שתי אסדות הגז, לווייתן וכריש, סגורות מאז שפרץ מבצע שאגת הארי. ההוראה לסגירה הגיעה מגורמי מערכת הביטחון זמן קצר אחרי שהחלה המתקפה, אך עכשיו, חודש אחרי, הקבלה והסבלנות שהיו לחברות הגז - אוזלות. גורמים בענף אומרים כי מדובר באירוע חסר תקדים, בהשבתה יזומה של תשתיות קריטיות שהמדינה התחייבה להגן עליהן והשקיעה בכך מיליארדי שקלים, כדי שהאסדות יוכלו להמשיך לפעול גם בזמן מלחמה.
בדיונים סגורים הסבירו נציגי חיל הים כי לאור ריבוי הזירות קיים קושי להגן על שלוש האסדות ולאור הנזק החמור שיכול להיגרם מפגיעה באסדה פעילה, הוחלט על השבתת שתי האסדות הללו ושתמר תספק את צורכי משק החשמל המקומי. לפני החג צפוי להתקיים דיון נוסף בנושא בהשתתפות ראש הממשלה, ובענף מקווים שבעקבות זאת הוא יורה לפתוח מחדש את הברז באסדות.
מערך האנרגיה הישראלי מתבסס כיום על שלוש אסדות מרכזיות המבטיחות את הצרכים המקומיים לצד חוזי יצוא אסטרטגיים. אסדת תמר, הממוקמת 25 ק"מ מול אשקלון, מהווה עוגן קריטי למשק הישראלי ומספקת את רוב הגז לייצור חשמל ותעשייה בארץ, לצד יצוא למצרים וירדן. צפונה משם, 10 ק"מ מחוף דור, ניצבת אסדת לווייתן הענקית, שעיקר פעילותה מופנה לייצוא מסיבי למצרים וירדן, ובכך היא מחזקת את מעמדה הגיאופוליטי של ישראל באזור. הצלע השלישית היא אסדת כריש הצפה, הממוקמת 80 ק"מ מהחוף ומיועדת כמעט כולה לשוק המקומי במטרה להגביר את התחרות ולהוזיל עלויות. תמר מספקת מחצית מצריכת החשמל של ישראל, כריש את המחצית השנייה ולווייתן משמשת בעיקר ליצוא.
עד היום לא הייתה מעולם סגירה כה ממושכת של אסדת לוויתן, שהיא הגדולה מבין השלוש. בשבעה באוקטובר מאגר תמר הושבת ל-5 שבועות והאסדות האחרות המשיכו לפעול, בעם כלביא הושבתו למשך 12 ימים אסדות כריש ולוויתן; והן נסגרו גם הפעם למשך כחודש עד כה. בשלב זה אין מועד להשבתן לפעילות, אך בימים הקרובים צפויים דיונים קדחתניים בנושא, שבהן יבחנו את השיקולים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים בפתיחת האסדות וחידוש הזרמת הגז, או בהשארתן סגורות.
ההגנה על אסדות הגז של ישראל מפני ירי טילים ואיומים אוויריים אחרים מתבצעת באמצעות מערך הגנה רב-שכבתי המשלב טכנולוגיות מתקדמות וכוחות ימיים. גורמים בענף טוענים כי השארת שתי האסדות סגורות פוגעת בחוסן הלאומי ומטילה ספק ביכולת של צה"ל להגן עליהן.
חן הרצוג, כלכלן ראשי בפירמת BDO ויועץ לחברות במשק האנרגיה, אומר כי "לכל יום של השבתת האסדות יש מחיר. מחישוב שערכנו מצאנו שכל שבוע שבו שתי האסדות סגורות, נגרם נזק למשק של כ-300 מיליון שקל, לכן אנחנו כבר עברנו את מיליארד שקל עלות למשק האנרגיה. חלק מזה אנחנו נראה במחירי החשמל וחלק מזה בעצם בירידת היקף ייצוא הגז הישראלי, שהרי מכל דולר של ייצוא, חצי דולר מגיע לקופת המדינה בתמלוגים ומיסים, אז זה גם הפסד שמתגלגל לכיסו של הציבור". לדבריו, על אף הסיכון הקיים של פגיעת טיל באסדה פעילה, יש גם לעשות חשבון של עלות מול תועלת "כאשר אנחנו משביתים את אסדות הגז, המשמעות היא שאנחנו משתמשים הרבה יותר בפחם וסולר לייצור חשמל, שאלו דלקים שהם הרבה יותר יקרים וגם יותר מזהמים. הדבר הזה בסוף יתגלגל אלינו בעלות החשמל".
בהסתכלות רחבה יותר הוסיף הרצוג כי "במקום להיות חלק מהמאמץ העולמי להמשיך לייצר גז, לאור המשבר עם מצרי הורמוז, ישראל בעצם מחמירה את המשבר העולמי. מחירי הגז באירופה התייקרו ב-80%. צריך שכל מדינה שיכולה תמשיך לייצא גז כדי לא להגדיל את המשבר".
ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י יעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, מבהיר כי "פגיעה באסדה פעילה תגרום לנזק של מיליארדי שקלים שלוקח שנים לתקן. אך נשאלת השאלה, האם לא ראוי מבחינה ביטחונית להפעיל לפחות את אסדת לוויתן, שממוקמת כ-10 קילומטר מהחוף או כריש שנמצאת עשרות מטרים בתוך המים העמוקים. העובדה שהמשק הישראלי כרגע מבוסס על אסדת תמר, שלא יכולה לבדה לספק את הכמות הנדרשת, מובילה לכך שתחנות הכוח נדרשות לתת גיבוי, שהוא יקר מאוד. המזל שאנחנו לא בתקופה שיש ביקושי שיא לחשמל, דבר שהיה גורם לעלויות גדולות יותר".
ד״ר מור מתייחס גם לפגיעה החמורה במשקי האנרגיה במצרים ובירדן: "אני משוכנע שמערכת הביטחון בוחנת את האפשרות לפתוח את אסדת לוויתן, שמייצאת גז למצרים ולירדן. המשק הירדני, שכ-70% מהחשמל בו מבוסס על הגז מלוויתן, נפגע במיוחד מהפסקת הזרמת הגז וקיימות שם מגבלות בצריכת החשמל. גם מצרים מתמודדת עם מחסור בגז בעקבות סגירת לוויתן, ונאלצת להסיט גז משימושים תעשייתיים לייצור חשמל כדי למנוע הפסקות חשמל, ואף רכשה חמש אוניות גז. הפסקת ההזרמה משפיעה גם על סוריה, שכן בחודשים האחרונים זרם אליה גז ישראלי דרך ירדן. כך שאין ספק שקיים לחץ מצד מצרים וירדן על ישראל לחדש את הזרמת הגז".
לדבריו, ישראל, שמתמודדת לא מעט עם מלחמות, צריכה לבזר את מקורות האנרגיה שלה ולהקים מאגרי אחסון יבשתיים לגז הטבעי, כמו שמקובל באירופה. "אנחנו מתריעים על זה כבר שני עשורים. נדרש פרויקט לאומי שייקח 5-10 שנים, שבו יהיה אפשר לאחסן כמות גז שתספיק ל-3-4 חודשים, מבלי להיות תלויים באסדות שעלולות להיסגר. המכון הגיאולוגי כבר בדק איפה אפשר לבצע את זה, עכשיו צריך שהפרויקט הזה יקבל מימון״.
כעת, בממשלה ובמערכת הביטחון יצטרכו לקבל החלטות רגישות - האם לקחת סיכון שתיפגע אסדת גז פעילה, או לאור האיום לפגוע במקורות אנרגיה, כפי שנפגע בזן, להשאיר את האסדות כריש ולוויתן סגורות, ולשאת בנטל הכלכלי.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "עקב המצב הביטחוני, הופסקה זמנית הפעלת חלק מאסדות הגז הטבעי. אספקת הגז הטבעי למשק המקומי נמשכת, ובמידת הצורך נעשה שימוש בדלקים חלופיים על מנת להבטיח את רציפות אספקת האנרגיה. המשרד נמצא במעקב שוטף אחר ההתפתחויות ופועל יחד עם כלל הגורמים במשק האנרגיה, כך שניתן יהיה לחזור לפעילות מלאה בהתאם להערכת המצב הביטחונית".
