קשה להאמין, אבל בשנת 2026, כשהסלולר הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מחיינו, בימי שגרה ועל אחת כמה וכמה בימי מתיחות ביטחונית או מלחמה, עדיין יש אלפי ישראלים שסובלים מקשיי קליטה קשים שמקשים על חייהם ואפילו מסכנים אותם.
המכנה המשותף לאלפי הישראלים האלה הוא מקום מגוריהם - הפריפריה. "מאז ומתמיד אנחנו סובלים מבעיות תקשורת", סיפר מאור יעקב, יו"ר הקיבוץ הדתי בית רימון ברכס טורעאן שבגליל התחתון. "יש רחובות שלמים שכמעט אין בהם קליטה ואנשים צריכים לצאת מהבית ולהתרחק כדי להתקשר. בחלק מהבתים משתמשים בעיקר בטלפון הקווי, וגם התקשורת הקווית ביישוב מיושנת וסובלת מניתוקים רבים, לפעמים של שעות וימים. התחושה היא שמשרד התקשורת לא סופר אותנו וזה מקומם".
בבית רימון מתגוררות כיום כ-250 משפחות. "היישוב בתנופה אדירה", אמר יעקב. "עשרות משפחות ממתינות בתור כדי להיקלט כאן. לא ייתכן שבתקופה ביטחונית כל כך רגישה לא יהיה רצף תקשורת קבוע ביישוב. אנחנו מרגישים שאנחנו חיים במאה הקודמת. מגיעה לנו אותה תקשורת שמקבל כל ישראלי שלא חי בפריפריה".
במושב כפר זיתים הסמוך לטבריה, שבו חיות כ-400 משפחות, המצב דומה. "קטסטרופה פלוס-פלוס", הגדירה דינה חנוכה, יו"ר היישוב. "לפני ארבע שנים, אחרי המון תלונות שלנו למשרד התקשורת, הגיע אלינו השר לשעבר יועז הנדל עם כל הנהלת המשרד, עשינו סיור וסוכם שיתחילו לעבוד. הייתה תחושה של אופטימיות, אבל אז הממשלה נפלה וכל ההבטחות קרסו איתה".
חנוכה מתארת תחושה קשה: "מתעלמים מאיתנו רק כי אנחנו בפריפריה. אין לי ספק שאם היינו מושב בשרון או במרכז הייתה לנו אספקת תקשורת סדירה ואיכותית. לפני כמה שבועות שלחתי מכתב לשר התקשורת ולא טרחו אפילו לענות לי. טילים מלבנון נפלו בשטח שלנו במלחמה האחרונה, אז איך אפשר להחזיק אותנו בלי סלולר? במקרה חירום לא נוכל אפילו לדווח כשהרשת כל הזמן נופלת".
גם אהרון יצחק, יו"ר הוועד המקומי של מושב ארבל בגליל התחתון, שבו מתגוררות כ-150 משפחות, מרגיש שזעקת התושבים נופלת על אוזניים ערלות. "כל הבתים במושב סובלים מבעיות קליטה קשות. התחושה היא שאנחנו לא מעניינים את מדינת ישראל. לא פעם אני שומע את התשובה 'תשתמשו בטלפון קווי', אבל לפעמים יש צורך חיוני להזעיק אמבולנס או משטרה כשלא נמצאים בבית ליד הטלפון. משרד התקשורת נותן לנו יחס של אזרחים סוג ז', רק בגלל שאנחנו בפריפריה. למה אנחנו פחות טובים מתושבים במקומות אחרים? אי-אפשר להביא אנשים לגליל כשאין פה אפילו קליטה סלולרית", תיאר יצחק בתסכול.
"כל מי שמגיע לארבל אומר שזה המקום הכי יפה בארץ", שיתף. "יש לנו תצפית מדהימה על הכינרת, על הרי הגולן ועל החרמון הלבן, אנחנו חיים ממש בגלויה מצוירת מאירופה, עד שמגיעים לקליטה הסלולרית. כל כך הרבה שנים אני נאבק על הנושא הזה. התחלתי לטפל בזה כשהבן שלי היה תינוק ועכשיו הוא בן 27, והוא שואל אותי מארה"ב מתי כבר יסדרו את זה. ביישוב חיים קצינים בכירים בצה"ל, במשטרה, אנשי כוחות ההצלה, וכל האנשים האלה שצריכים להיות זמינים 24/7 לצורך הצלת חיים מתמודדים עם קשיי קליטה מטורפים. למה הם לא זכאים לקבל שירות אלמנטרי?"
אופיר שיק, סגן ראש המועצה האזורית הגליל התחתון, הוסיף בתגובה כי "מחפיר שהפריפריה מוזנחת וננטשת גם בתחומי התקשורת, שהם היום חלק מרכזי ומהותי בחיי האזרח. עברנו מלחמה קשה, הותקפנו וספגנו פגיעות ישירות ולא יעלה על הדעת שתושבינו ייאלצו להתמודד גם בעיות קליטה סלולרית. במשך יותר מארבע שנים אנחנו מנסים להביא את משרד התקשורת לטפל ולפתור את הבעיה, ואף שנערך סיור מקצועי של כל נציגי הרשתות ומשרד התקשורת והוסכם למקם אנטנות חדשות במיקומים מוסכמים, משרד התקשורת עידכן לפני מספר חודשים שחברות הסלולר חזרו בהן. אנחנו דורשים משר התקשורת לתת לתושבי הגליל את אותו השירות שהמשרד מעניק לתושבי רעננה ורחובות".
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "נושא הכיסוי ביישובים אלה נבדק מול חברות הסלולר ועל בסיס הנתונים שנשלחו, נמצא כי הכיסוי עונה על דרישות הרישיון של חברות הסלולר. הוספת אנטנות מעבר לדרישות הרישיון נתונה להחלטת חברות הסלולר, אך משרד התקשורת פועל בתקופה האחרונה במגוון דרכים, הן רגולטוריות והן בסיוע אקטיבי בהקמת אתרים, על מנת לשפר את איכות הרשת במקומות אלו ובכלל הארץ".
