40% מהתעשיינים בישראל שוקלים להעביר חלק ניכר מהפעילות שלהם אל מחוץ לישראל בשל צניחת הדולר אתמול (רביעי) ל-3.07 שקלים - כך על פי סקר שערכו השבוע בהתאחדות התעשיינים לאור צניחתו של המטבע האמריקני לשפל שלא נראה בישראל כבר 30 שנה.
בהתאחדות התעשיינים התריעו כי מדובר באחד הממצאים המדאיגים ביותר בכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, והוסיפו כי הסקר המלא יימסר לממשלה. אם לא די בכך, בתחום ההייטק הנתון מגיע אף ליותר ממחצית: עד ל-55% מתכוונים להעביר את פעילותם מישראל לחו"ל.
נתוני הסקר, בהשתתפות מאות תעשיינים מכל ענפי התעשייה ברחבי הארץ ובכל הענפים, חושפים משבר מתגלגל שהולך ומחמיר בעקבות עלייה מטאורית של ערך השקל לעומת הדולר בזמן קצר, שכמותה לא הייתה בישראל עד כה. בתוך תשעה חודשים צנח שער הדולר מ-3.88 שקלים באפריל 2025 ל-3.07 שקל אתמול, ירידה של 21%. "התעשיינים לא יכולים עוד לספוג את הירידה הזאת", אמר ל-ynet ול"ממון" נשיא התאחדות התעשיינים החדש, אברהם (נובו) נובוגרוצקי. לדבריו, תעשיינים רבים צופים צמצומים מיידיים במספר העובדים והעברת מפעלים למדינות זולות יותר כבר בקרוב.
גם בבנק ישראל ערים למחירים הכבדים שגובים הייסוף החד של השקל מול הדולר, לרבות הפגיעה ברווחיות, הקיצוצים הבלתי נמנעים בפעילות המקומית והצורך הגובר בהסטת הייצור לחו"ל, במיוחד בענף ההייטק. עם זאת, הבנק המרכזי נמנע לפי שעה מלהתערב במסחר במטבע חוץ. יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, העריך כי "פעילות מצד בנק ישראל עשויה להתקבל עם התייצבות הדולר מתחת לרמות השפל של 2021 והירידה לעבר הרף הפסיכולוגי של 3 שקלים לדולר".
מהנתונים החדשים עולה כי התחזקות השקל מציבה, כדברי המסמך, "את רוב המפעלים בעמדת נחיתות תחרותית מול שווקים זרים. התוצאה היא ירידה ברווחיות, פגיעה בתזרים, קושי בגיוס עובדים וצמצום מצבת כוח האדם". על פי הסקר, 63% מהתעשיינים צופים ירידה במכירות ו-79% מדווחים על צפי לירידה ברווחים ברבעון הקרוב. בענף ההייטק, המאופיין כענף עתיר יצוא, המספרים קשים בהרבה: 97% (!) מהחברות צופות ירידה ברווחיות עקב הייסוף.
עדיין מלקקים את הפצעים ממלחמת הסחר
הפגיעה ברווחיות מתורגמת במהירות לשינוי בכושר התחרות בכלל, ובתחרות על ההון האנושי, שהוא המשאב הקריטי ביותר של המשק הישראלי, בפרט. התחזקות השקל מייקרת באופן ישיר את עלויות השכר במונחים דולריים, מצב שמקשה על חברות מקומיות להציע חבילות שכר תחרותיות מול ענקיות טכנולוגיה גלובליות.
למרות שהייסוף מוזיל את עלויות היבוא, 74% מהתעשיינים מדווחים כי ההטבה אינה מפצה על ההפסדים שנגרמים להם ביצוא, שהוא מקור הרווח המרכזי עבורם.
אם מגמה זו תישאר, ולא יחול שינוי במדיניות, 37% מהתעשיינים ייאלצו לבצע שינויים מבניים רחבים כבר בחצי השנה הקרובה, כגון צמצומי עובדים (פיטורים), העתקת הפעילות לחו"ל, שינויים במוצרי החברה וכדומה. כבר היום, כרבע מהמשיבים נאלצו לשנות מחירים בעקבות הייסוף.
נובוגרוצקי צייר ל-ynet תמונה מדאיגה. לטענתו, הייסוף הקיצוני של השקל הוא מכה ישירה לתעשייה ולכלכלה הישראלית והוא לא מגיע לבדו, אלא על רקע סביבה עסקית המאופיינת בעלויות ייצור שקליות גואות ובהפרעות לתחרותיות שנובעות מגורמים כמו מלחמת הסחר והמכסים של ממשל טראמפ.
הוא מזכיר עוד את ההתייקרויות שחלו בשנה החולפת בארנונה לתעשייה (עלייה של 1.6%), בחשמל (0.6%) ובמים לתעשייה (2.5%). גם השכר בתעשייה המשיך לצמוח, ורשם עלייה נומינלית מוערכת של כ-3.5%. מנגד, המכסים על יבוא סחורה ישראלית לארה"ב נכנסו לתוקף ובנוסף, ישראל מתמודדת עם חרמות גלויים וסמויים מצד מדינות רבות, מה שמצמצם את הסחר.
נשיא ההתאחדות קורא לממשלה להתערב לאלתר וטוען כי ניכר שעד כה לא נראה שמישהו בממשלה מבין את גודל הצרה. "לא מדובר כאן בגזירת גורל", אומר נובוגרוצקי, "זה אמנם מאתגר, אבל לממשלה יש כלים לסייע בהסתגלות ובהתאמת השוק, תוך שימור כושר התחרות ומניעת הפגיעה במשק כולו. יש מגוון כלים וצעדים שהממשלה יכולה לעשות, ואני קורא לה להרים את הכפפה. זאת, החל מתמריצים ומענקים לאוטומציה ותוכניות יצוא ושיפור פריון, דרך הסרת חסמים והפחתת עלויות ועד לשילוב של כלים פיסקליים ומוניטריים שונים".
