגרם של מוחמד ג'אווה "סאשה" סובהאני (3.9 מיליון עוקבים), מעורר את בלוטות הקנאה: סיור מפורט בין צי מכוניות מפואר, מסעדות יוקרתיות, בנות זוג יפהפיות ומערביות בבגדים חושפניים, התנשקויות בפומבי, חיבוקים בתוך בריכת טורקיז של מלון חמישה כוכבים לצידו של חוף אקזוטי, תכשיטים, בגדים, נעליים ותיקים של מוצרי אופנה מהקרם של המעצבים, מסוקים ומטוסים פרטיים, יאכטות, שמפניה של דום פריניון, מסיבות נוצצות. דה לייף.
זרם הפוסטים הזה לא הפסיק גם בינואר, כשמאות אלפי איראנים יצאו לרחובות כדי למחות על יוקר המחיה. עשרות אלפים הוצאו להורג על ידי משמרות המהפכה רק בגלל שהעזו לדרוש שהמשטר יאפשר להם לגמור את החודש בכבוד, לשלם את שכר הדירה, לקנות אוכל מינימלי לילדים. לסובהאני זה לא הזיז. הוא המשיך לחגוג.
סובהאני, הוא בנו של שגריר איראן לונצואלה לשעבר, הדיפלומט אחמד סובהאני. לא רק שהוא שייך לאליטה האיראנית, אלא שהתפקיד של אביו איפשר לו לכבס את הכסף המלוכלך של הנפט מונצואלה, גם בעזרת רשת של בתי הימורים מקוונים ומפוקפקים.
סובהאני בן ה-38, שחי בספרד, אינו לבד בסיפור הזה. בשעה שאיראנים רבים נאבקים על פת לחם ועל חייהם, בניהם ובנותיהן של מקורבי המשטר חיים חיי שפע בבירות ובערים מרכזיות במערב. הם לבושים בפראדות ודולצ'ות, נוסעים במכוניות פאר, חוגגים ואוכלים בכל המקומות הנכונים, ומעלים הכל בלי בושה לרשתות החברתיות. נשים ללא חיג'אב, גיפופים בפומבי, נהנתנות על גבול הניהיליזם.
אם נער או נערה, צעירה או צעיר איראניים היו מעזים להתנהג ככה, משמרות הצניעות היו מעיפים אותם למרתף עינויים בכלא בפרבר של טהרן. משמרות הצניעות, כמובן, עובדים לפי ההוראות של ראשי המשטר. רק שמתברר שככל שזה קשור לילדים שלהם, לראשי המשטר קצת פחות מזיז כל הענין הזה של צניעות.
השופינג של אשת השגריר
לזכותו של סובהאני האב ניתן רק להגיד שהוא לא צבוע: הוא התנער מאורח חייו של בנו ובסופו של דבר ניתק עימו מגע לחלוטין, ולא נקף אצבע כשהשלטונות באיראן הוציאו צו הסגרה נגד בנו. לשאר משפחות האליטה האיראנית וצאצאיהם אין אפילו את קמצוץ היושרה הזה.
קחו לדוגמה את אנהשיד חוסייני, אשתו של אמיר מוחסן מוראדיאן, בנו של שגריר איראן לדנמרק לשעבר. חוסייני מתעדת את עצמה קונה תיקים ואז מתאימה את צבע התיק לצבעי בגדי המעצבים שהיא קונה בעוד שנהג פרטי מסיע אותה מחנות לחנות. מחיר כל תיק שווה למשכורת של שנתיים עד ארבע שנות עבודה בטהרן. מה שבולט אצל חוסייני ג'וניור היא העובדה שהיא עושה את זה ברודיאו דרייב בבוורלי הילס, אחד מהסמלים הכי קפיטליסטיים של השטן הגדול. לפחות היא לא קונה בכיכר המדינה בתל אביב. חוסייני שמגדירה את עצמה כ"דוגמנית ומעצבת" בפני העוקבים שלהם, טוענת בקליפים, שיום קניות כזה הוא "לגמרי ריטואל יומיומי עבורי".
קיימות עוד עשרות דוגמאות דומות. בעוד אזרחים איראנים נאבקים ומתים על זכויותיהם הכי בסיסיות, כמו החופש להפגין, חופש הדיבור והתנועה, זכויות האישה או חופש העיתונות, אזרחים איראניים מקורבים למשטר נהנים ממנעמי המערב השנוא, שופכים בו את הכספים המזוהמים שלהם, מתנשקים בפומבי, מפזרות את שיערן ולובשים בגדים חושפניים כפי שאף אשה לא תעז לעשות במולדת. לאנשים הללו יש אפילו שם באיראן: אגאזאדה, שם שניתן בעבר לבניהם של אנשי דת, ועכשיו הפך לשם שמאפיין את הצעירים שנהנים מהמעמד והכסף של אבותיהם.
חלק מהילדים הללו מועסקים גם בשירותה של המדינה. מוחמד חוסיין שמחאני ואחיו חסן, הם הבנים של עלי שמחאני, מזכיר המועצה העליונה לבטחון לאומי, האחראי על תוכנית הגרעין האיראנית במשמרות המהפכה האיסלמית, ויועצו הקרוב של עלי חמינאי, המנהיג העליון של הרפובליקה. שניהם גרים בדובאי, ומחזיקים בשלד של חברות המתעסקות בענף הספנות ועוזרות לאיראן לעקוף את הסנקציות הכלכליות האוסרות עליה ייצוא של נפט. שני האחים מרוויחים מיליונים ולא מהססים לשניה לשתף את עוקביהם באורח החיים הראוותני ואנטי-הערכים האיראני שהם מנהלים.
הרשתות החברתיות עזרו לבני האליטות להתגאות ולהשוויץ בכסף שיש להם ובצורה שהם מבזבזים אותו. התושבים האיראנים ראו אותם טובעים בבריכות של מזומנים בזמן שהם חיים בדוחק מקומם
חיי הוללות בסטורי
לא מדובר בדפוס התנהגות חדש. בנים ובנות של האליטה האיראנית תמיד פרשו לחיים הנוחים והמפתים של המערב כדי להימלט מההגבלות על אורח חיים כזה באיראן, תוך שהם מפגינים חוסר לואיליות והתעלמות מוחלטים מהאזרחים "הרגילים" של איראן. אחיו של עלי לאריג'אני, מזכיר המועצה העליונה לבטחון לאומי, הוא מרצה בסקוטלנד ואילו בתו, פאטמה ארדשיר, פוטרה לפני מספר ימים ממשרתה באוניברסיטת אמורי בארצות הברית. ילדיו של הנשיא לשעבר חסאן רוחאני למדו באוקספורד וחיו באוסטריה, לחמינאי עצמו יש מספר קרובים שגרים בצרפת ובבריטניה, ואילו נכדיו של האייתוללה חומייני, מייסד המהפכה האיסלאמית, גרים כעת בקנדה. לפי כתבה ב"הטיימס", הבריטי, כ-5,000 מילדי האגאזאדה מתגוררים בארצות הברית.
ההבדל הפעם הוא הטכנולוגיה. האינטרנט והרשתות החברתיות עזרו לבני האליטות להתגאות ולהשוויץ בכסף שיש להם ובצורה שבה הם מבזבזים אותו, ואילו התושבים האיראנים יכלו לראות איך בני האליטות טובעים בבריכות של מזומנים ומוצרי יוקרה תודות לנפוטיזם, בעוד שאבותיהם גורמים לרוב תושבי איראן לחיות בדוחק מקומם.
דפוס האירועים העולמי מהשנים האחרונות מצביע על כך שדור ה-Z יוציא שוב את ההפגנות לדרכן באיראן, בדיוק כפי שקרה במדינות רבות באסיה, אפריקה ודרום אמריקה, ההפגנות הללו לא הסתיימו במספר עצום של הרוגים כפי שאירע באיראן, ורק חלקן הביא לשינוי משטרי, אבל הדפוס הזה מבטיח שהאיראנים לא אמרו את המילה האחרונה, והקוקטייל של דיכוי הפגנות ברצח, רעב ללחם ומולו חיי פאר של בכירי המשטר, מבטיח שהמהומות עוד תחזורנה.
הדרכים המבחילות של המשטר לייצר כסף (בגל הרציחות האחרון נדרש כל זוג הורים לשלם אלפי אירו כדי לקבל בחזרה את ילדיהם המתים), פוגשות ביחס הקל שבו המערב מאפשר לראשי המשטר ולאליטות לכבס את כספם או להשקיע אותו במדינות זרות, להמיר אותו לזהב או להשקיע אותו בחשבונות של חברות קש באיים הקריביים. מטבעות הקריפטו ייצרו ערוץ חדש שבו השליטים האיראנים המושחתים יכלו לכבס את הונם.
פעילת זכויות אדם ענתה לשמחאני בפוסט שהציג קליפ שמשווה בין חתונת בתו לחתונות של נשים רגילות באיראן, שנרצחו במהלך דיכוי ההפגנות וכתבה: "הכלות שלכן בארמון, הכלות שלנו קבורות מתחת לאדמה"
כל סוכן מודיעין זוטר במערב יודע שלאלפי איראניים יש חשבונות סודיים או השקעות במערב (לחמינאי יש לפי השמועות מיליארדים), בניגוד מוחלט לסנקציות שהוטלו, אבל אף גוף או מדינה לא אוכפים זאת. גם הם נהנים מההשקעות הללו, אז למה לטרוח? בגלל שכמה אזרחים באיראן סובלים? למי אכפת. ולא שזו בעיה גדולה להוכיח: חשבון אינסטגרם בשם "הילדים העשירים מטהרן", שהפסיק כבר את פעילותו, תיעד את שגרת החיים של רכישת תיקים באלפי אירו בשביל הכיף. הרשויות היו יכולות לשאול, לברר ולתחקר איך אנשים שאינם עובדים יכולים להרשות לעצמם כזה סגנון חיים, בעיקר צעירים עם רקע איראני, אבל אף אחד לא נקף אצבע. ב-2018 עלה לאוויר ההאשטאג #איפה_הילדים_שלך? שלעג לילדי האליטות שקיבלו משרות יוקרתיות או פשוט העדיפו לחיות חיי נוחות מחוץ למולדת.
אבל מה קורה כשהטלוויזיה המצוינת והייאוש היותר נוח של הגולה לא מספיקים, והגעגועים לטהרן גוברים? גם לזה מצאו ילדי האליטות פתרון בצורת שכונות כמו אלהיה בצפון טהרן, בוורלי הילס בשפת המקומיים. גטו לעשירים. לגטו הזה אין כניסה בלי נפוטיזם, מותר להסתובב בו רק עם פרארי ומעלה ולדלג בין בתי קפה יוקרתיים ובוטיקים של אופנה מלוקקים. כל זה בטהרן, מרחק של מאות מטרים מהיכן שתושבים רבים, כולל אלפי ילדים ונערות, נורו למוות. ואם נהיה לתושבי הגטו הזה משעמם והם רוצים להשתעשע במסיבה כמו במערב הם פשוט עולים לרכב ונוסעים מערבה למחוז ואן בטורקיה.
אב הכלה והמחשוף
באוקטובר זלג לאינטרנט קליפ מחתונה שהתקיימה באיראן באפריל. בקליפ מצולמות נשים רבות כשאף אחת מהן לא לובשת חיג'אב. הכלה עצמה לובשת שמלת סטרפלס לבנה עם מחשוף נדיב, ואילו אימה לובשת שמלה כחולה עם מחשוף כשגבה וצידי מותניה חשופים לחלוטין. הקליפ בן 55 השניות מראה את אביה של הכלה, עלי שמחאני, מוליך את בתו סהטייש לטקס החתונה. כן, אותו עלי שמחאני שלוחש לאוזנו של חמינאי, אותו שמחאני שהוראותיו גרמו להרג, כליאה, ועינויים של אלפי נשים רק בגלל ששערה סוררת אחת שלהן העזה להציץ מחוץ לחיג'אב.
הקליפ הזה שב והדגיש את הדו פרצופיות של האליטה האיראנית ואת היכולת שלה להתגמש ולהגמיש את החוקים לפי צרכיה. לא רק הלבוש הלא צנוע של הנשים בלט לעין, אלא אימוץ טקסי החתונה המערביים שבהם האב מוליך את בתו לחופה בניגוד למנהג האיראני שבו בני הזוג צועדים ביחד. גרוע מכך, קיום טקס ראוותני כזה כשרוב תושבי איראן לא מסוגלים להרשות לעצמם לחתן את בני הזוג, מצביע על הניתוק והניכור בין השלטונות לעם, על העובדה שאפילו השלטון וראשיו אינם מאמינים בצווים שלהם ומשתמשים בהם רק כדי לייאש את האזרחים ולהפוך את חייהם לאומללים.
שמחאני היה אחראי לדיכוי המהומות ב-2022, כשהורה לאנשי הבטחון "להכות במפגינים עד שהם יחזרו הביתה". בשנה שעברה הוא ניצל בנס מירי של מטוסים ישראלים על הפנטהאוז של בבניין יוקרה בטהרן. לאחר הביקורות על החתונה הוא העלה פוסט ב"אקס" שבו כתב "מנוולים, אני עדיין בחיים!". פעילת זכויות אדם ענתה לשמחאני בפוסט שהציג קליפ שמשווה בין החתונה של בתו של שמחאני לבין חתונות של נשים רגילות באיראן, שנרצחו בעודן נשואות טריות במהלך דיכוי ההפגנות וכתבה: "הכלות שלכן בארמון, הכלות שלנו קבורות מתחת לאדמה".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.01.26
