עשר שנים הייתה דנה (שם בדוי) כלואה במעגל הזנות. הטראומה האישית שלה, כקורבן אונס, דירדרה אותה לשנים ארוכות בבתי בושת. כשיצאה משם, וניסתה להתחיל לשקם את חייה יחד עם בנה היחיד, ניצבה בפניה משוכה גבוהה: שכר הדירה בעיר מגוריה, במרכז הארץ. המדינה מכירה בכך ששנים ארוכות בעולם האכזר הזה מצריכות שיקום ארוך, ובהתאם לכך דנה זכאית לקצבה מהביטוח הלאומי.
אך כשפנתה למשרד השיכון, בבקשה לקבל זכאות לדיור ציבורי, הושבו פניה של דנה ריקם פעם אחר פעם. הנימוק – היא אינה עומדת בקריטריונים הנוקשים שקבעה המדינה: שלושה ילדים לפחות, וקיום מקצבת הבטחת הכנסה. "במשך חמש שנים רצופות נאבקתי על פתיחת בקשה לדיור ציבורי", סיפרה דנה. "בכל שנה מחדש סורבתי, ללא הליך מסודר, ללא החלטה כתובה, ללא זכות ערעור אמיתית. אמרו לי: 'דברי איתנו כשיהיו לך שלושה ילדים', או: 'את משתקמת, נכון? התחלת לעבוד? תחזרי אלינו כשלא תעבדי'".
4 צפייה בגלריה
דנה (שם בדוי), שורדת זנות. לא זכאית להיכלל ברשימת ההמתנה לדיור הציבורי
(צילום: יריב כץ)
כך, נותרה דנה כלואה במעגל אכזרי. "כל פעם ניסיתי להסביר: אני נשלחת על ידי המדינה בחזרה לזנות, כדי לשלם שכירות בשבילי ובשביל הבן שלי. אם הייתי יכולה לעבוד בעבודה רגילה הייתי עושה את זה – אבל אני לא יכולה. אני צריכה שיקום", אמרה, נסערת. חמש שנים חלפו, מבלי שמועמדותה של דנה כזכאית לדיור ציבורי אפילו נשקלה. רק בחודשים האחרונים, לאחר שקיבלה הכרה רשמית כקורבן סחר בבני אדם – קטגוריה ייחודית, שמעידה על ניצול קשה במיוחד שעברה בתקופה שעבדה בזנות – סוף סוף זכתה להיכלל ברשימת הממתינים לדיור הציבורי. בהתאם לכך, היא גם זכאית בינתיים לסיוע מוגדל בשכר דירה – כ-3,300 שקל.
אלא שכעת, היא שוב נתונה במלכוד: אם תתחיל לעבוד, והכנסתה תגדל, היא תוצא מרשימת הממתינים לדיור ציבורי, וכך תישלל גם זכאותה לסיוע מוגדל בשכר דירה. "אני כלואה בבית", שיתפה דנה. "אם אצא לעבוד – ייקחו לי את הסיוע המוגדל ואת הזכאות. אני לא מבינה את ניגוד העניינים הזה: ביטוח לאומי מעודד לצאת לעבוד, אבל משרד השיכון רוצה שתישארי ענייה ותחיי בעוני". ההמתנה של דנה לדירה בדיור הציבורי צפויה להיות ארוכה: זמן ההמתנה הממוצע עומד על 39 חודשים – יותר משלוש שנים. "כדי שיזרזו לי את התור אני צריכה 'להראות החמרה במצבי'", תיארה דנה, "שוב, רוצים שאהיה הכי מסכנה".
ארבע שנים ללא התקדמות
סיפורה של דנה אינו יוצאת דופן: הקריטריונים הנוקשים לקבלת זכאות לדיור הציבורי לא השתנו זה שנים ארוכות, והם מותירים בחוץ רבים מאוד – גם מי שמצוקתם גדולה וניכרת לעין. על מנת להיכלל ברשימת הממתינים הזכאים לדיור ציבורי, יש לעמוד בתבחינים הכוללים שלושה ילדים לפחות וזכאות להבטחת הכנסה.
ערוץ נוסף לקבלת זכאות הוא נכות – רתוקים לכיסא גלגלים ששכרם אינו עולה על השכר הממוצע במשק, וכמה קטגוריות נוספות, שבכולן נלקחת בחשבון הכנסה נמוכה במיוחד. גם במשרד השיכון היו ערים לצורך לעדכן את התבחינים, ובינואר 2022 הוקמה ועדה לבחינת הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי. הוועדה, שקמה בתקופת שר השיכון דאז זאב אלקין, החלה את דרכה בתנופה: 29 ישיבות אינטנסיביות, פעמיים בשבוע. מאז התחלפה הממשלה והתחלפו השרים – קודם יצחק גולדקנופף וכעת השר חיים כץ. ארבע שנים חלפו מאז שהוקמה, אך הוועדה מעולם לא פירסמה את מסקנותיה. "עבודת הוועדה התעכבה בין היתר בשל חילופי ממשלה, עומס מקצועי ונסיבות נוספות", נימקו במשרד השיכון במענה לפניית ynet.
בינתיים, מלאי הדירות בדיור הציבורי הולך ומצטמק ורשימת הזכאים הממתינים לדיור נותרת ארוכה. אך גם האלפים המוגדרים כממתינים אינם מספרים את הסיפור המלא של מי שנותרים מחוץ לתור כי אינם עומדים בקריטריונים. מי שנותרים מחוץ לתור, וכמעט ללא מענה, הם החלשים ביותר – למשל אמהות חד-הוריות עם הכנסה נמוכה, שזכאותן כלל אינה נלקחת בחשבון בשל העובדה שהן אינן נסמכות על הבטחת הכנסה. המשרד אמנם מפעיל מסלול נוסף לסיוע בשכר דירה בהתאם למבחן הכנסה, אך מדובר בסיוע מינורי למדי – בין כמה מאות שקלים בחודש לכ-1,300 שקל במקרה הקיצוני ביותר – למשל אם חד-הורית עם ארבעה ילדים ומשכורת של כ-9,000 שקל בחודש.
ימית לוין זכאית לסיוע נמוך משמעותית, כיוון שהיא אם לשני ילדים בלבד. כבר תקופה ארוכה שלוין (48) מחפשת בקדחתנות דירה בשכירות בקריית חיים. הגיל נותן את אותותיו, והקומה הגבוהה, בלי מעלית, כבר הופכת להיות עניין מאתגר. אך החיפושים מגיעים למבוי סתום: דירה שתתאים לה ולשני ילדיה, אחד מהם על הרצף האוטיסטי, תעלה 4,000 שקל לכל הפחות. לוין עובדת במשרה מלאה, אך השכר – כ-8,000 שקל – רחוק מלהספיק לשכר דירה. מובן שעל דירה משל עצמה אין מה לדבר בכלל.
4 צפייה בגלריה
ימית לוין, גרושה ואם לשניים. לא זכאית להיכלל ברשימת ההמתנה לדיור הציבורי
(צילום: אלעד גרשגורן)
בזכות קצבת הנכות אני משלמת שכירות
סיוע של כמה מאות שקלים בחודש בשכר הדירה, שהיא מקבלת ממשרד השיכון, לצד קצבת הנכות של בנה הבכור, הם שעוזרים ללוין להחזיק את הראש מעל המים. לפעמים יש במקרר גבינה לבנה, לפעמים, כשהיא יכולה להרשות לעצמה, גם גבינה צהובה. "אני לא יכולה לתת הכל", אמרה. "מתגלגלים לפי מה שאפשר".
המצב הכלכלי הרעוע מביא עמו חוסר יציבות: בעבר, כדי לחסוך עוד כמה מאות שקלים, חיו בני המשפחה בדירה קטנה מדי, וימית ישנה בסלון. "כגרושה, את רוצה לפתוח פרק חדש בחייך. ולא יכולתי", שיתפה לוין. סעיף הדיור בהוצאות הוא הכבד והמטריד ביותר. לוין רוצה לתת לילדים שלה יציבות, לא רוצה להסתמך על קצבת הנכות של הילד המתבגר. כשלוין ניסתה לברר על דיור ציבורי, התברר לה שזה חסר סיכוי.
"אמרו לי – אין לך שלושה ילדים, אין לך הבטחת הכנסה. אז את לא זכאית", נזכרה לוין. הקריטריון שלפיו זכאים לדיור הציבורי מי שנסמכים על הבטחת הכנסה מקומה. "אני לא מוכנה לחיות על הבטחת הכנסה. לקום לעבודה בבוקר – זו בריאות. לא לשבת בבית עם הפיג'מה כל היום. אני רוצה לעבוד, ומקווה שאוכל לעבוד גם עד גיל 90 אם הבריאות תאפשר לי. אבל מבקשת שיעזרו לי עם הדיור", זעקה.
כבר יותר משנה שסיון אור מנסה להיכלל ברשימת הזכאים לדיור ציבורי – צורך שהתעורר לאחר שנאלצה לפנות את הדירה ששכרה בשול פינוי בינוי. שכר הדירה מסביב זינק בינתיים ואור מצאה את עצמה חוזרת, בלית ברירה, לבית אמה – שם היא מצטופפת בשתי מיטות נפתחות עם שלושת ילדיה המתבגרים – חלקם עם צרכים מיוחדים. אך לשיטת משרד השיכון אור, המוכרת כנכה 100 אחוז, כלל אינה זכאית להיכלל ברשימת הממתינים, בנימוק כי הכנסתה "עברה את הרף".
אור מגחכת כשהיא אומרת את המילים האלה: הכנסתה עומדת על כ-6,700 שקל, מקצבאות בלבד. החישוב של משרד השיכון לוקח בחשבון מזונות שלכאורה משולמים לה בידי אבי ילדיה, שאיתו אין לה קשר. "הראיתי להם אישורים, הוכחות שהוא לא משלם – והם ממשיכים לטעון: רף הכנסה גבוה", סיפרה אור.
מחירי הדיור עולים בעשרות אחוזים
"לקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי אין שום קשר לצרכים האמיתיים של החברה הישראלית", אמר ל-ynet דני גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי – גוף שעוסק שנים רבות בקידום הנושא. "כבר שנים שמחירי הדיור עולים בעשרות אחוזים, ולמדינת ישראל אין עדיין שום תוכנית אמיתית להתמודד עם מאות אלפי משפחות שקורסות ולא יכולות לרכוש דירה או לעמוד בתשלומי השכירות".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "משרד הבינוי והשיכון פועל בשנים האחרונות לקידום שורה של צעדים משמעותיים לטובת הזכאים והדיירים בדיור הציבורי: השקת תוכנית 'שכירות יציבה ובטוחה' כחלופה זמינה להמתנה לדיור ציבורי. בנוסף, נרכשו מאות דירות חדשות למלאי, הורחבו תקציבי התחזוקה והשיפוץ, וקודם מהלך משותף עם הביטוח הלאומי למיצוי זכויות".
באשר לטענות הפרטניות העולות מהכתבה נמסר מהמשרד: "משרד הבינוי והשיכון מכיר את הפונה ופועל בעניינה בהתאם לנהלים המקובלים והקבועים בחוק. זכאות לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה נבחנת על פי קריטריונים אחידים, החלים על כלל הזכאים. המשרד מעניק סיוע מוגדל בשכר דירה לזכאים בתקופת ההמתנה, ובמקביל עומדת בפניהם האפשרות לפנות לוועדות המוסמכות בבקשות חריגות, אשר נבחנות לגופן".
פורסם לראשונה: 00:00, 01.02.26
