סרן ד"ר נ' (32) כבר לא צריך ללכת לישון לקול רעש הנגמ"שים וקולות הקשר בתוך המפקדה של חטיבת 'חירם' 769 החולשת על הביטחון השוטף בגזרה המזרחית של גבול ישראל-לבנון. כשהוא פוקח עיניים בבוקר, הוא רואה את רחוב תל חי בקריית שמונה.
קצין הרפואה החטיבתי, שראה את העיר הזו בימיה הקשים ביותר לאורך כשנה וחצי של מלחמה - כשהרמזורים היו כבויים, הרחובות ריקים מאדם וכל צעד לווה בחישוב המרחק למרחב המוגן הקרוב - הוא עכשיו דייר מן המניין במתחם הדיור האטרקטיבי לצעירים ברחובה המרכזי של העיר.
סרן נ' הוא אחד מ-12 אנשי הקבע הראשונים של אוגדה 91 ואוגדה 210 שקיבלו את המפתח לדירת הסטודיו החדשה שלהם במסגרת פרויקט "דיור צפוני". המיזם, שמובילים אגף כוח האדם ופיקוד הצפון, נועד להוציא את הקצינים והנגדים הצעירים מהמגורים הצבאיים האפרוריים בגזרה, ולהכניס אותם ללב הקהילה. בצה"ל הבינו שהחיבור לגזרה לא עובר רק דרך המפות המבצעיות או ההערכות המודיעניות, אלא דרך המדרכה, השכנים והקפה של הבוקר בעיר שעדיין מלקקת את פצעי המלחמה.
"גרתי עד עכשיו בבסיס החטיבה, והדירות פה ברמה הרבה יותר גבוהה, זה מרגיש כמו בית מלון" אומר נ' בחיוך מלא סיפוק. בתפקידו הקודם שירת כקצין רפואה גדודי וחלף על פני העיר בכל פעם בדרך למשימות מבצעיות ולביקורים אצל לוחמי הגדוד שבו שירת, שהיו פרוסים לאורך הגבול בגיזרה. הוא לא דמיין אז כי לאחר שתסתיים המלחמה וכוחות חיזבאללה יורחקו מהגבול, הוא ימצא עצמו תושב מן המניין בקריית שמונה. "הכרתי את העיר הזאת כשהיא ריקה מתושבים", מספר נ'. "אני זוכר שלא היו פה רמזורים. לא היו רכבים ואנשים ובקושי היה אפשר למצוא מקומות לאכול בהם. היינו תחת אזעקות ובחישוב של כל צעד למרחב מוגן. עכשיו לראות את החיים פה זו סגירת מעגל. אנשים הולכים ברחובות וילדים ממלאים את הגנים".
התנאים כאן רחוקים שנות אור מהסטנדרט הצבאי המוכר. שכר הדירה עומד על 270 שקלים בלבד בחודש - סכום שכולל כמעט הכל, למעט חשמל ומים לפי צריכה. הדירות חדשות, מרוהטות ומאובזרות במלואן, כולל מכשירי חשמל. במתחם הבניין שנחנך ערב המלחמה ושבו שוכרים דירות גם הסטודנטים של אוניברסיטת תל-חי, יש חללים משותפים: חדר כושר, סטודיו לאימונים, מכבסה, ולובי שבו אפשר למצוא אפילו שולחן סנוקר ופלייסטיישן.
"אני מעדיפה לגור בדירה לבד מאשר בחדר בבסיס הצבאי עם עוד 4-5 בנות במיטות קומותיים", משתפת רס"ן ס' (30), ראש מדור פרט בפיקוד הצפון, שמרכזת את הפרויקט וגרה בו בעצמה. היא עברה לכאן מהדירה השכורה ברמת גן, מחליפה את הפקקים של המרכז בנסיעה קצרה בתוך הגזרה. "זו הטבה משמעותית לגור במחיר סמלי. לפני כן גרתי במרכז ועכשיו אני לא צריכה לנסוע שעתיים וחצי לכל כיוון".
קהל היעד של פרוייקט המגורים החדש של צה"ל הוא קצינים ונגדים ב"קבע ראשוני" - חבר'ה צעירים, לרוב רווקים, שעדיין לא מחזיקים בהון עצמי לרכישת דירה ומחפשים פתרון זמני לשנות השירות בצפון. בצה"ל שכרו עבורם בשלב זה 22 דירות בבניין שמשולב עם מגורי סטודנטים. חלק מהדירות מיועדות לשני שותפים וחלקן לשוכר בודד. התקווה של הצבא היא שהמגורים יהפכו למחויבות ארוכת טווח. "היינו שמחים שאנשי הקבע הצעירים שישכרו כאן יישארו לגור בסופו של דבר בעיר וישתקעו בה. שימשיכו ללימודים באוניברסיטה ויקימו פה את ביתם", אומרת רס"ן ס'. היא מסביר כי "להביא משרתים בקבע לעיר שעדיין בתוך שיקום ובנייה, בבניין משולב עם סטודנטים, זה חלק מהחיבור. אני מקווה שבהמשך נוביל התנדבויות ועשייה בעיר בפרויקטים חינוכיים ותרבותיים".
הבחירה בקריית שמונה לא הייתה רק בשל הנחיצות של העיר ב"דם חדש", לאחר שכרבע מתושביה לא שבו אליה עם תום הפינוי הממושך. המגורים בה מאפשרים לקצינים כמו ד"ר נ' להיות בזמינות גבוהה יותר לכל הקפצה בגזרה. "כחטיבה מרחבית יש לנו מחויבות מהמעלה הראשונה להגנה על היישובים ולשותפות עם התושבים", הוא מסביר. "מגורים בסמוך לגבול מאפשרים זמינות ותגובה מהירה ויכולת מעבר מהירה משגרה לחירום. הנוכחות שלנו כאן כשאנשים רואים שאנחנו בוחרים לגור בעיר מעידה על הביטחון. אם בחרנו לחיות כאן, זה משדר לתושבים שבטוח פה ואנחנו איתם". הוא מתאר כי "זה כיף לחזור לפינה השקטה ולבית החם שיש לנו פה בסביבה אזרחית. גם בסופי שבוע אני נשאר בעיר, מטייל באזור ונהנה מהחיים. כשאני מתנתק מזירת העבודה זה נותן אוויר ומאפשר לשמור על הכשירות ולהתרענן".
אחרי ההצלחה בקריית שמונה, ובדומה לפרויקט מקביל בשדרות, בפיקוד הצפון כבר מתכננים את היעד הבא: נהריה. סקר שנערך בין משרתי הקבע בפיקוד העלה כי העיר שבגליל המערבי היא המבוקשת ביותר למגורים. שם, התכנון הוא להקים מתחם שייתן מענה גם למשפחות עם ילדים.
