הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים צפויה לדון בשבוע הבא בהתנגדויות לתוכנית להקמת בית מלון חדש בבירה, שקידומה מעורר מחלוקות בשל מיקומה במתחם כתף הינום במרחב גבעת התנ"ך ההיסטורית. מדובר במגרש פרטי בלב ירושלים, שכבר יותר מ-100 שנים עומד סגור ומגודר, ובמרכזו עומדת מצודה עות'מאנית חקלאית נדירה מהמאה ה-17 (מצודת אייל).
תוכנית המלון משתרעת על פני שטח מבונה בהיקף של כ-5 דונם, המצוי במתחם שבין הרחובות דוד רמז ממערב, בית מורשת בגין והכנסייה והמלון הסקוטי ממזרח ומתחם תיאטרון החאן מדרום, ונמוך בכ-5 מטרים מגבעת התנ"ך.
התוכנית, שמקודמת על ידי חברת בלגיה ישראל, קיבלה המלצה להפקדה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים והופקדה להתנגדויות בוועדה המחוזית בסוף 2023. בשבוע הבא, כאמור, צפויה הוועדה לדון בהתנגדויות, שהוגשו בין היתר על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת וארגונים ירוקים. יצוין כי התנגדויות הוגשו גם על ידי מרכז מורשת מנחם בגין ותיאטרון החאן, אולם הוסרו בתחילת 2025.
בעקבות ההתנגדויות, ערכו היזמים שינויים בתוכנית, בין היתר ביטול מבנה מסחרי שהיה מתוכנן בחזית המתחם הפונה לרחוב דוד רמז, תיקון שסייע בחשיפת המצודה לעבר הרחוב ומדרון הסלע הטבעי. בנוסף, צומצמה כמות חדרי המלון מ-96 חדרים ל-80 חדרים.
לדברי היזמים, בעירייה כינו את המתחם הסגור והמוזנח "חור שחור" במרקם העיר והחליטו לקדם את התוכנית במטרה לאפשר נקודת חיבור בין אתרי תרבות וטבע עירוני מרכזיים דוגמת תיאטרון החאן, בית בגין, הסינמטק, התחנה הראשונה, הכנסייה הסקוטית וגבעת התנ"ך.
בלב המתחם נמצאת, כאמור, מצודה חקלאית עות'מאנית, שכיום מוסתרת מהעין ומנותקת מהרחוב. במסגרת התוכנית יעבור המבנה תהליך שיקום ושימור, ייפתח לכניסה לציבור ואף יאפשר עלייה לגג המצודה לתצפית פתוחה לעבר העיר העתיקה וגיא בן הינום. למעלה משני שלישים משטח המגרש יוקדשו לשטחים פתוחים ויכללו שבילי הליכה, אזורי ישיבה, מרפסות תצפית ומרחבי שהייה.
לדברי האקולוג ד"ר רון פרומקין, המתמחה בייעוץ סביבתי, "הפרויקט קיבל את אישור פקיד היערות. אין במגרש עצים ייחודיים בעלי ערך נופי יוצא דופן. בשטח יש עצי אורן הנטועים בזווית מסוכנת ומועדים לקריסה. עצים הנמצאים כיום בסכנת קריסה יוחלפו בצמחייה חדשה המותאמת לנוף ההיסטורי של ירושלים, ועל כן יש להחליפם. כמו כן, יש מספר מינים פולשים. החברה מתחייבת לטעת עצים בהיקף נרחב, שיתוחזקו באופן שוטף בהשקעה של מאות אלפי שקלים".
יועץ התיירות עופר פופס מוסיף כי "הפרויקט נותן מענה למדיניות משרד התיירות, המצביעה על מחסור משמעותי ביחידות מלונאיות בירושלים ועל הצורך הדחוף בהגדלת היצע חדרי המלון בעיר. התפיסה התכנונית רואה במתחם מרחב עירוני פתוח ולא מתחם מלונאי סגור. הכוונה היא ליצור מקום מפגש בין ירושלמים לאורחים בעיר, מרחב מזמין לשהות, לטייל, לסעוד ולהירגע, כחלק מהרקמה העירונית ולא כמובלעת מנותקת ממנה".
משה שפירא, אדריכל השימור של הפרויקט, מסר כי "מדובר במבנה ייחודי שמעולם לא היה נגיש לציבור. פתיחתו תאפשר לתושבי ירושלים להכיר נדבך כמעט לא מוכר בהיסטוריה של העיר. זו תרומה משמעותית לשימור המורשת ולהעמקת הקשר של הציבור למרחב".
לדברי אדריכל הפרויקט, ירון קופרשטוק, "התכנון נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם מחלקות התכנון והשימור בעיריית ירושלים והצוות המקצועי של הוועדה המחוזית, וכולם יחד היו שותפים לגיבוש הפתרון הנכון למקום. בחרנו לעצב את קומת המסד שמגשרת בין מפלס הרחוב ומפלס המצודה, כמערכת של קמרונות חצובים בסלע ובכך להתייחס לחציבה בסלע מימי בית ראשון שנמצאת במתחם כתף הינום, כמו גם לחציבה בסלע של אולמות תיאטרון החאן הסמוכים לו, מתוך מטרה ליצור קשר פיזי/תרבותי ישיר בין הפרויקט וסביבתו ההיסטורית".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.02.26
