מנפרד ליפהרט נוהג למלא דלק בתחנת דלק במרחק של כחצי קילומטר מביתו בשכונת פרנצלוארברג בברלין, אבל כשמכל הדלק של הסקודה שלו התרוקן השבוע, הוא נסע כשלושה קילומטרים כדי למלא את המכל מחדש, בתחנה שמחיר הליטר בה נמוך בהרבה מזה של התחנה הקרובה לביתו. ליפרט עשה זאת לפי הוראות שקיבל מאחת האפליקציות עם הכי הרבה משתמשים בגרמניה בשבועיים האחרונים, אפליקציה המורה לנהגים איפה הכי שווה לרכוש דלק ואפילו באילו שעות.
"לפני שבועיים, כשהמלחמה התחילה, מחיר הדלק היה 1.75 יורו לליטר, וכמה חברים שלי אמרו לי שהם נוסעים עם מכלים ריקים לתחנת הדלק כדי לצבור רזרבות לפני שהמחיר יקפוץ. חשבתי שהם היסטריים", סיפר ליפרט. "ביום שני התעוררתי וקלטתי שהמחיר קפץ ל-2.10 יורו לליטר. חבל שלא הייתי היסטרי".
ממשלות אירופה ו-32 החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית, הגיבו לעליות מחירי הנפט בעקבות המלחמה וסגירת מצר הורמוז, בהודעה שתשחררנה נפט מרזרבות הנפט הלאומיות שלהן כדי לאזן את האינפלציה בתחנות הדלק. התחזית היא ש-400 מיליון חביות נפט – שליש מכמות הרזרבות – יועברו לשווקיים המקומיים. לשם השוואה: במשבר הנפט הקודם שפרץ לאחר פלישת רוסיה לאוקריאנה ב-2022, שוחררו 182.7 מיליון חביות נפט מהרזרבות. גרמניה, שמחזיקה ברזרבות נפט ל-90 יום במתקני אחסון בצפון המדינה, הודיעה שתשחרר כ-20 אחוזים מהן. הממשלה הגרמנית גם הודיעה שתאשר לבעלי תחנות הדלק במדינה להעלות את מחירי הדלק רק פעם אחת ביום.
להיסטריה האירופית מעליית מחירי הדלק, ומעלייה נוספת במחירים לצרכן כתוצאה מכך, נוספו אתמול חדשות רעות אחרי שגם עיראק הודיעה על סגירת כל טרמינלי הנפט שלה. בגלל הסנקציות על יבוא נפט מרוסיה, מדינות האיחוד כבר נאלצו לגוון את מקורות היבוא שלהן, ובמחיר גבוה יותר.
מדינות האיחוד אמנם לא סובלות ממחסור בנפט כפי שזה מורגש באסיה, אבל עליות המחירים עתידות להוסיף לשיעורי האינפלציה, בגלל עלייה במחירי הייצור ולוגיסטיקת השינוע. מבין מדינות אירופה, גרמניה – הכלכלה החזקה ביותר ביבשת – סובלת באופן מיוחד מהעלייה במחירים, בגלל המסים וההיטלים הגבוהים שמטילה המדינה על מוצרי אנרגיה. כמה פוליטיקאים כבר הציעו להוריד את אחוז המסים וההיטלים (שמהווים כיום 58 אחוזים ממחיר הדלק), או לשים מגבלה על מחיר ליטר של דלק.
במדינות אחרות באירופה, ההיסטריה הורגשה לא רק בתחנות הדלק המקומיות. "ההוצאות השוטפות נופלות תמיד על השוכר", אמר בארט אנלוס, איש עסקים מאמסטרדם, שמחזיק בכמה בנייני משרדים במדינה. "אם המלחמה תימשך והמצרים יישארו סגורים, ומחירי הנפט ימשיכו לעלות, יהיו שוכרים רבים עם פחות תקציב לשכירת משרדים. זה ישפיע מהר מאוד על שוק הנדל"ן ושווקים אחרים".
המרמור על המלחמה ותוצאותיה מהרחוב האירופי, מגיע לאוזניהם של המנהיגים. מנהיגי צרפת, הולנד וספרד כבר הפגינו בפומבי אופוזיציה למלחמה. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, אף נכנס לעימות חזיתי עם הנשיא ארצות הברית טראמפ, כשטען שהמלחמה אינה מוצדקת, מסוכנת ולא חוקית. כעת הצטרפה אליהם במפתיע גם ראשת ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, בת בריתו הנאמנה של טראמפ, שטענה בנאום בפרלמנט האיטלקי שהמלחמה מתנהלת מחוץ למסגרת של החוק הבינלאומי וש"היא מהווה סכנה ביטחונית גם לאזורנו". יישור הקו המפתיע של מלוני עם סנצ'ז, משאיר את קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, כמנהיג היחיד מבין המדינות הגדולות באיחוד האירופי שעדיין נמצא בפינתו של טראמפ.
