בימי שגרה, במצפה-רמון חיים כ-6,000 תושבים. אולם מאז תחילת מערכת "שאגת הארי" הצטרפו אליהם עוד כ-3,000 איש. ממש כמו בראשית ימי מלחמת "חרבות ברזל" – היישוב הדרומי הפך למקום מקלט עבור רבים.
"אתם לא מבינים איזה כיף פה", סיפר אוהד נבון (32), המכונה "אוהד הנווד". נבון, תושב נס-ציונה, הגיע לדרום כבר ביום ראשון. "אני נודד בעולם והייתי במעל 100 מדינות", הוא מספר, "פתאום הכל התבטל לי ואני לא יכול לנסוע או לטוס. לא מצאתי את עצמי ולא ידעתי מה לעשות. קמתי לממ"ד כמה פעמים בלילה, הרגשתי חסר אונים, ואמרתי לעצמי 'בואנה, בנגב אין כמעט שיגורים. למה אני לא שם?'. אז פשוט נסענו אני ובן זוגי לנגב. היינו שני לילות במדרשת בן-גוריון, במלון שרמן. זה מלון בוטיק חמוד והיינו יחסית לבד. שקט, מדבר, אין אזעקות, אבל ראינו יירוטים כל הלילה. נרגענו ונהנו, הצלחנו לנשום לרווחה, ואחרי שני לילות שם עברנו למצפה-רמון, למלון סיטאר".
1 צפייה בגלריה
מסעדה פתוחה במצפה רמון בזמן המלחמה עם איראן
מסעדה פתוחה במצפה רמון בזמן המלחמה עם איראן
מסעדה פתוחה במצפה רמון בזמן המלחמה עם איראן
(צילום: ינון ביטון)
העסקים במצפה-רמון פועלים ללא הפרעה למרות המלחמה. "יש כאן ביישוב אנשים ותנועה", אומר נבון, "אתה הולך לראות את השקיעה מהמכתש ויש נגנים. יש בתי קפה, קונדיטוריות, הפאבים פתוחים ויושבים בחוץ במרחבים הציבוריים. בלילה עשינו סיבוב בין גלריות אמנות. זה מרגיש כמו חופשה. לא מרגישים בכלל את המלחמה. רק בבוקר מבינים שהיו אזעקות במרכז ובצפון. זה כל כך טוב לנפש וכמובן הרבה פחות מסוכן מהמרכז. כל מי שהגיע לפה נהנה מהקסם. אנשים התאהבו במקום ומחפשים עכשיו דירות לרכישה".
במצפה-רמון יש כ-700 מיטות אירוח, לא כולל דירות פרטיות, קרוואנים וחניוני לילה. ביישוב הקטן נמצאים מלון בראשית המוכר, מלון דרומה (פונדק רמון לשעבר), שלושה בתי מלון ברובע דרכי הבשמים (אדמה, דוניא וג'ייקובס), סוויטות רמון, מלון רפאל ועוד.
אז איפה נמצאים כל האורחים? אליה וינטר, ראש המועצה המקומית, סיפר כי "כבר בשבת, בתחילת המתקפה, אלפים עברו דרך היישוב. הייתה בריחה גדולה מאילת. ביום ראשון היה יחסית ריק, אבל מראשון בערב ועד עכשיו יש תפוסה של מעל 100% במלונות, באכסניות, בדירות אייר בי-אן-בי, ויש גם משפחות שמארחות משפחות. האוכלוסיה שלנו כמעט הוכפלה. אנחנו רואים את זה בגידול של האשפה, עם עלייה של מעל 50%. היעלים נהנות מהאורחים הרבים, ואנחנו דואגים שיהיה פה נעים. בנוסף, מרבית המקלטים הציבוריים שלנו שופצו בסיוע JNF USA, מה שלא היה בסבב הקודם, כך שגם אם תהיה אזעקה אנחנו מוכנים".
גון, תושב המרכז, מתארח במלון קדמא בשדה בוקר יחד עם אשתו וילדו בן השלוש. "הגענו למלון במוצאי שבת", מספרים גון ואשתו רעות, "היה דיבור על כך שמפנים את כל האמריקאים מישראל. רצינו לטוס לחו"ל עד שזה יעבור, אבל אמרנו שאם זה לא יסתדר, נלך לנגב. אנחנו גרים במרכז, בקומה רביעית, וזה קשוח לרוץ כל פעם למקלט. קיבלו אותנו כאן בצורה מדהימה, ואפילו עשו לנו הנחה גדולה. יש פה הרבה משפחות וילדים. יש לי רק מילים טובות לומר על המקום. האווירה מדהימה ואין אזעקות. היו התרעות אבל חוץ מזה – שקט. לא יצאנו מהמלון. יש פה בריכה, פעילויות לכולם וחדר משחקים לילדים. פשוט מדהים פה".
אלינור ברזילי-רגיני, מנהלת מחלקת תיירות במועצה האזורית רמת הנגב, סיפרה כי "כבר בשבת ראינו נחיל של רכבים, רובם הגדול מהמרכז. חלקם הגיעו לאזור בלי תיאום וממש דפקו על דלתות האורחנים והצימרים. הם חיפשו אצלנו מפלט ואת השקט היחסי ותחושת הביטחון שהמרחב נותן. הגענו למצב של תפוסה מלאה בכל אתרי האירוח הגדולים שלנו, ובקבוצות התיירנים כל הזמן מקבלים הודעות ובקשות לאירוח. אנשים מגיעים אלינו כשאנחנו כבר מלאים, וכל מקום שמתפנה נתפס בשנייה. שמנו לב לכך שמרגע שלבנון הצטרפה למערכה, פתאום יש לנו גם אנשים מקו העימות הצפוני, למשל מקריית-שמונה".
אלינור מסיימת עם בקשה: "כמו שאנחנו יודעים לתת תחושת ביטחון בעת חירום, היינו רוצים שהמדינה תעזור לקדם את התוכניות שלנו לקידום התיירות באזור. המצב הנוכחי רק מדגים את הצורך בכך".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.03.26