הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שאחד מתפקידיה העיקריים הוא קביעת גובה הריבית במשק מדי שישה שבועות, מתפקדת זה חצי שנה בהרכב חסר ביותר, בניגוד לחוק בנק ישראל, כאשר מכהנים בה רק ארבעה חברים במקום שישה.
על פי חוק, יש לאייש את הוועדה, שהוקמה בשנת 2010 במסגרת תיקון חוק בנק ישראל, בשלושה בעלי התפקידים הבכירים בבנק ישראל, ובראשם הנגיד, ובשלושה נציגי ציבור, שעל ועדה מיוחדת והממשלה לאשר כחוק.
כיום מכהנים בוועדה המוניטרית למעשה שלושת נציגי בנק ישראל, הנגיד פרופ' אמיר ירון, המשנה לנגיד אנדרו אביר ומנהל חטיבת המחקר ד"ר עדי ברנדר, וכמו כן נציג אחד בלבד מטעם הציבור, אורי חפץ, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בהרכב הנוכחי מתקבלות למעשה כל החלטותיה של הוועדה על דעת בכירי בנק ישראל.
לפני כחצי שנה פרשו מהוועדה שני חברים חיצוניים, הפרופ׳ צבי הרקוביץ׳, שהשלים שתי קדנציות מלאות ולא ניתן היה להאריך עוד את כהונתו, ופרופ׳ נעמי פלדמן, שסיימה קדנציה ראשונה ובנק ישראל דווקא ביקש להאריך לה את כהונתה. פרופ' פלדמן אמורה הייתה לעבור את אישור הממשלה כבר מזמן, אולם מטעמים לא ברורים הממשלה מתמהמהת באישור.
גורם כלכלי בכיר, אמר כי "יש בוודאי טעם לפגם בכך שאנשי בנק ישראל שולטים לחלוטין בוועדה המוניטרית ודעת אנשי הציבור אינה נשמעת בה, למעט מפי חבר בודד אחד, שבהרכב הנוכחי אין לו למעשה כל השפעה על ההחלטה אם ומתי לשנות את גובה הריבית במשק".
תגובת בנק ישראל: "פעילות הוועדה המוניטרית דורשת קוורום של ארבעה חברים. קוורום זה מתקיים באופן רציף לאורך כל התקופה. מינוי נציגי הציבור הנוספים מבוצע על ידי גורמים נפרדים, שאינם פועלים תחת בנק ישראל. למיטב ידיעתנו, תהליך הארכת הכהונה של נציגת ציבור נוספת מצוי בהליכי סיום ויועבר בקרוב לאישור הממשלה. בנוסף מתקיים תהליך לאישורו של הנציג השלישי מקרב הציבור".
