את מ', בת 70 ממושב בעמק יזרעאל, אני תופסת בטלפון בדיוק כשהיא בסופרמרקט מול עמדת החיתולים. לא, עדיין לא למבוגרים, אלא לשני הנכדים התאומים שנולדו לפני חודשיים וחצי, ונחתו אצלה במושב כבר ביום ראשון בבוקר, יממה לאחר פתיחת המתקפה על איראן. "את רואה מה זה, יום אחד של טילים והם ארזו את הילדים ובאו לכאן. אבל הם צודקים, איך אפשר לרדת ולעלות שלוש קומות ברגל בכל פעם בפלורנטין ולרוץ למקלט העירוני עם שני תינוקות שרק נולדו? אני שמחה ורגועה יותר כשהם כאן אצלנו וגם כשיש אזעקות, אז הם לפחות איתנו ואני לא דואגת וגם הם יותר בטוחים".
לנכדים שלה אין ממ"ד בפלורנטין וגם לא מקלט קרוב, אבל גם במושב שבו היא מתגוררת, היא מודה כי אין לה ממ"ד כי הבית נבנה הרבה לפני שהחוק חייב בניית ממ"ד. "אז אין ממ"ד כי הבית ישן, אבל יש מקלט ממש בסמוך, עניין של כמה צעדים ולא צריך לרדת ולרוץ במדרגות. יש הרבה מאוד צעירים שחזרו עכשיו להורים כי אין להם מיגון מתאים בעיר, וזה קרה גם בסיבוב הקודם עם איראן".
6 צפייה בגלריה
יעקב דיין: "בגילנו אנחנו לא יכולים לרוץ במדרגות מקומה שלישית, אז מראש ויתרנו
(שלו שלום)
הדוגמה הזו מתארת את המצב כיום בישראל, כאשר לפחות למחצית מהתושבים אין ממ"ד בבית ולעתים גם המקלט הציבורי לא קרוב. המתיחות הביטחונית המתמשכת הפכה את הממ"ד לצורך קיומי ומשפיעה ישירות על קבלת החלטות בחיפוש מקום מגורים ועל הפערים ההולכים ומתרחבים במחירים, בקנייה ובהשכרה, של דירות עם או בלי ממ"ד.
אם רמת חיפושי הדירות עם ממ"ד הגיעה לרמות היסטוריות ביוני 2025, הגיע מבצע "שאגת הארי" והזניק את המספרים לשיא. טל קופל, מנכ"ל מדלן, אומר כי מדובר בתופעה גורפת לכל הארץ שאינה מפתיעה, שכן התחדדה ההבנה שהצורך בממ"ד הוא הכרח מציל חיים. בדיקה עדכנית שנערכה עבור "ממון" ו-ynet על ידי לשכת שמאי המקרקעין מעלה כי הפער במחיר למ"ר בין דירות עם ממ"ד לדירות ללא ממ"ד הוא דו-ספרתי ואף העמיק בחלק מהערים שנבדקו, כאשר בתל-אביב נרשמה קפיצה חדה במיוחד.
הבדיקה, שנערכה כשמונה חודשים לאחר הפסקת מבצע "עם כלביא", בחנה מחירי דירות 4 חדרים בחמש ערים מרכזיות. הנתונים מצביעים על כך שהשפעת הממ"ד על מחירי הדירות מתחזקת במרבית המקרים, ובעוד שבמהלך הלחימה עצמה הממ"ד נתפס בראש ובראשונה כמרחב מיגון וענה על צורך מיידי בביטחון, השוק ממשיך לייחס לו ערך גבוה וכמקום בטוח לקראת האיומים וסבב הלחימה הנוכחי עם איראן. בתל-אביב למשל נרשם הפער החריג ביותר במחירי דירות עם ממ"ד לעומת מחירי דירות שאינן ממוגנות – כ-41.6%, כמעט כפול מהפער שנמדד לפני כחצי שנה, אז עמד על כ-20%. בירושלים עלה הפער מכ-7.4% לכ-12.3%, בחיפה ובנהריה הוא עומד כיום סביב 21%, ובאשקלון דווקא ירד הפער במחירים לכ-15.4%.
לדברי השמאית והמשפטנית נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין שערכה את הבדיקה, "במהלך מבצע עם כלביא נרשמה עלייה חדה בביקוש לדירות עם ממ"ד, בעיקר באזורים בעלי חשיפה ביטחונית גבוהה ובמרכזי הערים. באותה תקופה, הפערים במחיר שיקפו במידה רבה תגובה רגשית ומהירה של השוק למצב חירום".
בוגין מוסיפה כי "עם דעיכת הלחימה וסיומו המלא של המבצע הקודם, ניתן היה לצפות להתאזנות בחשיבות הממ"ד, שתבוא לידי ביטוי גם בהתייצבות המחירים. אולם הנתונים מצביעים על כך שבחלק ניכר מהערים, הערך של הממ"ד המשיך לעלות ומייצג פער משמעותי יותר ביחס לדירות ללא הממ"ד. לדבריה, "הממ"ד כבר לא נתפס כתוספת טכנית או כפתרון זמני, אלא כמרכיב שמגלם ודאות, שימושיות ויכולת התאמה למציאות משתנה של איומים ביטחוניים. בחלק מהאזורים הפערים משקפים לא רק עליית ערך של דירות עם ממ"ד, אלא גם שחיקה בערכן של דירות ללא ממ"ד".
עוד היא מציינת כי בשוק השכירות הדינמיקה מעט שונה. בעוד שבשוק מכירת הדירות הפערים דרמטיים לטובת דירות עם ממ"ד, בשכירות השיקולים מורכבים יותר ומשקפים צרכים שונים. עבור משפחות עם ילדים הממ"ד הוא שיקול מרכזי, עובר שוכרים צעירים יותר ישמם שיקולים נוספים כמו הקרבה לעבודה, ללימודים ולמקומות בילוי. "דירות ללא ממ"ד בשכירות מוצעות בדרך כלל במחירים נמוכים יותר, בין היתר מכיוון שמדובר במבנים ישנים יותר עם תשתיות פחות מודרניות. עם זאת, שוכרי דירות מונעים ממכלול שיקולים שבהם המיקום והקהילה ממלאים תפקיד מרכזי", אומרת בוגין.
נחמה בוגיןצילום: ניר שהרבנילדבריה, "משפחות רבות בוחרות להישאר בשכונה מוכרת – בסביבה שבה הילדים ממשיכים באותם מוסדות חינוך, שבה יש קהילה מגובשת וחברויות ארוכות שנים ולעתים מוכנות לשלם את המחיר על דירה ללא ממ"ד. יחד עם זאת, משפחות שמחפשות דירה להשכרה כיום מקפידות יותר מבעבר על נושא המיגון. אנו רואים נכונות גדלה והולכת לשלם פרמיה על דירת שכירות עם ממ"ד, במיוחד בקרב משפחות עם ילדים צעירים. בעלי דירות להשכרה עם ממ"ד נמצאים כיום במצב תחרותי טוב יותר, הם יכולים לבקש מחירי שכירות גבוהים יותר וגם למצוא שוכרים מהר יותר. המגמה הזו תלך ותתחזק".
בגיל 84 מתפנים לבית מלון
יעקב דיין, 84, ואשתו בת ה-81 מתגוררים ברחוב אוסישקין בירושלים בקומה השלישית בבניין שנבנה לפני 75 שנה. ממ"ד אין להם כמובן, אבל גם לא מקלט. "כשבנו את הבניין הזה לא חשבו על טילים ועוד על כאלה שמתפצלים", אומר יעקב. "מאז שהחלה המתקפה על איראן, אנחנו לא מתמגנים. אנחנו בטח לא יכולים בגילנו לרוץ במדרגות מקומה שלישית, אז מראש ויתרנו. אנחנו יוצאים לחדר המדרגות, למרות שברור לנו וגם הבנו מפיקוד העורף, שבטילים האלה עם עצמת חומר הנפץ ובוודאי הטיל המתפצל, אין שום חשיבות לעמידה בחדר מדרגות. אבל אין לנו ברירה אחרת. זה מה יש. יותר נכון זאת המציאות. אנחנו מתפללים לאלוהים שישמור עלינו".
אלא שהשבוע הגיעה היוזמה המבורכת של בנק לאומי, "מקום בטוח", מיזם חברתי עבור בנות ובני הגיל השלישי - בני 80 פלוס שאין ברשותם מרחב מוגן נגיש בביתם. בשיתוף מלונות פתאל הם מממנים עבור אוכלוסייה זו את השהות במלונות. "לא ייאמן איזה שדרוג קיבלנו. מתנה משמיים", אומר יעקב שקיבל יחד עם אשתו שישה לילות במלון לאונרדו פלאזה במימון מלא. "בכל קומה יש חדר מוגן, כך שממש ליד החדר שקיבלנו יש ממ"ד. עבורנו זו הילולה. ברגע שמתקבלת התראה אנחנו מתארגנים באיזי, בלי לחץ, יוצאים מהחדר כמה פסיעות ואנחנו בחדר המוגן. גם כשהייתה אזעקה בלי התרעה בגלל טיל מלבנון, לא היינו בפאניקה. ידענו שדקה וחצי זה המון זמן למי שהתרגל להימלט מדירתו לחדר המדרגות".
ליעקב ואשתו ארבעה ילדים, נכדים ונין. "המשפחה הענפה מפוזרת וכמובן שעוטפת אותנו בדאגה אינסופית. במלון אנחנו מרגישים בטוחים 24/7, זה מחמם את הלב שרואים אותנו הקשישים, שחושבים על הקושי שלנו ובאים ברצון טוב לעזור. חבל שזה לא מגיע מצד המדינה".
במסגרת המיזם של פתאל ובנק לאומי, הוקצו 1,000 חדרים. יעקב קורא לבנקים ורשתות נוספות לאמץ את התמיכה. "יש עוד הרבה קשישים במצבנו, בלי ממ"ד, בלי יכולת פיזית להגיע בזמן אמת למקלט ברחוב. יהיה נחמד אם עוד בנקים ובתי מלון יאמצו את המודל המבורך, שמציל קשישים כמונו. תכלס, קיבלנו הזדמנות פז לעשות ירח דבש שני במלון נהדר וממוגן. אין לנו מספיק מילים להודות על המחווה הזו".
לרוץ למקלט בלילות
אורית יעקבי ובעלה מבצרה, הורים לשלושה ילדים קטנים, ארי, עדייה ונאיה, כבר מתורגלי מציאות מלחמה בשנתיים וחצי האחרונות. המשפחה מתגוררת בבית ללא ממ"ד והם נאלצים לרוץ עם הילדים בשעת התראה למקלט השכונתי. "כשיש התראה זה עוד בסדר", אומרת אורית, "כי את האזעקה אנחנו כבר שומעים כשאנחנו מוגנים במקלט עם השכנים. הילדים כבר התרגלו ומבינים את הנוהל, נועלים נעליים, לובשים מעיל ומזדרזים למקלט. אבל כשפתאום הגיעה לפתע בשעת ערב אזעקה בלי שום התראה, זה קשוח.
"הגדול ישן במיטת קומתיים בקומה השנייה, הוא היה צריך לרדת מהר כי זירזו אותנו וכמובן שאין זמן כשממהרים למקלט, ולצערי הוא החליק ונשרט. הוא התגבר מיד, אבל לנו כהורים זה קשוח להתרוצץ בבהלה כזו למקלט. ברור שאם היה לנו ממ"ד בתוך הבית היינו ישנים בו עם הילדים וכל ההתרוצצות הזו תחת אזעקות וטילים לא הייתה. אחרי החוויה הלא נעימה עם הטיל מלבנון שהפתיע את כולנו בלי התראות, הכנו את הרכב ליציאה למקלט בנסיעה, לא עוד בריצה עם הילדים למקלט. הבנו שצריך לתת דרייב ולהגיע הכי מהר בלי לרוץ עם ילדה על הידיים ולדאוג שהילדים רצים ועומדים בזמן. היו גם לילות שהחלטנו לישון במקלט הציבורי. כי זה פשוט טרטור להעיר ילדים, לעטוף אותם בשמיכות ולרוץ באמצע הלילה".
כעת שוקלים אורית ובעלה, שמתגוררים כעת בבית זמני במושב, לבנות בית עם ממ"ד תקני. "זה הדבר שהכי חשוב לי, הממ"ד ותקני הבטיחות שבו. אני רוצה שהוא יהיה הכי תקני והכי מרווח, שישמש גם כמיגון לחמותי ולשאר בני המשפחה שאין להם מרחב מוגן. אחרי החוויה המפוקפקת שעברנו עם אזעקה ללא התראה, ברור לי יותר מתמיד שזה הדבר הכי חשוב בבית".
גם יוסי, תושב תל-אביב, מוצא את עצמו רץ בלילות בחיפוש אחר מרחב מוגן. הוא מתגורר יחד עם עוד שני שותפים בדירה שכורה ליד הרכבת הקלה באלנבי. "אנחנו משלמים 11,000 שקלים בחודש לדירה בקומה שלישית ואחרונה, בלי מקלט וכמובן בלי ממ"ד", הוא מספר, "בכל פעם שיש התראות אנחנו מזנקים מהדירה, ממהרים לרוץ במדרגות, להספיק להגיע למתחם מתחת לאדמה של הרכבת הקלה ולהמתין שם. אחרי כמה הקפצות כאלו, כי בתל-אביב לא מפסיקים לקבל התראות ואזעקות, קיבלנו החלטה, לקחת שק"ש, שמיכות, כריות, פינג'ן קפה וקצת נשנושים, ולהישאר לישון במתחם הממוגן במקום לעשות הלוך-חזור לדירה ולהסתכן. כמונו יש עוד כאלה שעושים כך. אין לנו הרבה ברירות. בדירות הישנות בתל-אביב אין סיכוי למצוא דירה עם ממ"ד, ולהתמגן כאן במתחם הרכבת הקלה, עדיף על לרוץ ברחוב. יש לנו חברים שעושים את זה בחניון של גן העיר ודיזנגוף סנטר מאותה סיבה. וכאמור, אין כל קשר בין שכר הדירה הגבוה שאנחנו משלמים לעובדה שאין בדירה ממ"ד. יקר. נקודה".
"בכל פעם שיש התראות אנחנו מזנקים מהדירה, ממהרים לרוץ במדרגות, להספיק להגיע למתחם מתחת לאדמה של הרכבת הקלה ולהמתין שם. אחרי כמה הקפצות כאלו, כי בתל-אביב לא מפסיקים לקבל התראות ואזעקות, קיבלנו החלטה, לקחת שק"ש, שמיכות, כריות, פינג'ן קפה וקצת נשנושים, ולהישאר לישון במתחם הממוגן במקום לעשות הלוך-חזור לדירה ולהסתכן"
ויש גם כאלה שהבחירה שעשו הייתה להביא מיגונית לחצר. "מה העירייה, מצפה שנרוץ ככה כל היום למקלט? אנחנו גרים ברחוב שבאף בית אין בו ממ"ד, אז בעלי החליט להזמין מיגונית וכל השכנים הלכו בעקבותינו. הגיע לכאן בתחילת השבוע קונטיינר והוריד מיגוניות", מספרת ג', מורה בפנסיה שבדיוק גם שברה את הרגל, ואין לה סיכוי להגיע למקלט. "אבל גם בלי העובדה שעכשיו אני בכיסא גלגלים המיגונית הזו מצילה אותנו, ואם בעלי לא היה מזמין אותה פשוט היינו עוזבים את הבית ומחפשים איפה להיות. לא הייתי רצה כל היום למקלט שמרוחק מהבית שלנו 200 מטר וצריך לרדת אליו במדרגות, ואז שוב לעלות, ואת רק מגיעה הביתה ושוב יש התראה. זה מוגזם".
את סוף השבוע הקרוב בני הזוג לא יבלו בביתם, והם נוסעים להיות עם שלושת ילדיהם שכבר בתחילת השבוע עשו מעשה ולקחו צימרים במדבר.
"הילדים שלנו גרים בלב תל-אביב, אחד בקומה רביעית בלי ממ"ד וצריך לרדת עם אשתו בהריון ועם תינוקת למקלט, איך אפשר? הבן השני גר בקומה שלישית וצריך לרוץ עם שני ילדים למקלט ברחוב. אז הם ברחו למדבר ואנחנו אחריהם", היא אומרת ובעלה מתערב בשיחה: "זו בעיה ממש קשה שהרשויות לא מאשרות לשים מיגוניות בחצרות. אתם בניתם ככה את הבתים, לפחות תאפשרו לנו להציב מיגוניות".
"הפער עוד יתרחב"
דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלי מרכז הנדל"ן, טוען כי לא מדובר בעניין של נוחות. "במצב הנוכחי, כשישראל נמצאת בלב עימות ישיר מול איראן ואנו עדים שוב למטחי טילים בליסטיים, הפער בין דירה עם ממ"ד לדירה ללא ממ"ד לא קשור יותר לנוחות או השקעה, הוא שאלה של בטיחות בסיסית", אומר קצ'נובסקי. "צריך לקוות שהמוטיבציה הזו תבוא לידי ביטוי גם בקידום מואץ של מיזמי התחדשות עירונית, שכן למרות התרחבות התחום, קצב הבנייה בו עדיין רחוק מהפוטנציאל, ועכשיו, יותר מתמיד, חייהם של אנשים תלויים בכך".
דן קצ'נובסקיצילום: דרור סיתהכלעל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ליותר ממחצית מהדירות בישראל אין היום ממ"ד. באופן טבעי, המצב הביטחוני, ריבוי הסבבים מול איראן, חמאס וחיזבאללה בשנים האחרונות, וכן מבצעי המימון הרבים על דירות חדשות, הביאו לעלייה חדה בעסקאות של דירות עם ממ"דים וממ"קים (מרחבים מוגנים קומתיים), שנחשבים כיום לצורך חיים חיוני לא פחות מחניה, מחסן או מרפסת, ואולי אף יותר.
קצ'נובסקי אומר כי "בשל המצב אליו הגענו, ניתן להבין את ההפרש הגדול במחיר של דירות עם ממ"ד ושל דירות לא ממוגנות. לא אתפלא אם כתוצאה מהימים האחרונים, הפרש זה עוד יתרחב. פגיעתם הישירה של הטילים מאיראן בלב תל-אביב ובבית-שמש יצרו זירת הרס מזעזעת והוכיחו בצורה הקשה ביותר שהממ"ד אינו מותרות במדינת ישראל".
בלשכה ערכו גם השוואה בין כמות העסקאות בין דירות עם ממ"ד לעומת דירות ללא ממ"ד, ומצא כי בתל-אביב יש פער של למעלה מ-500%. במהלך הרבעון האחרון של שנת 2025 בוצעו כ-133 עסקאות עבור דירות עם ממ"ד, לעומת 22 עסקאות עבור דירות ללא ממ"ד. בנהריה מדובר על פער של כ-166%, באשקלון הפער הוא של כ-129%, בירושלים מדובר על פער של כ-90% ואילו בחיפה נמצא הפער הנמוך ביותר של כ-11% בלבד.
"בשל המצב אליו הגענו, ניתן להבין את ההפרש הגדול במחיר של דירות עם ממ"ד ושל דירות לא ממוגנות. לא אתפלא אם כתוצאה מהימים האחרונים, הפרש זה עוד יתרחב. פגיעתם הישירה של הטילים מאיראן בלב תל-אביב ובבית-שמש יצרו זירת הרס מזעזעת והוכיחו בצורה הקשה ביותר שהממ"ד אינו מותרות במדינת ישראל"
למעשה, המלחמה והמצב הביטחוני הפכו את הממ"ד לאחד מהמרכיבים המהותיים בשיקלול עלות הדירה. עם זאת, לרוב דירות ללא ממ"ד הן ישנות ולא תמיד מהוות את הגורם המשמעותי ביותר בערך הדירה. לעיתים מדובר גם בשכונות נחשלות, מיקומים שהם פחות אטרקטיביים ועוד.
"הנתונים של לשכת שמאי המקרקעין משקפים שינוי תודעתי עמוק שאנו חווים בשטח", אומר עמית נחמני, סמנכ"ל התחדשות עירונית בקבוצת יושפה, המקדמת עשרות מיזמי התחדשות עירונית במרכז. לדבריו, "המעבר מפער של 20% לכ-42% במחיר למ"ר בדירות עם ממ"ד לעומת דירות בלי ממ"ד בתל-אביב בחצי שנה בלבד הוא ביטוי לשינוי בתפיסת הדיור הישראלית. השנתיים האחרונות הבהירו שפתרון מיגון חייב להיות חלק אינטגרלי מסביבת המגורים. כשאנו מדברים על התחדשות עירונית לא מדובר רק בשיפור איכות החיים, אלא בהצלת חיים וביטחון אמיתי".
"השוק לא מתמחר פחד - הוא מתמחר איכות חיים ותכנון נכון", מסכמת בוגין. "אנחנו רואים כיצד כמות האזעקות עלתה בצורה משמעותית, פריסת האיומים רחבה יותר וכוללת ערים רבות שחלקן היו מחוץ לטווח הטילים במבצע הקודם, וזה בהכרח ישפיע על ערך הממ"ד ממחיר הדירה".
המדריך המלא למיגון
סיום המערכה מול עם איראן עדיין אינו נראה באופק, והמציאות הביטחונית הופכת את הממ"ד מפריט מותרות לצורך קיומי. בעלי דירות בבניינים משותפים, בעיקר ישנים ורעועים, ניצבים מול שאלות מורכבות ובהן מהו המסלול המהיר ביותר, כיצד מתמודדים עם שכנים סרבנים ואילו פטורים כספיים מגיעים לכם? מומחה התכנון והבנייה עו"ד נעם קולודני ממשרד קולודני ושות' המתמחה בדיני תכנון ובנייה ונדל"ן עושה סדר.
עורך הדין נועם קולודניציום: ורדי כהנאאני בעל דירה בבניין משותף ישן ללא ממ"ד וללא ממ"ק, ומעוניין להוסיף ממ"ד לדירתי. מה המסלול הכי מהיר?
"המדינה הבינה כי המיגון הוא אינטרס לאומי, ולכן יצרה נתיבי עקיפה לבירוקרטיה הרגילה, אולם היא תלויה בסוג הבניין שבו אתם מתגוררים: המסלול הירוק, שיתרונו הוא פטור מבקשה וקבלת היתר בנייה מיועד לבתים צמודי קרקע או מבנים שהם בעלי עד 2 קומות. בנתיב זה ניתן להגיש בקשה ישירות באמצעות אתר פיקוד העורף, ואם התוכנית עומדת בתקן, האישור מתקבל בתוך כ-14 ימי עבודה. יתרונו של המסלול הוא כאמור הקמת ממ"ד ללא צורך באישור הוועדה המקומית".
ואם אני גר במגדל מגורים או בבניין שיש לו יותר משתי קומות?
"במקרה כזה יש להגיש בקשה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, אולם מדובר בהליך רישוי מקוצר. בבניינים משותפים גבוהים ניתן לעבור הליך מקוצר בוועדה המקומית, הממוקד אך ורק במיגון. התהליך אורך לרוב בין 3 ל-6 חודשים. הגם שהמערכה עם איראן עשויה להסתיים לפני, כדאי בכל מקרה להתחיל ולהניע את ההליך".
אני מעוניין להוסיף ממ"ד לדירתי, אך לא כל השכנים מסכימים. איזה רוב דרוש?
"בבניין משותף החוק מקל משמעותית על הממגנים. הרוב הנדרש הוא הסכמה של 60% מבעלי הדירות. אם קיבלת את הסכמתם, הרי שהיא מספיקה כדי לצאת לדרך. אם דירתך נמצאת בקומת הקרקע, תוכל להוסיף ממ"ד גם על חשבון החצר המשותפת, וגם אם הממ"ד חורג מקו הבניין, כל עוד התכנון סביר ואינו גורם לפגיעה קיצונית בזכויות השכנים. הוספת ממ"ד בקומת הקרקע עשויה לשמש בסיס להוספת ממ"דים בקומות העליונות וכדאי להציג תכנון שמתחשב באפשרות זו".
ואם השכנים מתנגדים?
"מניסיוני, אם נתקלים בהתנגדויות שכנים, מוסדות התכנון נוטים לדחות אותן. התנגדות תתקבל רק אם תוכח פגיעה מהותית ובלתי הפיכה, כמו למשל חסימת חלון יחיד בחדר. במידה ודייר מונע את המעבר ההנדסי של הממ"דים דרך שטחו למרות הרוב הקיים, ניתן לפנות למפקח על המקרקעין המוסמך לכפות את הבנייה ואף להשית הוצאות על הסרבן".
וכמה זה עולה?
"בנייה בבניין משותף, יכולה לעלות כ־130 עד 160 אלף שקל לדירה. בבתים פרטיים העלות מטפסת ל־170 עד 200 אלף שקל. ממ"ד יביל, כלומר מוכן, הוא פתרון מהיר - והתקנה ביום אחד עשוייה לייקר בכ־20% את המחיר בשל עלויות מנוף והובלה. עם זאת, יש הטבות מס בנושא, במסגרתן הקמת ממ"ד בשטח המינימלי (9 מ"ר נטו), מעניקה פטור מלא מהיטל השבחה ותשלום לרמ"י".
מה צריך להיות ברשותי לפני שפונים לקבלן או למהנדס?
"ודאו שיש לכם נסח טאבו עדכני להוכחת בעלויות והצמדות, תשריט הבית מהארכיון ההנדסי של העירייה, מיפוי הסכמות שכולל רשימת 60% מהשכנים התומכים ובדיקת נגישות בסיסית".
יש טיפ זהב נוסף?
"לא להתפשר על קבלן שיפוצים. ודאו שהוא רשום בפנקס הקבלנים ובעל סיווג מתאים. בסיום הבנייה הקבלן חייב לספק לכם אישור מעבדה מוסמכת, כמו מכון התקנים, על תקינות הבטון ואטימות הדלת והחלון, אחרת לא תקבלו טופס 4".
