שער הדולר ממשיך לרדת, ונקבע היום (רביעי) על 3.08 שקל, שפל של יותר מארבע שנים. מוקדם יותר הבוקר הדולר כבר הגיע ל-3.08, ואילו אתמול שערו היציג נקבע על 3.104 שקל. שערו הנמוך ביותר של הדולר במאה ה-21 עמד על 3.07 ב-17 בנובמבר 2021, הנמוך ביותר מאז 1996.
בניגוד גמור ללחצים שמפעילים יצואנים על בנק ישראל להתערב במסחר במטבע חוץ ולרכוש דולרים כדי לבלום את צניחת שער הדולר, אמרו הבוקר בכירים במשרד האוצר כי מדובר במגמה חיובית מאד, שכן "מחירי היבוא, כולל של חומרי הגלם לתעשייה ושלל מוצרים מוזלים, והתחזקות השקל מסייעת מאד למשק ולאזרחים אחרי שנתיים של מלחמה. אנחנו בעד המגמה הזאת ואין שום סיבה להחליש כעת את השקל. טוב יהיה אם יתחזק עוד".
השאלה העיקרית שנשאלת הבוקר בקרב בכירי המשק, כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות והברוקרים בשוק המט"ח, למרות עמדת האוצר, היא האם בנק ישראל יחליט להתערב במסחר, לקנות דולרים, אף שיתרות המט"ח כבר בשיא וגבוהות מ-220 מיליארד דולר ולנסות לקלוט את ההיצעים הגדולים של מטבע חוץ בשוק. יצוין שנגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, סירב לשלול בימים האחרונים אפשרות שהבנק יתערב במסחר נוכח התנודות החזקות כלפי מטה בשערי המטבעות הזרים, ואמר כי "אנחנו עוקבים מקרוב אחר המתרחש בשוק מטבע החוץ ובמידת הצורך נקבל החלטות בהתאם".
הנגיד גם דיבר היום בוועדת הכספים של הכנסת, והעביר את הכדור לממשלה, שלטענתו היא זו שצריכה להתמודד עם התחזקות השקל וההשלכות על היצואנים. פרופ' ירון אמר שהבנק עוקב אחרי שערך החליפין, אבל לא מעבר לכך.
סיבות רבות יש לקריסת שער הדולר, שבחודש אפריל האחרון עדיין עמד על שער של 3.88 שקל וכעת נמוך ביותר מ-20% משערו רק לפני תשעה חודשים, ירידה נדירה בהיקפה מזה שנים.
חולשת הדולר מעיקה מאד על היצואנים שדורשים בתוקף שבנק ישראל יתערב במסחר במט"ח וימשיך כבר בחודש הקרוב בהפחתות הריבית, כדי להחליש את השקל, אף שההערכות כעת הן שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל לא תפחית את הריבית כבר בחודש הקרוב בפעם השלישית ברציפות כל עוד אין תקציב מאושר בכנסת ואיום המלחמה עם איראן עומד באוויר.
הגורם הבכיר במשרד האוצר אמר היום (ד') ל-ynet כי הסיבות העיקריות להתחזקות הרבה של השקל הוא הזרמת דולרים לישראל בענף ההייטק, הרכישה המתגברת של חברות ישראליות בעת האחרונה, סיום המלחמה ושיפור הפריון בשוק העבודה. לדברי הבכיר באוצר דולרים רבים נוספים עומדים להיכנס לישראל גם ממכירת הגז הטבעי ובשל האמון בחוזקה של הכלכלה הישראלית המתאוששת משנתיים קשות של מלחמה.
3 צפייה בגלריה
טראמפ וחמינאי. אי ודאות בשווקים לגבי תקיפה אפשרית
(צילום: Anonymous/Getty Images, lev radin/shutterstock)
הדולר גם נחלש מול האירו
מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננססיים בבנק הפועלים אמר היום ל-ynet, כי "שער השקל ממשיך להתחזק בחדות כנגד הדולר אל קרבת רמת שיא היסטורית, על רקע שילוב של מספר סיבות פנימיות, וכן לאור היחלשות הדולר בעולם, בצד הסיבות להתחזקות השקל כנגד כל סל המטבעות. הסיבות העיקריות הן עודף ייצוא על פני יבוא, וכן גידול חד בהשקעות ישירות של גופים זרים בישראל בעיקר בענפי ההיי-טק; מכירות מט"ח מצד גופים מוסדיים, בין היתר בשל רצונם להקטין חשיפות מט"ח ולאור העליות בשוקי המניות הגלובאליות; וירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, וכן הסתברות מסוימת לכך שתקיפה אמריקאית באיראן תוביל לשינוי סדרי עולם במזרח התיכון".
לדברי שפריר, השקל אמנם מתחזק מול סל המטבעות, אך בעיקר אל מול הדולר וזאת על רקע מגמת היחלשותו הרבה של הדולר בעולם, כאשר הדולר נחלש אל מול האירו לרמתו הנמוכה ביותר מאז יוני 2021.
עוד הוסיף כי "בשנה האחרונה השקל מתחזק באופן גורף בעולם. ערכו מול סל המטבעות עולה בהדרגתיות עד לשיא כל הזמנים בחודש האחרון. זוהי תוצאה ישירה של שילוב בין כלכלה פורחת חרף האתגרים, לשיפור בסנטימנט הגיאופוליטי. להערכתנו מגמה זו תמשך, בתמיכת עודף היצוא על יבוא, פעילות הגופים המוסדיים לגידור חשיפות מט"ח, ופעילות עסקית ערה בתקופה שלאחר המלחמה".
כלכלני בנק לאומי ציינו במיוחד, כי הלילה הדולר נחלש בחדות בעולם, כאשר מדד ה-DXY שעוקב אחרי ערכו ביחס לסל מטבעות, ירד בשיעור החד ביותר מאז אפריל בשנה שעברה לשפל של כארבע שנים. זאת לאחר שהנשיא טראמפ אמר שהוא לא חושב שהדולר נחלש באופן מוגזם.
"אני חושב שזה נהדר. הדולר מתפקד מצוין", אמר הנשיא לעיתונאים בסוף המסחר בוול סטריט אתמול. טראמפ תיאר את המטבע כ"מדהים", "מצוין" ו"נהדר", והוסיף כי הוא מעדיף לתת לשווקים לקבוע את שער החליפין, למרות שהוא "יכול להזיז את הדולר למעלה ולמטה כמו יו-יו".
"דולר חזק יכול לסייע במאבק באינפלציה", הודה טראמפ, אך הזהיר כי ירידה חדה תעלה את עלויות היבוא ותייקר את הנסיעות לחו"ל. הוא גם אמר שכאשר המטבע הופך "חזק מדי, אי אפשר לעשות עסקים ותיירים זרים מפסיקים להגיע". לעת עתה, נראה שהשווקים מוכנים לבדוק עד כמה הדולר יכול לרדת לפני שמקבלי ההחלטות יפעלו.
בבנק לאומי ביקשו להדגיש, כי "תופעה זו אינה חדשה והיא מלווה אותנו מאז אמצע השנה שעברה. הפיחות בערכו של הדולר נובע ממדיניות ממשל טראמפ לתמוך בסקטור היצואני האמריקאי, בדרך של הטלת מכסים במסגרת מלחמת הסחר, עידוד חברות רב לאומיות בתחומים אסטרטגיים (טכנולוגיה, תרופות, מחצבים ועוד) להעתיק את פעילות מפעליהן לשטח ארה"ב, ובפיחות הדולר באופן מבוקר, כדי לתמוך בתחרותיות של המגזר היצואני האמריקאי בשווקים הבינלאומיים. בנוסף לאלה, אמרו כלכלני בנק לאומי, תומכים בפיחות הדולר חששות מהתרחבות הגירעון בארה"ב, דיון בבית המשפט לגבי המכסים של טראמפ, והעמקת הקרע בין הממשל לפד. "פיחות הדולר בעולם שולח גלי הדף שמשפיעים על שווי מרבית הנכסים בעולם, שמתומחרים בדולר. כך הזהב מטפס, והנפט מזנק".
מנכ"ל אנרג'י פייננס, יוסי פרנק, אמר כי אחת הסיבות המרכזיות הנוספות להתחזקות השקל היא פעילות ספקולטיבית שמתגברת מתחילת השנה, הן כסף זר מחו"ל שמגיע לבנקים, מגופי השקעה וקרנות גידור והן כסף מקומי "שמריח דם".
מעבר לכך, לדברי פרנק, הדולר נחלש בעולם, היחלשות שגברה מעט השבוע, "במיוחד לנוכח התבטאויותיו של הנשיא טראמפ, כאשר גם הבורסות בארה"ב חזרו לעלות השבוע ומתקרבות לשיא, מה שגורם לגופים המוסדיים המקומיים לתרום את חלקם ללחץ על המטבע הישראלי, וכמובן היבואנים שמחכים לקנות דולר בזול כי כולם מבטיחים להם שיגיע ל-3 אז למה למהר לקנות?".
עוד הוא מציין גם כסיבה להיחלשות הדולר את ההשתהות של תקיפת טראמפ את איראן, כאשר לא ברור כלל אם בכלל או מתי התקיפה תתרחש.
"תקופות שבהן רמת החשש בשווקים יורדת, הדולר מאבד מהתפקיד שלו כמטבע 'מקלט בטוח'. כשהמשקיעים מרגישים נוח לקחת סיכון, הם מצמצמים חשיפה למזומן דולרי ומגדילים השקעות ריאליות ופיננסיות. התהליך הזה מחליש את הדולר ברמה הגלובלית"
אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, אמר כי "היחלשות הדולר מול השקל נובעת מצירוף של כמה כוחות שפועלים יחד, גם בזירה העולמית וגם בתוך המשק הישראלי. ראשית, השווקים מעריכים שבארה"ב מתקרבים לשלב של הורדות ריבית. כאשר הריבית צפויה לרדת, ההחזקה בדולרים הופכת לפחות משתלמת למשקיעים, ולכן חלק מהכסף זורם החוצה לנכסים אחרים - מניות, אג"ח במדינות אחרות ושווקים שנחשבים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר. הירידה בביקוש לדולר מתורגמת ללחץ כלפי מטה על שערו".
לדבריו, "תקופות שבהן רמת החשש בשווקים יורדת, הדולר מאבד מהתפקיד שלו כמטבע 'מקלט בטוח'. כשהמשקיעים מרגישים נוח לקחת סיכון, הם מצמצמים חשיפה למזומן דולרי ומגדילים השקעות ריאליות ופיננסיות. התהליך הזה מחליש את הדולר ברמה הגלובלית, והשפעתו מורגשת גם מול השקל. במקביל מתרחש תהליך מקומי משמעותי: לישראל נכנסים היקפים גדולים של מטבע חוץ. יצוא גז טבעי, פעילות ענפה בהייטק, גיוסי הון, מימושים והשקעות זרות. כל אלה מזרימים דולרים למשק. גם גופים מוסדיים שמנהלים השקעות בחו"ל לעיתים מוכרים דולרים לצורך גידור. המשמעות היא היצע גדול של דולרים בשוק המקומי. כאשר יש עודף היצע של מטבע, המחיר שלו - כלומר שער החליפין - נוטה לרדת".
לדברי אור פוריה, "השקל עצמו נתפס כמטבע יציב יחסית, הודות לעודף מתמשך בחשבון השוטף ולבסיס יצוא טכנולוגי חזק. התדמית הזו מושכת הון ומחזקת עוד יותר את הביקוש לשקל".
יצוין כי היום בשעה 21:00 תפורסם החלטת הריבית של הפד. הריבית אמנם לא צפויה להשתנות, אך יהיה מעניין לראות את עמדת הבנק המרכזי לגבי מצב הכלכלה ובעיקר לגבי הדילמה בנושא שוק עבודה חלש במקביל לאינפלציה העיקשת, ולשמוע את אופן ההתבטאות של הנגיד ג'רום פאואל, שהקצין את הטון שלו לאחר החקירה הפלילית שנפתחה נגדו מצד משרד המשפטים לאחרונה. כמו כן, מעניין יהיה לשמוע, בשלב השאלות והתשובות, מענה לגבי עמדת הפד בנושא השמועות לגבי פעילות משולבת של הבנק הפדרלי וממשל יפן לתמיכה בתיסוף היין שהוא אירוע חריג ומשמעותי למדי, כאשר בחירות ביפן יתקיימו כבר בימים הקרובים.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.01.26
