לראשונה זה כ-50 שנה, מינהל התכנון בוחן שילוב חדשנות בשיטות הבנייה בישראל ושינוי התקינה של טכנולוגיות הבנייה המתועשות, כך נודע ל-ynet ול"ממון". בימים אלה מתקיימת בחינה מקצועית של תקנות שלד הבניין, בין היתר לנוכח המחסור בכוח אדם מקצועי בעקבות מלחמת חרבות ברזל, והצורך להפחית את עלויות הבנייה שהתייקרו בשנתיים האחרונות והובילו לעליית מחירי הדירות ולהעמקת המשבר בשוק הדיור.
במינהל התכנון מציינים כי השילוב בין מחסור מתמשך בעובדים לבין התקדמות טכנולוגית מואצת בתחום הקונסטרוקציה בעולם מחייב בחינה מחודשת של המסגרת הרגולטורית בתחום, שכמעט ולא עודכנה באופן מהותי זה עשרות שנים. זאת, למרות שינויים דרמטיים שחלו בעולם בידע ההנדסי, בחומרי הבנייה, בשיטות ובטכנולוגיות הביצוע.
בשנים האחרונות ניסו משרדי הממשלה ונציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ להגביר את השימוש בבנייה מתועשת ובטכנולוגיות בנייה חדשניות, שיכולות לקצר את משך זמן הבנייה ואף לצמצם את כמות העובדים. אולם לרוב, שיטות בנייה מתועשות נחשבות יקרות יותר, הממשלה לא השקיעה לאורך השנים מספיק משאבים בפיתוחן ובהטמעתן, וגם יזמי טכנולוגיות בנייה הודו לאורך השנים שקשה יותר להציג לישראלים שיטות בנייה חדשניות.
בהתאחדות פועלים כעשור עם הקרן לעידוד ענף הבנייה ומשרדי הפנים והשיכון לפיתוח טכנולוגיות חדשות. ב-2017 הוקמה חממת הסטארטאפים Contech, שמלווה קהילת מפתחי טכנולוגיות כגון רובוטים שמחליפים טייחים וצבאים, מערכות מבוססות רחפנים לתכנון ופיקוח, מערכות מנופים שמחליפות מנופאים, מערכות לזיהוי ותכנון עבודה בתת הקרקע, קסדות מצלמות ומערכות זיהוי מיקום למניעת תאונות עבודה.
בענף ציינו בשנתיים האחרונות שבעקבות המלחמה יש יותר פתיחות לנושא, אבל הדרך להטמעת הטכנולוגיות החדשניות עוד ארוכה. כעת, עבודת הבחינה מובלת על ידי חטיבת רגולציה במינהל התכנון בשיתוף המהנדס ישראל דוד, וכוללת עבודת מטה הנדסית, סקירת תקינה וסטנדרטים בינלאומיים וניתוח ההשפעות האפשריות על בטיחות, איכות הבנייה, לוחות זמנים, עלויות ביצוע ותחזוקה לאורך חיי המבנה.
במסגרת המהלך ביקרה לאחרונה משלחת של גורמי ממשל ואנשי מקצוע בתערוכת World of Concrete בלאס וגאס ונחשפה לשיטות קונסטרוקציה מתקדמות, לחומרים חדשניים ולטכנולוגיות בנייה מתועשות, שכבר מיושמות במדינות רבות בעולם בתחומי בנייה שונים, החל מבנייה רוויה, דרך תשתיות ועד שיקום ימי. במקביל נבחנות מגמות עולמיות ובהן בנייה מתועשת, מערכות שלד מתקדמות וטכנולוגיות בנייה הנשלטות דיגיטלית.
בין היתר נבדקת האפשרות לשילוב מבוקר של חומרים מתקדמים, לרבות חומרים מבוססי סיבים, הנבחנים כחלופה או כהשלמה לפלדה, וכן שיטות המאפשרות צמצום תלות בכוח אדם, קיצור לוחות זמנים ושיפור הדיוק והאחידות ההנדסית. המטרה היא להתאים את תקנות שלד הבניין להתפתחויות הטכנולוגיות, ולאפשר הטמעה בטוחה ומבוקרת של חדשנות.
לפיכך נבחנת התאמת התקנות לשיטות קונסטרוקציה מתקדמות, למערכות תעשייתיות ולטכנולוגיות עתידיות כגון הדפסת מבנים בבטון, שמאפשר קיצור זמנים משמעותי, הכול בכפוף לעמידה מלאה בדרישות בטיחות ותקינה מחמירות.
במינהל מציינים כי לא מדובר בהקלה רגולטורית גורפת או בשינוי מיידי של התקנות, אלא בתהליך מקצועי ומדורג. "ענף הבנייה בישראל ניצב בצומת משמעותי", אמר ל-ynet מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח. "המחסור בכוח אדם, לצד קפיצת מדרגה טכנולוגית, מחייבים בחינה מחדש של רגולציות ישנות. האחריות שלנו היא לאפשר בחינה והטמעה מקצועית, בטוחה ומבוקרת של חדשנות, שתשפר את איכות הבנייה, תייעל את הביצוע ותתרום למשק ולציבור".
ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, מדגישה כי תיקון התקנות אינו טכני בלבד, וכי מדובר בשינוי תפיסתי. "אנו בונים מסלול רגולטורי, שיאפשר שילוב חומרים ושיטות חדשות על בסיס הוכחת ביצועים ומתודולוגיה סדורה, כולל פתרונות מתועשים וחומרים מתקדמים ובני-קיימא", אומרת כהן. "המטרה היא לייעל תהליכים, להפחית תלות בכוח אדם ולשמור במקביל על בטיחות, אחריות מקצועית וראייה כלכלית ארוכת טווח".
בשיחה עם ynet חושף אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל חברת אקו קיר תדהר (ECOWALL), העוסקת בתחום חיפוי בניין באמצעות טכנולוגיה חדשנית, את המצב העגום באתרי הבנייה בישראל. לטענת פוקוטינסקי, קבלנים רבים עדיין בטכנולוגיות בנייה מיושנות, בזמן שבעולם כבר התקדמו מזמן לבנייה מתועשת.
אריאל פוקוטינסקיצילום: ליאת מנדל"ענף הבנייה בישראל הוא אחד מהענפים הכי פרימיטיביים ולא מתקדמים טכנולוגית שקיימים", אומר פוקוטינסקי. "ישראל היא מדינה סופר טכנולוגית, ענף ההייטק והתעשיות הביטחוניות הם מובילים עולמיים. כל הענפים הפכו להיות מתועשים – ענף החקלאות, ענף החלב – הכל אוטומטי, אבל ענף הבנייה חקק על דגלו את השמרנות, והמלאכות באתרי הבנייה הן מלאכות ידניות, כמו לפני עשרות שנים. פועלי הבניין מסדרים את הברזל בתבניות, בונים את הבלוקים לבד, חורצים אותם, מניחים צנרת חשמל ומטייחים.
"מכיוון שההליך ידני, הוא לא מבוקר ולא מדויק. המשמעות היא שאם ניכנס היום לפרויקט חדש עם 100 דירות, ונמדוד דבר בסיסי כמו המרחק של האסלה מהקיר, נגלה שבזמן שהדירות אמורות להיות מוצר זהה – בכל אחת מהן התוצאה תהיה שונה".
"יותר מזה", הוא ממשיך, "היום כשמזמינים חלונות לכל דירה, במקום להזמין 100 חלונות במידה מסוימת, מזמינים מאיש האלומיניום כמעט 100 מידות שונות של חלונות כי הבנייה עקומה. במצב תקין היה אפשר להזמין את החלונות עוד בטרם התחלת הבנייה, אבל בפועל איש האלומיניום לוקח בכל דירה מידות מחדש וכך עלויות הבנייה ומשך זמן הבנייה מטפסים".
ויש, כמובן, את עניין כוח האדם, שבשל הפיגור הטכנולוגי נדרש בכמויות גדולות במיוחד. "ברגע שהכול ידני צריך יותר כוח אדם, ומכיוון שיש בישראל מחסור מגיעים לכאן פועלים זרים, מרביתם מאוד יקרים", הוא מסביר. "פועל בניין סיני מרוויח כ-1,500 שקל ליום, וכל הפרמטרים האלה מייקרים את העלות הסופית של הדירה. אם היינו עוברים לבנייה מתועשת, היינו מצליחים להוריד את עלויות הבנייה בשיעור של 10%-15%. אז נכון שמחיר הדירה לא היה יורד מ-4 מיליון שקל ל-2 מיליון שקל, אבל בהחלט ניתן לדבר על הפחתה של כמה מאות אלפי שקלים בזכות יעילות בבנייה.
"אחד הקבלנים הגדולים בארץ אמר לי, 'כשאני מוכר 750 דירות אני מצפה לקבל 750 תביעות (של ליקויי בנייה; ה.צ). זה המצב היום בשוק, קרוב ל-100% מהדירות החדשות נמצאות עם ליקויי בנייה, וכל רוכשי הדירות לוקחים חברת בדק כי ברור להם שהמוצר שהם מקבלים גרוע. תשווי את זה לענף הרכב: נראה לך שתקבלי מכונית עם תקלות? זה לא יקרה, כי זה מוצר מתועש שנבנה במפעל על ידי רובוטים ועובר בדיקות איכות לפני שיוצע ללקוח – ובדירות זה בדיוק להפך.
"תוסיפי לכך ששיטת הבנייה הנוכחית מאוד איטית בביצוע, מפריעה לסביבה ומסכנת את העובדים. היינו יכולים לבנות בניין בשנה או שנה וחצי במקום שלוש שנים. צריך רגולציה שתאפשר לאמץ תקנים בינלאומיים מתקדמים, אתר הבנייה צריך להפוך לאתר הרכבה, לא אתר ייצור. כפי שבכל העולם מייצרים את רכיבי הבניין ומרכיבים אותם באתר הבנייה, כך צריך להיות בישראל".
מינהל התכנון בוחן לראשונה זה כחמישה עשורים שילוב חדשנות בשיטות הבנייה בישראל ושינוי התקינה של טכנולוגיות הבנייה, כגון שינוי בתקנות שלד הבניין, כך נודע ל"ממון". זאת בין השאר על רקע המחסור בכוח אדם מקצועי והזינוק בעלויות הבנייה. המסגרת הרגולטורית כמעט לא עודכנה עשרות שנים, חרף שינויים דרמטיים בידע ההנדסי, בחומרי הבנייה ובטכנולוגיות הביצוע. העבודה מובלת על ידי חטיבת רגולציה במינהל התכנון בשיתוף המהנדס ישראל דוד, וכוללת סקירת תקינה בינלאומית וניתוח השפעות על בטיחות, איכות, לוחות זמנים ועלויות. בין היתר נבחנת התאמת התקנות להדפסת מבנים בבטון, מערכות שלד מתקדמות וחומרים מבוססי סיבים כחלופה לפלדה. בהתאחדות הקבלנים פועלים כעשור עם הקרן לעידוד ענף הבנייה ומשרדי הפנים והשיכון לפיתוח טכנולוגיות חדשות. ב-2017 הוקמה חממת הסטארט-אפים "Contech", שמלווה קהילת מפתחי טכנולוגיות, כגון רובוטים שמחליפים טייחים וצבעים, מערכות מבוססות רחפנים לתכנון ופיקוח, מערכות מנופים שמחליפות מנופאים, מערכות לזיהוי ותכנון עבודה בתת-הקרקע ועוד. אולם למרות ניסיונות עבר לקדם בנייה מתועשת בענף מודים שההטמעה איטית.
אריאל פוקוטינסקי, מנכ"ל אקו קיר תדהר (ECOWALL), מתאר תמונה חריפה: "ענף הבנייה בישראל הוא אחד הענפים הכי פרימיטיביים ולא מתקדמים טכנולוגית שקיימים. מכיוון שההליך ידני, הוא לא מבוקר ולא מדויק. המשמעות היא שאם ניכנס היום לפרויקט חדש עם 100 דירות, ונמדוד דבר בסיסי כמו המרחק של האסלה מהקיר, נגלה שבכל דירה התוצאה תהיה שונה. היום כשמזמינים חלונות במקום להזמין 100 חלונות במידה מסוימת, מזמינים כמעט 100 מידות שונות כי הבנייה עקומה, וכך עלויות הבנייה ומשך זמן הבנייה מטפסים".
לדבריו, העלות גבוהה גם בכוח אדם: "פועל בניין סיני מרוויח כ-1,500 שקל ליום. אם היינו עוברים לבנייה מתועשת, היינו מצליחים להוריד את עלויות הבנייה בשיעור של 10%-15%".
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, אומר: "האחריות שלנו היא לאפשר בחינה והטמעה מקצועית, בטוחה ומבוקרת של חדשנות, שתשפר את איכות הבנייה, תייעל את הביצוע ותתרום למשק ולציבור".
ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במינהל: "המטרה לייעל תהליכים, להפחית תלות בכוח אדם ולשמור במקביל על בטיחות וראייה כלכלית".
"כל הענפים הפכו להיות מתועשים ורק בענף הבנייה ממשיכים לבנות כמו לפני עשרות שנים. זה אחד הענפים הכי פרימיטיביים, ענף שחקק על דגלו את השמרנות"
