ההובלה הימית והאווירית לישראל מתייקרת כתוצאה מהמלחמה עם איראן. לקוחות של חברות הספנות ‏הגדולות, כמו צים ו-‏MSC‏, ולצידן חברות המטען האווירי, קיבלו הודעה על היטל מלחמה שמייקר את ההובלה ב-‏‏10%-25%, תלוי בנתיב ובארץ המקור. אם המצב יימשך, ההתייקרות עלולה להגיע גם למחיר לצרכן.‏
יותר מ-90% מיבוא הסחורות לישראל מתבצע בתובלה ימית. חברת צ'לנג' איירליינס (לשעבר קאל) גובה ‏עוד 60 סנט על מחיר ממוצע של 2 דולר לק"ג. החדשות הטובות: למרות השמיים הסגורים, מבדיקת ‏ynet ו"ממון"‏ ‏עולה כי צ'לנג', שבבעלות עופר גלבוע, המתמחה בהטסת מטענים, ממשיכה מדי יום, בהיתר מיוחד, להביא ‏משלוחים אוויריים לארץ בעדיפות לציוד רפואי, רכיבים חיוניים ועוד. בנוסף, גם מטוס המטען היחיד של אל על פועל.‏
1 צפייה בגלריה
צילום :שאטרסטוק
צילום :שאטרסטוק
ספינת תובלה של חברת צים
(צילום: Shutterstock)
אתמול הטיסה צ'לנג' איירליינס גם מטען של 250 טונות דגים טריים, בעיקר סלמון מאוסלו ודגים מקפריסין, ‏שנתקעו באוניות בדרך. לידיעת אוכלי הסושי – מיום שבת לא היו משלוחי דגים טריים לישראל, ורק היום יגיע ‏למסעדות ולסופרים המשלוח הטרי.‏
‏"אנחנו עובדים מסביב לשעון", אמר ל-ynet אמר מנכ"ל צ'לנג' אודי שרוני. "בשבת בערב כבר יצאה טיסה ראשונה, ומאז אנחנו מפעילים רכבת אווירית. יש ‏לנו מגבלות בכמות הנחיתות המותרות, ואנחנו מכניסים סחורה לפי סדר עדיפות. החברות הזרות הפסיקו ‏לטוס, ולאל על יש מטוס מטען אחד".‏
ביחס להיטל המלחמה אמר שרוני כי במלחמה עלויות התפעול והביטוח קופצות לשמיים. "זה אפסי ביחס ‏למורכבות להפעיל מערכת מעכשיו לעכשיו תחת מתקפות טילים", הוסיף.‏
סגירת מצרי הורמוז על ידי האיראנים אינה משפיעה באופן ישיר על ישראל, מתברר, היות שעיקר התעבורה ‏במצרים היא של גז ונפט. ישראל אינה תלויה בגז בשל מקורות הגז העצמאיים שלה, ואילו הנפט אינו מיועד ‏לישראל.‏
ההשפעה העקיפה תהיה כמובן במחיר הנפט שעולה. אמיר שני, יו"ר ארגון סוכני המכס והמשלחים הבינלאומי, ‏אמר ל-‏ynet‏ כי סגירת המצרים אינה משפיעה ישירות על ישראל מבחינת משלוחים. "זה משפיע בהעלאת ‏תעריף ביטוח האוניות, שבעקבותיו חברות הספנות העלו את התעריף. לדוגמה, חברת אלאלוף שאחראית על ‏כל יבוא הרכבים לישראל העלתה עד 10%. בתעופה היו עליות גבוהות יותר", אמר.‏
בתוך כך, סוכנות הדירוג ‏S&P‏ פרסמה אתמול דוח על כלכלת המזרח התיכון בצל המלחמה עם איראן, המסמן ‏בבירור שינוי פאזה – מעבר מתרחיש של סיכון "גבוה" לסיכון "חמור", הדרגה הגבוהה ביותר בסקאלה של ‏המוסד הפיננסי בהערכת הסיכון הגיאופוליטי במזרח התיכון.‏
זאת, בעקבות השעיית מרבית השיט דרך מצרי הורמוז – איראן גם איימה לתקוף כל ספינה שתנסה לעבור ‏דרכם. התוצאה המיידית הייתה זינוק במחירי הנפט והגז הטבעי הנוזלי (‏LNG‏). הדוח מתייחס גם לישראל ‏עצמה: הדירוג נותר ‏A‏ עם תחזית "יציבה", תוך הצגת "הדואליות" של המצב. מצד אחד, החוסן – כלכלה ‏עשירה עם מגזר הייטק משמעותי המהווה כ-20% מהתוצר ויתרות מט"ח של כ-233 מיליארד דולר.; מנגד, ‏הוצאות ביטחון גבוהות שעולות ומכבידות, וגודלה הקטן של המדינה שמגדיל את הפוטנציאל לפגיעה ‏משמעותית במקרה של נזק פיזי לתשתיות.‏